משה ירמיה הכהן

הרב משה ירמיה הכהן (יש הרושמים כ"ץ; נפטר בי"ח באייר ה'תי"ט^[1]) המכונה משה מנארול היה רב בכמה קהילות בפולין, ולאחר גזירות ת"ח ות"ט נמלט למץ שבצרפת והיה רבה של יהדות מץ.

משה ירמיה הכהן נולד בעיר קרמניץ לאביו ר' אליעזר וועלשים, מניש קריווא,^[2][3] בן רבי שלום, אב"ד בצפת (גיסו של המקובל, אליהו די וידאש). נישא לפיגא^[4] בתו של הקצין ר' יונה דישוויץ מנארול. וכיהן כרב של העיירה נארול בפולין. בעת גזרות ת"ח ות"ט ברח מערבה ובשנת ה'ת"ט התקבל כרב במץ. הרב הכהן היה תלמיד המהרש"א, והב"ח ושל ר' יעקב מלובלין, ר' אברהם חיים שור.^[5]

בימיו הוגדרו באופן מדויק סמכויותיו של הרב, שכללו את סמכות השיפוט ופסיקת ההלכה וכן את ההכרעה בכל התחומים הדתיים, במץ גופא ובכפרים הסמוכים. באופן חריג לא קיבל מינוי זה אישור מלכותי כנדרש, ובעת ביקורו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בקהילת מץ בשנת תי"ח והענקת כתבי הזכויות החדשים שלה, המלך קבל על כך וחידש את הדרישה לאישור מלכותי קודם מינוי הרב.

הרב מנרול חיבר תפילת הזכרת נשמות מיוחדת להרוגי גזירות ת"ח ות"ט, והיא התקבלה בקהילתו מץ ונאמרה לפני "אב הרחמים" בשווארץ שבת ובשבת חזון.^[6]

כתבים תורניים נוספים שלו נדפסו בידי בנו, הרופא טוביה כהן.^[7] מקובל לסמן את מינויו של הרב מנרול כראשית "תקופת הזוהר של רבנות מץ".

אלמנתו פיגא נשאה בחשוון תכ"ג לר' משה שמשון בכרך, אביו של רבי יאיר חיים בכרך.^[8] נפטרה במגפה ו' באב ה'תכ"ו.

• חתנו - ר' משה ב"ר שלום פרידמן, הנקרא 'ר' משה ציפש'.
• בנו - ר' ידידיה גוטליב.
• בנו - הרופא טוביה כהן.

• כרטסת (ארבעת) ספריו המופיעים בספריה הלאומית
• ספרו "ברכת טוב" באתר כתבים עבריים (היברו בוקס)

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.