|
מכון V-Demמכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה Varieties of Democracy) הוא מכון מחקר עצמאי שוודי החוקר את איכויות השלטון במדינות העולם. המכון הוקם בשנת 2014 על ידי הפרופסור השוודי למדע המדינה סטפן לינדברג (אנ'), והמטה שלו שוכן במחלקה למדע המדינה, אוניברסיטת גטבורג, שוודיה.[1] המכון ממומן על ידי מספר ארגונים ממשלתיים, הבנק העולמי ומספר מוסדות מחקר.[2] לפי נתוני המכון, נכון לשנת 2022 צוות המכון כלל 20 אנשי צוות. המכון כולל גם צוות עולמי המורכב מ-5 חוקרים ראשיים, 22 מנהלי פרויקטים, 33 מנהלים אזוריים, 134 מתאמי-מדינות ועוזרי מחקר ו-3,500 מומחים במדינות שונות. לטענת המכון זהו אחד הפרויקטים הגדולים ביותר לאיסוף נתוני מחקר בתחום מדעי החברה.[3] מדדי דמוקרטיהמכון V-Dem מפרסם מספר מערכי נתונים מפורטים המתארים תכונות של ממשלות שונות, מתפרסמים מדי שנה וזמינים לציבור בחינם.[4][5] מערכי נתונים אלה פופולריים בקרב מדעני המדינה ותחומים דומים, בשל מידע על מאות אינדיקטורים המתארים את כל היבטי הממשל, במיוחד על איכות הדמוקרטיה, הכלכלה ואינדיקטורים כלכליים אחרים.[6] בהשוואה למדדים אחרים של דמוקרטיה (כגון Polity data series ודו"ח חירות בעולם של ארגון Freedom House), מדדי הדמוקרטיה של מכון V-Dem הם פרטניים יותר.[7] מדד "זני דמוקרטיה" של המכון, מודד את מצב הדמוקרטיה בעולם באמצעות מיקוד בשבעה סוגי דמוקרטיות. שנת 2020 כללה "יותר מ-470 אינדיקטורים, 82 מדדים ברמה אמצעית, ו-5 מדדים ברמה גבוהה המכסים 202 ישויות פוליטיות במהלך התקופה של 1789–2019."[7] מדען המדינה Daniel Hegedus מתאר את V-Dem כ"ספק החשוב ביותר של נתוני דמוקרטיה כמותיים למחקר אקדמי".[7] מדד V-dem הוא ממאגרי המידע המובילים בעולם למדידת האופי הדמוקרטי של משטרים. הסיווג נערך באמצעות שאלון הכולל מאות שאלות, הבודקות מדדים שונים באופיין הדמוקרטי של מדינות. הציונים נקבעים על בסיס תשובותיהם של מומחים למשטר לשאלון. היבטים שנבדקים בו הם השיטה האלקטורלית במדינה, עצמאות הרשות השופטת, רמת הביקורתיות המיוחסת לאקדמיה, פתיחות החברה האזרחית וחופש הביטוי המיוחס לתקשורת ההמונים.[8] המכון מפרסם גם 59 מדדים נוספים,[9] ועוד כמה מדדים אשר נוצרים, בחלקם, בסיוע מדדי V-Dem. "פרויקט החברה הדיגיטלית" הוא קבוצת משנה של אינדיקטורים בסקר של V-Dem, ששואל שאלות לגבי המעמד הפוליטי של המדיה החברתית והאינטרנט.[10] בדירוג מדדי דמוקרטיה לשנת 2023 שפרסם המכון (V-Dem Democracy Indices) נכללו 179 מדינות. בראש הטבלה נמצאות דנמרק, שוודיה ואסטוניה, ומסיימות אותה מיאנמר, צפון קוריאה ואריתריאה. ישראל נמצאת במקום ה-44 בדירוג זה.[11] ישראל במדדהחל מפרסום המדד לראשונה ב־2014 דורגה ישראל כדמוקרטיה ליברלית. לצד זאת, המדד מחשיב את ישראל של עד 1966 כדמוקרטיה אלקטורלית, עקב הממשל הצבאי על ערביי ישראל. ב־2024, בעקבות התקפות על מערכת המשפט, הרפורמה המשפטית ובכלל זה החוק לצמצום עילת הסבירות, השימוש במעצרים מנהליים ובעינויים של עצורים, ישראל הריבונית (כלומר ללא יהודה ושומרון ורצועת עזה) הורדה במדד והוגדרה כדמוקרטיה אלקטורלית.[12][13][14] דו"ח הדמוקרטיהמכון V-Dem מפרסם מדי שנה בחודש מרץ את דו"ח הדמוקרטיה המתאר את מצב הדמוקרטיה בעולם, תוך התמקדות בדמוקרטיזציה ואוטוקרטיזציה.[15] דו"ח הדמוקרטיה, מערך הנתונים, מאמרים מדעיים וניירות עבודה ניתנים להורדה בחינם באתר האינטרנט של המכון, הכולל גם כלים גרפיים אינטראקטיביים. הדו"ח הוא ממאגרי המידע המובילים בעולם למדידת האופי הדמוקרטי של משטרים. לדוגמה דו"ח הדמוקרטיה 2018 פרסם השתמש במעל 400 אינדיקטורים הנוגעים לדמוקרטיה, זכויות אדם, זכויות אזרח והסדרי חופש המבוססים על דרוגים של יותר מ-3,200 מומחים מ-180 מדינות. כ-50 מדדים מתארים רכיבים של דמוקרטיה כמו העצמת נשים, חופש ביטוי, בחירות הוגנות וחופשיות ועוד. הדבר כולל גם חמישה אינדיקטורים ראשיים של דמוקרטיה (דמוקרטיה אלקטורלית, ליברלית, משתפת, דיונית ושוויונית).[16] מערך נתונים של V-Partyהמכון מפרסם את "מערך הנתונים V-Party" המציג את עמדות המפלגות עבור כל המפלגות הפוליטיות מעל נתח הצבעה של 5% ב-169 מדינות.[17] מערך הנתונים של V-Party כולל מדדים של אנטי-פלורליזם, פופוליזם, ממד תרבותי ושמאל-ימין כלכלי. מדד האנטי-פלורליזם מוגדר כחוסר מחויבות לתהליך דמוקרטי, חוסר כבוד לזכויות מיעוט בסיסיות, דמוניזציה של יריבים וקבלת אלימות פוליטית. מערך הנתונים מדגים אוטוקרטיזציה גבוהה יותר עבור אנטי-פלורליזם ופופוליזם גבוהים.[18] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
