מערכת הפעלהמערכת הפעלה היא תוכנה המנהלת את משאבי החומרה והתוכנה במחשב. בנוסף, מערכת ההפעלה מספקת את התשתית הנחוצה עבור הרצה של יישומי ההפעלה המתבצעת עם הדלקת המחשב, הנקראת אתחול. מערכת ההפעלה היא רכיב חיוני בכל מחשב, תפקידה הוא לגשר בין המשתמש לחומרה. המערכת הנפוצה ביותר עבור מחשבים היא Microsoft Windows, ולטלפונים חכמים – אנדרואיד. מערכת ההפעלה מספקת שלושה ממשקים:
ניתן למנות שלושה תפקידים עיקריים של מערכת ההפעלה:
חלקי מערכת הפעלה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חסרים חלקים מהותיים (דרייברים, HAL, תכנות שירות), יש בלבול בין ממשק שורת פקודה ובין API, אין הבחנה בין ארכיטקטורות שונות (למשל ארכיטקטורה מונוליטית מול מיקרוקרנל), וכן שגיאות מהותיות (הסיבה, למשל, להפרדה בין מרחב מערכת למרחב משתמש *אינה* "תוכניות זדוניות".
החלקים העיקריים של מערכת הפעלה הם:
ממשק משתמשממשק המשתמש הוא הדרך לתקשר בין המשתמש והמחשב, באמצעות הצגת נתונים למשתמש על צג לשם הפעלה של תוכנות וקבלת תוצאות מהן. מערכות ההפעלה מגיעות עם ממשק קונסולה (מעטפת פקודה), שהוא ממשק תווי (לרוב ברקע שחור) שבו אפשר לרשום פקודות למערכת ההפעלה (נקרא לרוב Terminal במערכות דמויות יוניקס, ו־Command line במערכות הפעלה של מיקרוסופט CMD וכו'.). ממשק זה קשה לתפעול עבור רוב המשתמשים ה"רגילים" שאינם טכנאים ומתכנתים והורגלו לעבוד בצורה כזו. דרך זו הייתה הדרך המועדפת לתקשורת אדם־מחשב עד אמצע שנות השמונים, ובמערכות הפעלה דמויות יוניקס היא עדיין פופולרית היום. בשל הקושי והסרבול בתקשור עם מערכת ההפעלה באמצעות שורת הפקודה פותחו ממשקי משתמש גרפיים (GUI). לרוב מערכות ההפעלה המודרניות כיום יש ממשק משתמש גרפי, שמאפשר תצוגה של אותיות, סמלים וציורים, ותקשור אינטואיטיבי וקל של המשתמש עם מערכת ההפעלה. דוגמאות נפוצות לממשק משתמש גרפי נראות במערכות הפעלה כמו Windows של חברת מיקרוסופט, Mac OS מחברת אפל, ממשקים גרפיים חופשיים ללינוקס כמו KDE ו־GNOME, או סביבות לטלפונים חכמים כמו iOS ואנדרואיד. ממשקים גרפיים מאפשרים למשתמש הפשוט לשלוט בכל הנעשה במחשב בעזרת העכבר (או מסך המגע), המקלדת, בעזרת צלמיות (Icons), רכיבי מסך כמו לחצנים, תיבות טקסט, רשימות נגללות וכן הלאה. זאת ללא צורך לכתוב פקודות וללא ידע בשפת מחשב כל שהיא. שורת הפקודה (CLI) מסוגלת לבצע כל פעולה שניתן לבצע באמצעות ממשק המשתמש הגרפי (GUI), וההבדל בין שני ערוצי התקשורת הללו עם המחשב הוא רק בנוחות המשתמש, ולא בפונקציונליות של דרך התקשורת. יתרה מזאת, מערכות הפעלה רבות יודעות לשמור פרופיל משתמש המכיל התאמות אישיות והעדפות שהוא ביצע לממשק המשתמש, ובכך לשמור את ההגדרות האלו מהפעלה להפעלה ולייעל את השימוש במחשב. עם זאת, ממשק גרפי איננו הממשק היחיד בין אדם למכונה. בעבר שימשו כרטיסים מנוקבים למסירת הוראות למחשב, באמצעות שפת מחשב שנועדה לכך, ומאוחר יותר מכונות דמויות מכונת כתיבה (Teletype). עם התפתחות הטכנולוגיה, מפותחות דרכים נוספות לממשקי חיבור בין האדם למחשב, כגון חיבור ישיר, ממשק דיבור וסינתוז קולי. ממשק החומרהממשק החומרה הוא החלק במערכת ההפעלה המתרגם פעולות של רכיבי חומרה לשימוש התוכנה. למשל, הזזה של העכבר המייצרת אות חשמלי תתורגם לרצף נתוני תוכנה כך שהתוכנה תזיז את סמן העכבר למקום המתאים. כאשר משתמש פותח תוכנה חדשה, מערכת ההפעלה מעבירה לצג רשימה של הוראות להדלקה וכיבוי פיקסלים על מנת להציג את התמונה הנכונה. ניהול ממשק החומרה מתבצע על ידי ליבת מערכת ההפעלה (Kernel), באמצעות רכיבים הנקראים מנהלי התקן (דרייברים). לכל רכיב חומרה (התקן) מתאים מנהל התקן המתרגם את הפקודות המבוקשות משפת מחשב לשפת מכונה ומעביר אותן להתקן. קיימים