מוריס רסקין
מוריס "טאבי" רסקין (באנגלית: Morris “Tubby” Raskin; 8 בינואר 1902 – 9 בספטמבר 1981) היה מאמן כדורסל יהודי-אמריקאי. מאמנה הראשון של נבחרת ישראל בכדורסל. קורות חייםרסקין נולד בברונקס, ניו יורק למשפחה יהודית. בצעירותו היה כדורסלן בולט בתיכון דוויט קלינטון (אנ') בברונקס, ניו יורק. לאחר מכן שיחק במשך שלוש שנים בנבחרת הסיטי קולג' של ניו יורק החל מעונת 1919/1920, תחת המאמן נאט הולמן (אנ'). לאחר שסיים את הקולג', שיחק רסקין בקבוצות כדורסל עצמאיות בניו יורק. בעונת 1925/1926 הצטרף לקבוצת ברוקלין ארקדיאנס (אנ') מליגת ה-ABL (אנ'), שם קלע בממוצע של 2.6 נקודות למשחק. במלחמת העולם השנייה שירת רסקין בצי ארצות הברית. בגמר המלחמה בשנת 1944 התמנה רסקין למאמן של נבחרת הכדורסל של ברוקלין קולג'. בשנת 1949 מונה למאמן קבוצת הרטפורד הוריקנס (אנ') מליגת ה-ABL, ובשנת 1950 חזר לברוקלין קולג'.[1] באפריל 1952 מונה למאמן נבחרת ישראל לקראת אולימפיאדת הלסינקי והיה למאמן נבחרת ישראל הראשון.[2] רסקין הובא לישראל באמצעות הוועד האמריקאי למען הספורט בישראל. במהלך הטורניר הסתכסך רסקין עם השחקנים, ובתוך כך השעה את אליהו עמיאל ופרדי כהן ונטש את הנבחרת באמצע הטורניר.[3] במקומו אימנו את הנבחרת עמיאל ואברהם שניאור.[4] בסופו של דבר, הפסידה ישראל את שני משחקיה בשלב המוקדמות והודחה, ובסך הכל דורגה בסיום הטורניר במקום ה-20 מתוך 23 נבחרות. בגמר הטורניר התפטר רסקין באופן רשמי. כעבור כמעט שני עשורים כתב עליו שמעון שלח[5]:
באוגוסט 1953 אימן את נבחרת ארצות הברית בכדורסל במכביה הרביעית.[6] בשנת 1960 חזר לאמן את ברוקלין קולג' למשך שנתיים. בשנת 1981 הלך רסקין לעולמו. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|