מרדכי עבאדי
מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה ובארץ ישראל. כיהן כרב קהילת קיליס (אנ'). נודע כבקי בשירה, וחיבר פיוטים רבים שנכללו בשירת הבקשות. ביוגרפיהמרדכי עבאדי נולד בשנת 1826 בחלב שבסוריה לרב יעקב, נצר למשפחת רבנים. בצעירותו התחנך ולמד אצל אביו ואצל סבו, הרב אברהם עבאדי. בהמשך למד אצל הרב משה סוויד, שהיה הרב הראשי המקומי בחלב. שנים רבות כיהן כרב הקהילה היהודית בקיליס, שבדרום טורקיה. נודע בין השאר בחיבור פיוטים ופזמונים רבים כמו "אני אספר" (על ל"ט אבות מלאכות), "יודוך מלך", "יום זה שירו לאל", "מהללך ורוב גדלך" (על שבעת הרקיעים) "מי ימלל עזוז גבורות", "משמים שלום לעם", "מי לה' איתי עורך", "מקהלות עם", ועוד. שבעה מפזמוניו הכניס לקאנון[1] שירת הבקשות של יהודי חלב, והם והתקבלו בהמשך גם בעדה הבוכרית בירושלים. עסק גם בחכמת הקבלה, ונודע כבקי בכל ענפי חכמת ישראל. בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים יחד עם קבוצת רבנים מחלב, ובה הקימו ישיבות ומוסדות תורה שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים. הלך לעולמו ב-20 ביוני 1884 בביירות, יש אומרים שהיה בדרך לירושלים. נקבר בבית העלמין היהודי בביירות. משפחתובניו
תלמידיו
חיבוריוחיבר ספרי שו"ת, פירושים ודרשות, וכן פיוטים ופזמונים. ספרות הלכתית
פיוטים ופזמונים
כמו כן נותרו עוד כתבי יד שלו שלא נדפסו. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|