ג'זרו (Jezero) הוא מכתש במאדים בקוטר של כ-49 קילומטר. מניחים שבעבר היה בו אגם שהיה קיים בעת שנוצרו על כוכב הלכת רשתות העמקים והערוצים המזכירות אגני ניקוז של נהרות על כדור הארץ. יש בו תצורה של דלתא עשירה בחרסית ותוואים של נהרות עתיקים עם אזורי משקעים בפיתוליהם. מחקר שנערך על הדלתא והנהרות הגיע למסקנה שהאגם נוצר בתקופה שבה היה נגר עילי ארוך שנים. ב-2020 נמצאו עדויות למפלי מים במורדות הדלתא, וכן על קירות האגם ועל קירות מכתש קטן בקוטר 2 ק"מ שנמצא על קרקעית ג'זרו[1].
בנובמבר 2018 הוכרז שג'זרו נבחר לאתר הנחיתה של הרוברפרסווירנס במשימת מאדים 2020 של נאס"א[2][3][4]. לקראת שיגור המשימה והנחיתה על מאדים, הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית של האו"ם (ICAO) ניפק קוד טיסה (IGY, על שם Ingenuity, שמו של הרחפן של פרסווירנס) וקוד מיקום (JZRO) לטיסת הרחפן ונחיתתו במכתש. זוהי הפעם הראשונה שמונפק קוד טיסה וקוד מיקום לאתר מחוץ לכדור הארץ[5].
המכתש
שני ערוצי נהרות מגיעים אל המכתש, אחד מצד צפון והשני ממערב. לכל אחד מהערוצים יש דלתא שבה שקעו משקעים שהובלו על ידי המים[6]. חוקרים העלו השערה שהאגם התמלא מים בשתי פעמים נפרדות[7]. למכתשים בקוטר נתון צפוי להיות עומק מסוים, ועומק קטן מהצפוי פירושו שמשקעים מילאו חלקית את המכתש. חישובים מצביעים על כך שהמכתש עשוי להכיל כקילומטר אחד של משקעים[8]. אורביטר הסקירה של מאדים זיהה מינרלי חרסית במכתש ובסביבתו[9][10][11][12]. מינרלים אלה נוצרים בנוכחות מים וזהו רמז נוסף לכך שהיו מים באזור. במקומות שונים השטח סדוק בצורות מצולעות שנוצרות כשטיט מתייבש[13].
חוקרים סבורים שהאגם עתיק מאוד ולכן ייתכן שהתפתחו בו חיים. הדלתא שבה ינחת הפרסווירנס נוצרה במשך מיליון עד 10 מיליונים שנים[8].
מבחר תמונות
אתרי נחיתה על מאדים (17 בדצמבר 2019)
הדמיה של מכתש ג'זרו העתיק
מפת מכתש ג'זרו (בעיגול הירוק אתר הנחיתה של פרסווירנס)
^ 12Schon, S.; Head, J.; Fassett, C. (2012). An overfilled lacustrine system and progradational delta in Jezero crater, Mars: Implications for Noachian climate. Vol. 67. pp. 28–45.
^Bibring, J.; et al. (2006). Global mineralogical and aqueous Mars history derived from OMEGA/Mars Express data. Vol. 312. pp. 400–404.
^Mangold, N.; et al. (2007). Mineralogy of the Nili Fossae region with OMEGA/Mars Express data: 2. Aqueous alteration of the crust. Vol. 112. pp. E08S04. doi:10.1029/2006JE002835.
^Poulet, F.; et al. (2005). Phyllosilicates on Mars and implications for early Martian climate. Vol. 438. doi:10.1038/nature04274.