מייק מניאן
מייק מָנִיַאן (בצרפתית: Mike Maignan; נולד ב-3 ביולי 1995) הוא כדורגלן צרפתי, המשחק בעמדת השוער במילאן מהסרייה א' ובנבחרת צרפת. קריירת מועדוניםתחילת הקריירהמניאן נולד בקאיין שבגינאה הצרפתית, לאב צרפתי ולאם מהאיטי. כילד עבר עם משפחתו לפריז, שם התחיל לשחק בקבוצה מקומית. בגיל 14 הצטרף לאקדמיה של פריז סן ז'רמן ושיחק בקבוצות הנוער של המועדון בתור שוער. ביוני 2013 חתם על חוזה מקצועי שאיפשר לו לשחק במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון, שזכתה באליפות צרפת. הוא נכלל מספר פעמים בסגל של פריז סן ז'רמן למשחקי גביע ואף ליגה, אבל לא ערך הופעה אחת במדי הקבוצה. לילבאוגוסט 2015 חתם בליל תמורת מיליון אירו. ב-18 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון ובכלל בקריירת המשחק שלו, כשנכנס כמחליף במשחק הליגה מול ראן לאחר ההרחקה של השוער וינסנט אניימה. עם כניסתו למשחק, עצר בעיטת עונשין. בעונת 2017/2018 קודם על ידי מאמן ליל, מרסלו ביילסה, לעמדת השוער הבכיר של המועדון, באותה עונה נהנה מיכולת טובה שבמהלכה שמר על 17 משחקים עם שערים נקיים, זכה בתואר השוער המצטיין בצרפת ועזר לקבוצתו לסיים במקום השני בליגה ולהבטיח מקום בליגת האלופות. בעונת 2020/2021 היה גורם משמעותי בזכייתה המפתיעה של ליל באליפות צרפת, זכייה שהובטחה במחזור האחרון של העונה. הוא סיים את העונה עם 21 משחקים ללא ספיגה. מילאןב-27 במאי 2021 חתם במילאן סגנית אלופת איטליה על חוזה לחמש שנים עבור 13 מיליון אירו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-23 באוגוסט 2021 בניצחון 0–1 על סמפדוריה, ב-13 באוקטובר עבר ניתוח בפרק כף היד שהשבית אותו למשך שישה שבועות.[1] כבר בעונתו הראשונה זכה באליפות איטליה כשהוא שומר על רשת נקייה 17 משחקים. קריירה בינלאומיתמניאן ייצג את כל הנבחרות הצעירות של צרפת ובמאי 2019 קיבל זימון בכורה לסגל הנבחרת הבוגרת, למשחקי מוקדמות יורו 2020. ב-7 באוקטובר 2020 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת במשחק ידידות נגד אוקראינה שהסתיים בניצחון 1–7 עבור צרפת. מניאן זומן לסגל הנבחרת הצרפתית ליורו 2020 והיה חלק מהנבחרת גם במשחקי ליגת האומות 2021. זומן כשוער הראשי בנבחרת צרפת לאחר פרישתו של הוגו לוריס לפני מוקדמות יורו 2024 והראה יכולות מרשימות במשחקי הבכורה שלו עם יכולות אתלטיות ובעצירת בעיטת עונשין במשחקו הראשון נגד נבחרת הולנד ב-24 במרץ 2023, שהסתיים בניצחון 0–4. נכלל בסגל נבחרת צרפת לטורניר יורו 2024.[2] תארים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|