מיכל אפרת (בלשנית)

מיכל אפרת

לידה	3 ביוני 1956 (בת 68) ישראל
ענף מדעי	בלשנות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	אוניברסיטת חיפה
בן זוג	עוזי אורנן

מיכל אורנן-אפרת (נולדה ב-3 ביוני 1956) היא בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.

מיכל אורנן-אפרת נולדה בישראל, כאחת מתוך שלישיית בנות. בוגרת הגימנסיה העברית בירושלים. קיבלה תואר ראשון בלשון עברית וחינוך ב-1979 ותואר שלישי ב-1984. עבודת הדוקטורט, שעליה קיבלה ציון מעולה^[1], הייתה בנושא "טבלת שורש משקל - דרך המלך של תצורת המלה העברית". עיקר התמחותה היא השתיקה כאמצעי הבעה. היא עוסקת גם בחקר שקיפות והיבטים סמנטיים, מורפולוגיים, ופסיכו-לשוניים של חידושי מילים (תחדישים). כמו כן היא מתמחה בחקר הלשון בתחומים חוץ-בלשניים, למשל תחום סימני המסחר ותחום הלשון והבלשנות בפרקטיקה ובתאוריה הפסיכואנליטית.

ערך מורחב – בג"ץ אפרת נגד הממונה על מרשם האוכלוסין

פרופ' מיכל אורנן-אפרת היא אלמנתו של הבלשן פרופ' עוזי אורנן שמת בנובמבר 2022, ולהם בן ובת.

בשנת 1989^[2] פנתה אפרת למשרד הפנים והודיעה על שינוי שם משפחתה מ"אפרת" ל"אורנן-אפרת". להודעתה צורף מכתב לוואי שבו הסבירה כי היא מבקשת להיקרא בשם שבו רשום בנה. משרד הפנים הודיע לאפרת כי שינוי שמה נפסל משום שהוא עלול להטעות ולפגוע בתקנת הציבור. כעבור זמן, לאחר שאפרת ילדה בת, סירב משרד הפנים לרשום את הבת בשם המשפחה "אורנן-אפרת" ואף סירב לאפשר לבנה של אפרת להוסיף ולהיות רשום בשם משפחה זה. בתגובה פנו אפרת ואורנן אל בית המשפט, משרד הפנים חזר בו מעמדתו והבת נרשמה בשם "אורנן-אפרת". בעקבות זאת שבה אפרת וביקשה כי משרד הפנים ישקול את עמדתו מחדש בעניין שינוי שם משפחתה, אולם פנייתה המחודשת נדחתה אף היא. אפרת עתרה לבג"ץ, וב-29 במרץ 1993 בג"ץ קיבל את עתירתה וביטל את פסילת השינוי של משרד הפנים (בג"ץ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים). בעקבות פסק דין זה תוקן חוק השמות, ונקבע בו במפורש כי השר אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.

• שתיקות - על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסים בין-אישיים, רסלינג, 2007.
• המילים המתבקשות - תחדישיו של יונתן רטוש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010. ספר המכיל אלפי חידושי לשון של רטוש. הספר הוא פרי מחקר המתבסס על עיזבונו של רטוש, על תרגומיו, על כתיבתו (למעט שירתו) ועל רשימות בכתב יד ובהן תחדישים שלא הופיעו בדפוס.
• מדברים שתיקה - עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה, הוצאת מאגנס, 2014.
• על שפתם תפרח הדומיה: אנתולוגיה מוארת של שירים על שתיקה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
• 2022 ,Silence as Language: Verbal Silence as a Means of Expression, Cambridge: Cambridge University Press.

• Michal Ornan-Ephratt, באתר של אוניברסיטת חיפה (באנגלית)
• פרופ' מיכל אפרת, באתר של אוניברסיטת חיפה
• מיכל אפרת, באתר ResearchGate
• מדברים שתיקה - עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה, באתר מאגנס
• מיכל אפרת (1956-), דף שער בספרייה הלאומית

מכּתביה:

• פותחים ספר: המילים המתבקשות, באתר הארץ, 19 בינואר 2011
• האם שפתנו העברית מידלדלת
• עיונים בהגדרת השורש העברי, בלשנות עברית 46, תש"ס
• "... שתיקה בשניים": שתיקת המפרסם ומשמעותה ללקוח
• "מעתק החילון" מנקודת מוצא בלשנית, לשוננו, כרך עג חוברת ב (תשע"א), עמ' 209–247, באתר האקדמיה ללשון העברית
• "אין עברית האסורה עלי": על דרכו המורפולוגית של רטוש בחידוש מילים, מחקרים בלשון ט, תשס"ד

על כתביה:

• שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, המלה ממטר עוררה סערה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2008
• שתיקות - על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסים בין-אישיים, באתר "טקסט"
• בני מר, צריך לטובב, אבל אפשר גם לפרגן, באתר הארץ, 28 בינואר 2011
• רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: המילים המתבקשות של יונתן רטוש], באתר nrg‏, 20 בינואר 2011
• אפרת מישורי, "המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש" מאת מיכל אפרת | בעל ערכים, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
• יותם ראובני, "על שפתם תפרח הדומייה": אני שותק משמע אני קיים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2017
  • מיכל אורנן אפרת, מי שלא יבין את שתיקותי לא יבין את מלותי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2017