מהומות רבקה, הייתה התנגדות אזרחית ב־1839 ו־1943 בווילס, הממלכה המאוחדת. חקלאים מחו נגד העלאות מיסים תכופות
מרי אזרחי הוגדר על ידי הפילוסוףג'ון רולס כ"פעולה ציבורית, בלתי אלימה, מצפונית אך פוליטית ומנוגדת לחוק, הנעשית בדרך כלל כדי לחולל שינוי בחוק או במדיניות הממשלה".[1] המרי האזרחי הוא מחאה של אזרחים נגד מעשי השלטון ומדיניותו באמצעות פעולות בלתי חוקיות. מחוללי מרי אזרחי מקבלים את לגיטימיות השלטון אך לא את מעשיו, והם מנסים לשנות את פעולות השלטון. מרי אזרחי נבדל מהפיכה בכך שמבצעי הפיכות אינם מקבלים את לגיטימיות השלטון, ומנסים להחליפו תוך שימוש בכוח. הוגים רבים הגדירו את המרי האזרחי ועל אף השונות בהגדרות, הם מסכימים כי מדובר בפעולה בלתי חוקית של אזרח המכוונת כלפי ממשלתו שלו.
מקור המרי האזרחי הוא לרוב תחושת סתירה בין חוק המדינה לבין חוק מוסרי שנתפס בעיני המוחים כחוק עליון על חוקי האדם וכחוק אוניברסלי. מימוש המחאה יתבצע לרוב באמצעות הפרה סמלית ומכוונת של אותו חוק שנגדו מוחים, וזאת תוך נכונות לשאת בעונש על הפרה זאת.
מאפייני המרי האזרחי
המרי האזרחי הוא בראש ובראשונה אקט פוליטי: מטרתו הראשונה היא שכנוע הרוב בצדקת המרי. המרי פונה לחוש הצדק של הציבור.
מבצעי מרי אזרחי עשויים להיעזר בבתי משפט, אך לא יקבלו פסק דין של בית משפט הנוגד את דעתם.
המרי האזרחי הוא פעולה פומבית המהווה פנייה לרוב. המרי האזרחי אינו יכול – ואף אינו מנסה - למנוע את המעשים עליהם המחאה.
המרי האזרחי אינו אלים, היות שאלימות נוגדת את הצגת המרי כפנייה לדעת הרוב, וכן בשל המודעות לחוסר היכולת למנוע, גם על ידי פעולה אלימה, את מעשי הממשלה.
המרי מקפיד על "אי ציות לחוק בגבולות הנאמנות לחוק" (רולס): היות שהמרי רואה את הממשלה ואת חוקי המדינה (מלבד נשוא המחאה) כלגיטימיים, לא ינקטו פעולות הנוגדות מהותית את חוקי המדינה.
מרי אזרחי ייתכן במדינות דמוקרטיות, המגלות סובלנות כלפיו, אך במקרים מסוימים גם תחת שלטון של כיבוש. ישנם מקרים נדירים, כמו בתחילת מלחמת האזרחים האמריקנית, שבהם מידרדר מרי אזרחי למלחמת אזרחים של ממש.
