|
מסוגלות עצמיתמסוגלות עצמית או יעילות עצמית היא מושג שפיתח הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה, והיא מתייחסת לדרך בה אדם תופס את היכולת של עצמו לבצע התנהגות שתביא לתוצאה מסוימת. מסוגלות עצמית משפיעה על כל תחום בעשייה האנושית. מדובר באמונה של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה, להתמודד עם אתגרים ובהתאם לכך על ההחלטות והבחירות שאדם עשוי לבחור בחייו כמו בבריאות[1], חינוך[2] וחקלאות[3]. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה כגבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם לנוכח קשיים ומכשולים. השפעות המסוגלות העצמיתאדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את המוטיבציה להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על כישלון ודיכאון[4]. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים. לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי חשיבה ולעיתים יוצרת הטיות קוגניטיביות - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה. בנוסף, על פי תאוריית הייחוס, בעלי מסוגלות גבוהה ייטו לייחס את הסיבות להצלחה שלהם במשימה למקורות פנימיים ("אני מוכשר"), ואת כישלונותיהם למקורות חיצוניים שאינם קשורים בהם ("המשימה הייתה קשה מהרגיל / הייתי חולה"), בעוד בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לדפוס הפוך (כישלון - "אני חסר כישרון", הצלחה - "המבחן היה קל הפעם / זה היה רק במקרה..."). בהקשר לכך, בעלי מסוגלות גבוהה נוטים לחוש שליטה גבוהה על חייהם, וכי פעולותיהם שלהם הן אלו שמשפיעות על חייהם. לעומתם, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחוש פחות שליטה על התנהלות חייהם. התפתחות תחושת המסוגלות העצמית בילדותג'ון בולבי (Bowlby) סבר שיחסי התקשרות סדירים עם המטפלים של הילד, היחסים שמהווים את הליבה של היחסים, מקנים לילדים תחושת ביטחון. נושא מרכזי בספרות הזאת הוא שדמויות התקשרות בילדות מנבאות את תחושת המסוגלות של האדם במשך ימי חייו. דמויות התקשרות בילדות פועלות דרך מודלים פנימיים של עבודה ו/או דרך רשת הקשרים החברתיים של האדם בילדותו.אלה הם גורמים מנבאים שמביאים יותר מאוחר ליכולת הסתגלות דרך מחזור החיים של האדם ובכלל זה היכולת להתקדם בפיתוח הקריירה[5] . המקורות לתחושת המסוגלות העצמיתתפיסת המסוגלות העצמית מושפעת מארבעה מקורות, שלכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית של אדם - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. המקורות הם:
היבטים של מסוגלות עצמיתבעוד שמסוגלות עצמית נמדדת לפעמים כמכלול היא נמדדת גם במצבים תפקודיים מסוימים. מסוגלות עצמית חברתיתמסוגלות עצמית חברתית הוגדרה ונמדדה באופן משתנה. על פי אחת הגישות, מסוגלות עצמית חברתית מתמקדת באמון של אדם ביכולתו ליזום אינטראקציות חברתיות ולתחזק קשרים בין-אישיים. יכולת זו כוללת: יצירת חברים ומערכות יחסים רומנטיות, אסרטיביות חברתית, הופעה במצבים ציבוריים בקבוצות או במסיבות, ומתן או קבלת עזרה[6] עוד הוצע כי מסוגלות עצמית חברתית יכולה להיות במונחים של מסוגלות עצמית חברתית קוגניטיבית (ביטחון לדעת מה לעשות במצבים חברתיים) והתנהגותית (ביטחון בביצוע במצבים חברתיים)[7]. אחרים מדדו מסוגלות עצמית תוך התמקדות בביטחון עצמי לגבי מיומנות חברתית ביחסים אישיים ואמון של חברים. מחקרים אחרים מצביעים על קשר חזק בין מסוגלות