מנהלי התקנים סטנדרטיים עבור כל משפחה של התקנים (מדפסות, צגים, עכברים וכולי) המאפשרים שימוש בסיסי ברכיבים. עבור רוב ההתקנים, מספק יצרן ההתקן מנהלי התקנים המתאימים להתקן ומרחיבים את הפעילות שלו ביחס לנדרש בתקן. ממשק תוכנה (API)API (ראשי תיבות של Application Programming Interface – ממשק תכנות יישומים) – ממשק זה מאפשר לכותבי היישומים להשתמש בשירותיה של מערכת ההפעלה, כמו ציור של חלונות על המסך, אחסון מידע בקבצים, ושימוש בזיכרון המחשב (RAM), מבלי שיזדקקו לנהל פעולות אלו בעצמם. כך, כותבי היישומים יכולים להתמקד במטרת היישום כמו עיבוד תמלילים, נגינת קובצי MP3, הכנת אלבום תמונות, ניהול חשבונות וכדומה. את ממשק היישומים מממשת בדרך כלל רשימה של פונקציות שכותב היישום יכול להפעילן מתוך התוכנית שהוא כותב. פונקציות אלו עשויות להפעיל רכיב בממשק המשתמש, רכיב חומרה דרך ממשק החומרה, או שירות אחר שנותנת מערכת הפעלה כמו קשר עם יישומים אחרים. סוגי מערכות הפעלה
משפחות מערכות הפעלהמערכות הפעלה ממשפחת מיקרוסופט
מערכת ההפעלה הראשונה של חברת מיקרוסופט הייתה MS-DOS מערכת זו הייתה מערכת אצוות לא גרפית. בהמשך ניתן היה להלביש על מערכת הפעלה זו ממשק גרפי שנקרא Microsoft Windows 3.0 וגרסאות 3.1 ו־3.11 שלו. סדרת מערכות הפעלה עוקבת הייתה, חלונות 95, חלונות 98 וחלונות ME שהגרעין שלהם עדיין התבסס בחלקו על DOS. במקביל החל פיתוח חלונות NT בגרסאות 3.1, 3.5, 4.0 ו־5.0 הידועה גם בשם חלונות 2000 עבור מחשבים אישיים ו־Windows 2000 server לשרתים. הגרסה הבאה הייתה NT 5.1 הידועה גם כחלונות XP ו־Windows 2003 server. בנובמבר 2006 השיקה מיקרוסופט את חלונות ויסטה למחשבים אישיים ובאפריל 2008 השיקה את גרסת השרתים שנקראת Windows 2008 Server. באוקטובר 2009 השיקה מיקרוסופט את Windows 7 למחשבים אישיים ובמקביל את גרסת השרתים Windows 2008 R2 עם ממשק משתמש דומה. באוקטובר 2012 הושקה Windows 8 המתאימה גם למעבדי ARM (האופייניים למחשבי לוח וטלפונים חכמים), שולחן העבודה המסורתי הוחלף בממשק אריחים המותאם למסך מגע. בנוסף ישנן גם מערכות הפעלה המנסות לחקות את פעולת מערכות ההפעלה ממשפחת מיקרוסופט, כדוגמת ReactOS ו־Haiku. מערכות הפעלה מבוססות יוניקסיוניקס היא מערכת הפעלה מסחרית אשר פותחה במעבדות בל. בהמשך פתחו חברות רבות מערכות הפעלה המבוססות על ליבת מערכת ההפעלה יוניקס. ביניהן AIX ,HP-UX, סולאריס, SunOS ,IRIX. משפחת BSD הכוללת את OS X ,FreeBSD ,NetBSD ,OpenBSD. ומשפחת לינוקס הכוללת הפצות רבות בהן דביאן GNU/לינוקס, Tails, אובונטו לינוקס, Suse ,RedHat, Fedora, מנדריבה, ג'נטו, סלאקוור, Linspire (לשעבר Knoppix,Lindows). מערכת ההפעלה לטלפון החכם אנדרואיד מבוססת על לינוקס. משפחת IBM/360
מערכת ההפעלה הראשונה של משפחה זו הייתה IBM/360 ושווקה בתחילת שנות ה־60. מערכת הפעלה זאת הייתה מיועדת למחשבי Mainframe. IBM עדיין משווקת מערכות הפעלה תחת משפחה זו. מערכות הפעלה אלה כוללות את IBM/370 ,IBM/4300, IBM/3080 ו־IBM/3090. מערכות הפעלה אחרותקיימות מערכות הפעלה רבות נוספות. חלקן בשימוש נרחב בעוד האחרות נכתבות עבור שימושים ספציפיים. iOS, אנדרואיד וסימביאן (לטלפונים חכמים) ו־PalmOS (למחשבי כף יד) הן שתי דוגמאות. סוג נוסף של מערכות הפעלה דוגמת INtime מיועדות לטיפול במערכות קריטיות בזמן אמת. קיימות מערכות הפעלה שיצורן הופסק מסיבות היסטוריות או שאוחדו לתוך מערכות הפעלה אחרות. בין אלה ניתן למצוא את CP/M, Mac OS, OS/2 וכולי. פרצות אבטחה
לעיתים מתגלות במערכות הפעלה פרצות אבטחה המאפשרות להזיק למשתמש בהן. ניתן להתגונן מפני פרצות אלו על ידי התקנת טלאי אבטחה המסופקים על ידי יצרן מערכת ההפעלה. ראו גם
קישורים חיצוניים
|