|
מעמד גאוגרפי מוגן אינדיקציות גאוגרפיות והתמחויות מסורתיות באיחוד האירופי (באנגלית: Geographical indications and traditional specialities in the European Union; כלומר Protected Geographical Indication; בראשי תיבות: PGI) הן שלוש מסגרות משפטיות באיחוד האירופי שנועדו להגן על שמותיהם של מאכלים אזוריים:
החוק – אשר מיושם במדינות האיחוד האירופי, ובהדרגה גם במדינות מחוצה לו, באמצעות הסכמים בילטרליים בין-לאומיים – מבטיח כי רק מוצרים אשר יוצרו באזור יכולים להימכר תחת שם המותג שלו. חקיקה זו נכנסה לפועל החל משנת 1992. מטרת החוק היא להגן על המוניטין של המאכלים האזוריים, לקדם פעילות חקלאית וכפרית, להבטיח ליצרנים לקבל פרמיה עבור המוצרים האותנטיים שלהם, ולחסל את התחרות הבלתי הוגנת והונאת הלקוחות מצד ספקי המאכלים הבלתי-מקוריים, אשר מוצריהם עלולים להיות מאיכות נחותה יותר או בעלי טעם שונה. מסגרת משפטית זו מגנה על מוצרים כגון יינות, גבינות, שינקן, נקניקים, מאכלי ים, זיתים, בירות, חומץ בלסמי ואפילו על לחמים, פירות, בשר נא וירקות מקומיים. בפרט מזוהה סטטוס "המעמד הגאוגרפי המוגן" עם מאכלים כגון גורגונזולה, פרמזן (פרמיג'אנו רג'אנו), פאי החזיר של מלטון מוברי, גבינת אסיאגו, קממבר ושמפניה, אשר יכולים להיות משווקים בשמות אלה רק אם יוצרו באזורים המזוהים עימם. כך למשל, כדי שגבינה מסוימת תוכל להיחשב כגבינת רוקפור, יש להכינה מהחלב של סוג מסוים ביותר של כבשים, ולהחמיץ את החלב במערות טבעיות סמוך לעיירה רוקפור-סור-סולזן, סמוך למחוז אוורון בצרפת, היכן שהגבינה מושפעת מנבגיו של עובש מסוים שגדל באותן המערות. קישורים חיצוניים |
