|
מערכת מידעמערכת מידע היא תוכנה או אוסף של תוכנות המאפשרות לנהל מידע בצורה ממוחשבת. מערכות המידע הראשונות הוקמו בשנות ה-60 והיו בעלות ממשק בסיסי ביותר. יעודן היה לספק מידע לחברות גדולות לצורכי תפעול הארגון, וזאת על ידי שליפה מתוך בסיסי נתונים עצומים, אולם ללא אפשרויות ניתוח נתונים מתקדמות. בימינו, יישומים שונים נמצאים בשימושו של כל עסק מודרני, ממשק המערכות הוא ידידותי ומגוון השירותים שהן מספקות הוא רב ביותר. כדי לשמור על יתרון עסקי, החברות השונות מחויבות להשקיע משאבים רבים בפיתוח ועדכון התוכנות שברשותן. על מערכות מידע התואמות את צרכיו של המנהל המודרני לקיים שלוש תכונות:
מבנהעל פי מודל "שלוש השכבות" מערכת מידע טיפוסית מורכבת משלוש שכבות:
מערכות מורכבות מכילות מספר רב יותר של שכבות. שימושיםמערכת מידע מיועדת לארגון או ליחיד, והיא מאפשרת אחסון מידע, ניהולו, עיבודו ושליפתו מאוחר יותר, באופן מלא או תוך כדי ביצוע חתכים מסוימים. ניתן לנהל מערכות מידע בכל תחום: פיננסי, תעשייתי, גאוגרפי (כגון GTFS), וכדומה. באופן כללי ניתן לחלק את מערכות המידע לאלה המיועדות לביצוע פעולות (Transaction Processing), ואלה המיועדות לאיסוף נתונים לצורך תמיכה בקבלת החלטות (Decision Support). דוגמאות לשימוש במערכות מידע
קיימות מערכות מידע שפותחו כתוכנות מדף, ונמכרות לארגונים רבים, ולעומתן מערכות מידע ייעודיות, שפותחו למען ארגון יחיד, לשם פתרון בעיה עסקית מוגדרת. בשנות התשעים החלו נעשות נפוצות תוכנות מדף לביצוע מספר תהליכים חוצי ארגון - מערכות Enterprise resource planning (בקיצור ERP). מערכות אלה כוללות אוסף של תת-מערכות, שכל אחת מהן נותנת מענה לתחום אחר בפעילות החברה - כספים, מלאי, שיווק, ניהול משאבי אנוש ועוד. אחד היתרונות בתוכנות ה-ERP הוא יכולתה לספק תמונה אחודה של נתוני הארגון, ללא כפילות. מערכת ניהול קשרי לקוחות (CRM) משלבת את כלל הקשר בין החברה ללקוחותיה ובה מתועד מכלול תהליך הטיפול בהם, המוצרים אשר קנו ממנה, תלונות של הלקוחות, תשלומים ועוד. בצורה זו ישנו ייעול הטיפול בלקוח. מערכת ה-CRM מקשרת בין כל המחלקות המטפלות בלקוח, החל משלב קנייתו של המוצר, כאשר לכל מחלקה גלוי מידע הרלוונטי רק לה או שכולם חשופים לכל המידע (על פי הגדרת החברה). אפיון מערכות מידעמנתח מערכות מידע הוא איש המקצוע שמאפיין את המערכת. מחזור החיים של מערכת מידע מתייחס לפרק הזמן שבו מערכת המידע פועלת ומביאה תועלת.[1] הוא מורכב מאפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, הטמעתה, וחוזר חלילה. מערכת מידע זקוקה בדרך כלל לתחזוקה שוטפת. תקינותה של מערכת מידע נבחנת ביכולתה לבצע את כל המטלות ברמת הדיוק הנדרשת ובמועדים נדרשים. אם ביצוע אחת המטלות אינו עומד בדרישות האיכות או בדרישות לוח הזמנים, עלולה כל מערכת המידע להיכשל ולהכשיל את הארגון. אולם גם דיוק יתר או הקדמת לוח הזמנים הם לעיתים בלתי רצויים, מאחר שהם כרוכים בדרך כלל בהשקעות נוספות בציוד ובהוצאות תפעול שאין להן הצדקה. דרג ניהוליאת השימוש במערכות מידע ניתן לסווג על פי הדרג הניהולי המשתמש בהן.
