|
מול הלבנון
מול הלבנון (בלועזית: Anti-Lebanon, בערבית: الجبل الشرقي – אל־ג'בל א-שרקי, "ההר המזרחי") הוא רכס הרים שנמצא בין לבנון וסוריה.[1] הפסגה הגבוהה בחלקו המרכזי היא טלעת מוסא (מעלה משה) – 2,629 מטרים.[1] הר החרמון (2,814 מטרים) נחשב לעיתים לחלק הדרומי של הרכס, ולעיתים נחשב הר נפרד.[2][3] אורכו של רכס ההרים כ-150 ק"מ. בצדם המערבי של ההרים נמצאת הבקעת הלבנון המפרידה בין הרי מול הלבנון להר הלבנון, ממזרח לרכס נמצא אגן דמשק בו ממוקמת העיר דמשק, ובצפונם מגיעים ההרים לעיר חומס שבסוריה.[דרוש מקור: לפסקה כולה] כמו הרי הלבנון, החלק המערבי של הרי מול הלבנון מיוער ופורה יותר ממזרחו.[4] היסטוריהבעת העתיקההשם "חרמון" מוכר מהמקרא בלבד, אך ההר מוכר בשמות נוספים: ”צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר” (דברים, ג', ט').[5] לפי חלק מהחוקרים, כל השמות (חרמון, שניר, שריון) מכוונים לרכס מול הלבנון, שההר המכונה חרמון בימינו הוא החלק הדרומי שלו (הבולט בנוף של תושבי ממלכת ישראל); אולם חוקרים אחרים סוברים שהשמות שניר ושריון, הנפוצים בקרב עמי האזור, מציינים את הרכס כולו או את החלק הצפוני שלו, ואילו השם חרמון ציין גם בעת העתיקה רק את החלק הדרומי של הרכס.[6] הצמד "שׂריון ולבנון" מופיע בטקסטים בכמה שפות. באכדית, באחת הגרסאות של עלילות גלגמש מסופר שמושב אנונכי (אנ') הוא ב־"ša-ri-a ù la-ab-na-na" – שריון ולבנון; ציונים גאוגרפיים אלה מעידים על השפעה תרבותית אמורית;[7] בחוזה בחתית בין מורשילי השני מלך האימפריה החתית ודופּי־תשוב מלך אמורו מוזכרים הרי לבנון ושריון (šá-ri-ya-nu) הין האלים העדים;[6][8] בעלילות בעל וענת האוגריתיות, שם מתואר בעל "הלך ללבנון ועציו, לשׂריון – מחמד ארזיו";[9] ובמקרא, בתהילים כ"ט, מזמור שחוקרים רבים סוברים שיש לו שורשים כנעניים: ”וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן, וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים” (פסוק ו').[10] ייתכן שהזוג מופיע אף הכתובות המלכותיות של אסרחדון מלך אשור, בצורה si-ra-ra ו־lab-na-na, כמקור לקורות ברוש וארז.[11] השם שריון מופיע גם בכתבי המארות המצריים מהמאה ה־19 לפנה"ס, בכתיב "שרינו".[6] גם השם "שׂניר" מופיע במקרא גם כן בתקבולת ללבנון, בקינת יחזקאל על צור: ”בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל לֻחֹתָיִם, אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ” (יחזקאל, כ"ז, ה').[6] שניר מופיע במקרא גם בשיר השירים, ד', ח' ודברי הימים א', ה', כ"ג. השם מופיע בצורה sa-ni-ru בכתבי שלמנאסר השלישי:[6] שלמנאסר כתב שחזאל התבצר בפסגת הר שניר "אשר מול הר לבנון"[12], ולאחר שהביס את חזאל צעד שלמנאסר לחורן;[13] במקום אחר תיאר שלמנאסר שבדרכו מהרי הלבנון לעריו של חזאל מלך דמשק עבר בהר שניר.[14] בימי הבינייםגם הגאוגרף הערבי בן המאה ה־10 לספירה אבן־חוכַּל הכיר את השם שניר, וציין שהוא המקור לנהר ברדה.[6] בתקופה המודרניתמרבית קו הגבול בין המדינות המודרניות לבנון וסוריה נקבע לפי שיאו של הרכס. הצרפתים, בהרחיבם את מחוז לבנון העות'מאנית, השאירו את מקורות הנהרות אמנה (ברדה) ופרפר בשטח סוריה.[דרוש מקור: לפסקה כולה] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