עצמית חברתית לבין ביישנות וחרדה חברתית[8]. עוד נמצא קשר שלילי חזק בין רמות של חרדת דיבור בציבור ומסוגלות עצמית[9]. מסוגלות לימודית אקדמיתמסוגלות עצמית אקדמית מתייחסת לאמונה שאדם יכול לעסוק בהצלחה במשימות לימודיות כגון השגת מטרות הקורס הנלמד, השלמת משימות בצורה משביעת רצון, השגת ציון עובר ועמידה בדרישות כדי להמשיך במסלול הלימודים העיקרי של האדם[10]. תחומים אחרים של מסוגלות עצמית שזוהו כנוגעים ללימודים כוללים מסוגלות עצמית של מורים ומסוגלות עצמית טכנולוגית[11]. תחושת המסוגלות האקדמית של הורים עבור ילדם קשורה להישגים הלימודיים של ילדיהם.נמצא קשר בין יכולות ושאיפות אקדמיות גבוהות של הורים עבור ילדם, לבין התפיסות של הילד עצמו שיחלוק את אותן אמונות. תפיסות ההורים מקדמות מסוגלות עצמית אקדמית עבור הילד, ומוביל להישגים לימודיים של הילד. כמו כן, זה מוביל להתנהגות פרו-חברתית, ומפחית את הפגיעות לתחושות של חוסר תועלת ודיכאון[12].קיים קשר בין מסוגלות עצמית נמוכה לדיכאון[13]. במחקר, רוב קבוצת התלמידים שנשאלו חשו שיש להם קושי בהקשבה בסיטואציות בכיתה. לאחר מכן, המדריכים עזרו לחזק את כישורי ההקשבה שלהם על ידי כך שהם מודעים לאופן שבו השימוש באסטרטגיות שונות יכול להניב תוצאות טובות יותר. בדרך זו, רמות המסוגלות העצמית שלהם השתפרו ככל שהם המשיכו להבין אילו אסטרטגיות עובדות עבורם[14] מסוגלות עצמית בלימודי מדעים וטכנולוגיהמסוגלות עצמית הוכחה שימושית במיוחד לסיוע לסטודנטים לתואר ראשון לקבל תובנות לגבי התפתחות הקריירה שלהם בתחומי המדעים, ההנדסה והטכנולוגיה (STEM) חוקרים דיווחו כי מסוגלות עצמית במתמטיקה מנבאת יותר עניין במתמטיקה, בחירת קורסים הקשורים למתמטיקה ומקצועות מתמטיקה מאשר הישגי עבר במתמטיקה או ציפיות לתוצאות[15] . תאוריית המסוגלות העצמית יושמה על תחום הקריירה כדי לבחון מדוע נשים נמצאות בתת-ייצוג בתחומי STEM הנשלטים על ידי גברים כגון: מתמטיקה, הנדסה ומדעים. נמצא כי הבדלים מגדריים בציפיות המסוגלות העצמית משפיעים במידה רבה על ההתנהגויות הקשורות לקריירה ועל בחירת הקריירה של נשים צעירות[16]. מסוגלות עצמית בתחום הטכני, נמצאה כגורם מכריע להוראת תכנות מחשבים לתלמידי בית ספר. תלמידים בעלי רמות גבוהות יותר של מסוגלות עצמית טכנולוגית משיגים תוצאות למידה גבוהות יותר. השפעת המסוגלות העצמית הטכנית נמצאה חזקה אף יותר מהשפעת המגדר[17] . מסוגלות עצמית בכתיבהמחקרים על כתיבה מצביעים על קשר חזק המקשר בין מסוגלות עצמית נתפסת למוטיבציה ותוצאות ביצועים. מחקר משנת 1997 בחן כיצד מסוגלות עצמית יכולה להשפיע על יכולת הכתיבה של תלמידי כיתות ה' בארצות הברית. חוקרים מצאו כי קשר חיובי בין המסוגלות העצמית של התלמידים לבין חששות שלהם מכתיבה, טיב החיבור שכתבו, והתועלת הנתפסת מכתיבה. המחקר מלמד על החשיבות של הוראת מיומנויות כתיבה לצד בניית ביטחון עצמי בקרב התלמידים[18][19]. מסוגלות עצמית במידענותבמסגרת פעולתו של המידען פעמים רבות מטרתו היא לחזק את תחושת המסוגלות של הלקוח. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במידענות רפואית. אדם שיש לו את המידע שהוא זקוק לו, מסוגל לפעול ולקבל החלטות באופן שקול, ובכך להגביר את השליטה של עצמו בתהליכים המתרחשים[20]. תפקידו של המידען אינו רק לספק מידע אלא גם לספק ידע שיסייע למטופל, ולהימנע מידע שיערער את התחושה הזאת[21]. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