מערכות מומחהמערכות מומחה נועדו לסייע בקבלת החלטות בתחום מוגדר מסוים. כל מערכת מסוגלת "להציע החלטות" בתחום שונה ועל-פי פרמטרים שונים, בהתאם למידע שהוזן אליה. מערכות המומחה הן תוכנות אשר למעשה משתמשות בבינה מלאכותית לצורך הדמיית התנהגות כאדם מומחה. הבדיקה היא של מצבים מסובכים כנגד מאגר נתונים של אפשרויות ואז, יצירת חוקים בסגנון של "אם מתקיים מצב X, אזי יש לבצע Y". מערכות מומחה מאפשרות לפתור בעיות מורכבות של קבלת החלטות ללא אימון מוקדם ולא הכרת הלוגיקה בבסיס ההחלטה. המומחיות והידע הצבורים באותו נושא מוסבים לחוקים, הנבנים כעצים היררכיים של תהליכים, או כמבנים של קשרים והסתברויות בין סיטואציות להתנהגויות מצופות. בנוסף, מערכות מומחה מספקות ידע מקצועי, הסברים, הנחיות והמלצות מעבר לתהליך פתרון הבעיות. תרומתן של מערכות המומחה לארגונים היא בחסכון בזמן; בשיפור הרציפות, האיכות והאמינות של תהליכי הייצור והשירות; במימוש נכסי ידע שברשות הארגון; לעיתים, תוך הסקת מסקנות אשר אין האדם יכול להגיע אליהן. מערכות מומחה אינן יכולות להחליף לחלוטין את האדם, זאת מפני שהן דורשות אחזקה שוטפת וכן התאמה של הנתונים בהן למציאות המשתנה. דוגמאות למערכות מומחהבית החולים "קליבלנד קליניק" באוהיו, חבר עם IBM ליישום פתרון המאפשר שימוש יעיל ומושכל במידע הרב שנצבר במגוון המערכות במרכז הרפואי. אלו כוללים מאגרי מחקרים, מאגרי מידע על חולים ובסיסי נתונים נוספים. התוצאה: יכולת לאבחן מחלות, קיצור משמעותי בקבלת החלטות והחשוב מכל, טיפול יעיל וטוב יותר בחולים בהתבסס על אינטגרציה בזמן אמת של כלל המידע הארגוני. המשטרה עושה שימוש במערכת מומחה אשר פותחה לעזרה בתפיסת אנסים. על-סמך נתונים שאספה המשטרה, תוך הצלבה עם בסיס נתונים, מציינת המערכת את האזור הסביר ביותר להמצאות האנס בו. זאת על-פי בדיקת דפוסי התנהגות של החשוד מול המידע הקיים מהעבר. השטח המצומצם, אליו מפנה המערכת את השוטרים, הוא בגודל של 6% מהשטח בו היו מחפשים במקרים דומים בעבר, על-סמך בדיקתם של השוטרים (ללא סיועו של המחשב). בחקלאות, "מערכות השקיה חכמות" קובעות ללא התערבות אדם, מתי יש להשקות את האדמה ביותר מים ומתי בפחות (על סמך תרחישים הקשורים לטמפ', הלחות וכו'). מערכות מומחה יש גם ברפת: מערכות חליבה מופעלות אוטומטית כאשר הגיעה העת לחלוב את הפרה. כלים לניהול מידע וידע בארגוןחברות מסחריות בימינו מהוות תמיד "ארגון לומד", משמע הן מקיימות שלבים של הסקת מסקנות והפקות לקחים מאירועים שונים המתרחשים בחברה. פיטר סנג'י (מומחה בתחום הניהול ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ושימש מנהל תוכנית החשיבה המערכתית והלמידה הארגונית בבית ספר סלואן למנהל עסקים), הגדיר ארגון לומד כ"ארגון, שאנשיו מרחיבים ללא הרף את יכולתם לעצב את עתיד הארגון ואת המציאות הרצויה לארגון ואינם מסתפקים בפעילות לצורך הישרדות".