|
מירב עופר
מירב עופר (נולדה ב-1970) היא פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת בוסטון. עופר ידועה על תרומתה לחקר ההליוספירה, המעטפת שנוצרת על ידי רוח השמש תוך תנועתה בגלקסיה. בשנת 2021 היא זכתה לתואר עמית ויליאם בנטינק-סמית במכון רדקליף בהרווארד. השכלה וקריירהעופר נולדה וגדלה בחיפה לאב אסטרופיזיקאי, ראובן עופר ולאם ציירת.[1] הוריה עלו לישראל מארצות הברית בשנות החמישים.[2] ב-1978, עת היו מירב עופר ואחותה התאומה מיכל ליפסון בנות שמונה, עברה המשפחה לברזיל.[3][1] בשנים 1992 ו-1998 קיבלה עופר את התואר הראשון בפיזיקה ואת הדוקטורט שלה בפיזיקה ואסטרונומיה מאוניברסיטת סאו פאולו, בהנחיית פרופ' ראובן עופר.[4][5] לאחר סיום הדוקטורט, עופר עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס מ-1999 עד-2001. בין השנים 2001–2004 עבדה כחוקרת מטעם קלטק במעבדת להנעה סילונית של נאס"א ובאוניברסיטת מישיגן. בין השנים 2005 ו-2010 הייתה חברת סגל באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, לקראת סוף התקופה מונתה כפרופסור-חבר שם. ב-2010 הצטרפה לסגל אוניברסיטת בוסטון, שם קודמה לדרגת פרופסור מן המנין ב-2020.[4] עופר היא מנהלת מרכז המדע SHIELD DRIVE באוניברסיטת בוסטון, פרויקט במימון נאס"א הכולל ארבעים מדענים מאוניברסיטאות שונות ומיועד למחקר גודלה וצורתה של ההליוספירה.[6][7] בין השנים 2008 ו-2011 כיהנה כחברת המועצה לפיזיקה של השמש והחלל באקדמיה הלאומית למדעים. ב-2015,2017 ו-2020 הייתה שותפה בפאנל בכיר להערכת משימות נאס"א לחקר ההליוספירה.[4][7] מחקרתחומי המחקר של עופר כוללים פיזיקת פלזמה חישובית ותאורטית בחלל ובאסטרופיזיקה, אינטראקציה של מערכת השמש עם המדיום הבין-כוכבי, רוח שמש וזעזועים בקורונה התחתונה, T-Tauri וכוכבים דמויי שמש.[8] עופר החלה לחקור את ההליוספירה בשנת 2001, בזמן שהייתה פוסט-דוקטורנטית במעבדת להנעה סילונית. מחקרה מתמקד באופן שבו רוח השמש מעצבת את ההליוספירה, המגן האטמוספירי המגן בין כדור הארץ לשאר הגלקסיה, מחקר בו היא הראתה כי צורת ההליוספירה דומה לקרואסון ולא לשביט עם זנב כפי שחשבו בעבר.[9] מאמרה של עופר משנת 2020 המתאר את צורתה של ההליוספירה פורסם בכתב העט Nature Astronomy, הוצג על שער הגיליון של יולי 2020, וסוקר על ידי התקשורת.[10][11] חשיבותו של המחקר בכך שהוא מהווה צעד ראשון בזיהוי התנאים הנחוצים לגילוי עולמות דמויי כדור הארץ והסיכוי למצוא חיים עליהם, כיוון שההליוספירה מגינה על כוכבי הלכת בפני קרינה קוסמית.[12][10] בשנת 2021, מחקרה של עופר חשף כי צורת ההליוספירה מקורה בחלקיקי המימן הנייטרליים הגורמים לאי יציבות בסילונים המגיעים מהשמש, גורמים להפרעה ברוח השמש ומעצבים את ההליוספירה לצורה דמוית קרואסון.[12][13][14] עופר, יחד עם אבי לייב, פרסמה כתבת דעה ב-The Hill על הסכנות של תיירות חלל עבור אנשים, בה היא מתארת את הקרינה מהחלל ואת הצורך להבין טוב יותר כיצד ההליוספירה מסננת כשלושה רבעים מהקרינה הזו לפני שאנשים יוכלו לטוס בבטחה לכוכבי לכת אחרים.[15] עופר מסבירה כי הקרינה הקוסמית היא הסיכון הגדול ביותר במסע מאויש של מעל שלוש שנים, לכן מטרת המחקר היא ליצור מפת קרינה שתשמש להערכת סיכוני הקרינה במסע למאדים.[14] נכון לתחילת 2024, מחקריה של עופר צוטטו יותר מ-5600 פעמים ומדד h של פרסומיה הוא 39.[16] הוקרה ופרסים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