[2] לצורך קיומו של "ארגון לומד", על החברה לנצל באופן שוטף את הנתונים המוזרמים אליה מכל הדרגים ולהשתמש במערכות, אשר תתעדנה את הפעילות השוטפת ותאפשרנה לשלוף חיתוכים של נתונים. מערכות ניהול ידע מאפשרות שיתוף של המידע הקיים בארגון באופן חוצה-ארגון, כך שאין צורך לעדכן באופן פרטי במידע כל משרד וקבוצה. בצורה זו יש גישה שוטפת של כל העובדים הרלוונטיים לנתונים הדרושים להם. במערכות אלה ניתן לכלול פורטלים ארגוניים ובלוגים. מערכות ניהול מידע משמשות לשמירת נתונים קיימים על לקוחות ואופן הטיפול בהם (במערכות CRM) וכן, על תהליכים פנימיים בארגון (במערכות ERP). הפורטל הארגוניפורטל ארגוני הוא שער לכלל מידע הקיים בארגון או לחלקו, ואשר משמש את הארגון או קבוצות בו בעבודתם השוטפת. מטרתו היא להקל על הגישה, השיתוף וההפצה של הידע בארגון. מדובר בדף בטכנולוגיית Web, המאפשר גישה ליישומים שונים הדרושים לפעילות העובדים בארגון וגורמים הקשורים בו. הוא מאפשר לעובדים להמשיך ולהפיץ את הידע החדש שהם רוכשים וכך ליצור סביבת עבודה שיתופית. בפורטל הארגוני ניתן להכיל גם קישור לתיבות דואר אלקטרוני של העובד, לארכיון כתבות בתחום העיסוק, למאגר שאלות נפוצות עם תשובות עליהן, לקבוצות דיון, טיפים וטפסים שונים הדרושים לעבודה. IBM מפעילה את ThinkPlace – אתר פנימי, המהווה פלטפורמה פתוחה, שיתופית וגלובלית, לקידום החדשנות, ההמצאה והחשיבה המקורית בחברה. באמצעות פורטל ארגוני זה, יכולים עובדי IBM להציג רעיונות להרחבת עיסוקי החברה, לפתרון בעיות או לשיפור התרבות הארגונית. רשת כלל-עולמית של מומחים בתחומים שונים עוקבת אחר הרעיונות המבטיחים ביותר. הרשאותמאפיין חשוב של מערכת מידע הוא הרשאות השימוש בה: אוכלוסיית המשתמשים בה והפעולות המותרות לכל אחד מהם. הפעולות עשויות להיות יצירה, כתיבה, מחיקה או שינוי של קובץ, הזנה של נתונים בטווח ערכים או כל פעולה אחרת שהמערכת תוכננה להכיל. מערכת הרשאות מתבססת על הזדהות כתנאי מקדים, שכן המערכת נדרשת לקשר בין משתמש לפעולה. במערכות בהן אין הזדהות, ניתנות הרשאות למשתמשים לא מזוהים (כלומר, מנגנון ההזדהות מקשר ישות לא מזוהה עם משתמש אנונימי). ויקיפדיה היא דוגמה למערכת מידע פתוחה למדי, אך גם בה יש מערכת הרשאות. כל גולש רשאי לעיין בכל דף ולשנות אותו, אך דפים מסוימים מוגנים מפני שינוי, כך שרק מפעילי מערכת רשאים לשנותם. מחיקת דף ניתנת להיעשות רק על ידי מפעילי מערכת, ולהם נתונה הסמכות לחסום כליל משתמש שמזיק למערכת. כמו כן נעשה שימוש בזיהוי זמני על פי כתובת IP, זיהוי שמבחינת הגולש הוא שקוף אולם מאפשר להפריד בין משתמשים אנונימיים שונים. ברמה של קביעת אוכלוסיית המשתמשים מחולקות מערכות מידע הפועלת בטכנולוגיית האינטרנט (ובפרט פרוטוקולי TCP/IP) לשלוש קטגוריות:
בהמשך לקביעות הללו ברמת כלל מערכת המידע, מוגדרות לכל משתמש סמכויות הפעולה שלו, בהתאם לתפקידו בארגון. במערכת מידע בנקאית, למשל, פקיד המוצב בסניף מסוים רשאי לעיין בפרטי החשבון של לקוחות סניף זה, אך אינו רשאי לעיין בפרטי חשבון של לקוחות של סניפים אחרים, ואילו מנהל אזור יוכל לעיין בפרטי החשבונות של כל הלקוחות שבסניפים הנכללים באזור זה. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
