נדין אנגרר

נדין אנגרר

נדין אנגרר, אוגוסט 2011
מידע אישי
לידה	10 בנובמבר 1978 (בת 46) לור שבגרמניה
שם מלא	נדין מריקה אנגרר
גובה	1.75 מטר
עמדה	שוער
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1995-1996 1996-1999 1999-2001 2001-2007 2008 2009-2013 2013-2014 2014 - 2014 נירנברג ואקר מינכן באיירן מינכן טורבינה פוטסדאם יורגורדן פרנקפורט בריסבאן רור פורטלנד ת'ורנס ←בריסבאן רור 17 (0) 126 (0) 22 (0) 85 (0) 9 (0) 28 (0) 8 (0)
נבחרת לאומית כשחקנית
1996–2015 נבחרת גרמניה בכדורגל נשים 146 (0)
קבוצות כמאמנת
2015 - פורטלנד ת'ורנס (שחקנית-מאמנת)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-20 בינואר 2019

נדין אנגרר (בגרמנית: Nadine Angerer; נולדה ב-10 בנובמבר 1978) היא כדורגלנית גרמנייה המשחקת בעמדת השוער. הייתה קפטן נבחרת גרמניה בכדורגל נשים. ב-13 בינואר 2014 זכתה בפרס כדור הזהב של פיפ"א (בעבר נקרא שחקן השנה) לשנת 2013, והיא השוערת היחידה שזכתה בתואר זה עד כה^[1].

אנגרר נולדה בעיר לור על נהר המיין, בוואריה, גרמניה. בילדותה החלה לשחק בקבוצת בנים ולאחר מכן עברה לקבוצת הילדות של מועדון א.ס.ו. הופסטטן בתפקיד חלוצה. במשחק סקאוטינג היא החליפה את שוערת הקבוצה שנפצעה וגילתה כישרון בתחום זה. ב-1995 החלה לשחק בקבוצת הנשים של מועדון נירנברג. לאחר שנה עברה לקבוצת ואקר מינכן. באותה שנה קיבלה הצעה לשחק בקבוצת כדורגל של קולג' אמריקני, אך סירבה.
ב-1999 עברה לקבוצת הנשים של באיירן מינכן ועלתה יחד עמה מהליגה השנייה לליגה הראשונה ב-2000. ב-2001 עברה לקבוצת טורבינה פוטסדאם איתה זכתה בשתי אליפויות, שלושה גביעים, ובליגת האלופות לנשים בעונת 2004/2005^[2].

ב-2007 עברה לקבוצת יורגורדן מליגת העל השוודית. לאחר שנה חזרה לגרמניה, לפרנקפורט, איתו זכתה בגביע והגיעה למקום השני בליגה. לאחר פרישתה של בירגיט פרינץ מהקבוצה, התמנתה אנגרר לקפטן במקומה.
ביולי 2013, מספר שעות לפני משחק בליגת האלופות, הודיעה אנגרר בחשבון הפייסבוק שלה שהיא תעבור בהעברה חופשית לקבוצת בריסבאן רור האוסטרלית^[3][4].

בינואר 2014 הודיעה קבוצת פורטלנד ת'ורנס מליגת הנשים האמריקנית שהיא החתימה את השוערת^[5]. משחק הבכורה שלה בקבוצה היה ב-12 באפריל נגד קבוצת יוסטון דאש. ב-4 בספטמבר 2014 הודיעה הקבוצה שהיא משאילה את אנגרר חזרה לבריסבאן עד לתחילת 2015^[6].

אנגרר ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת גרמניה במשחק נגד נבחרת הולנד באוגוסט 1996. לאחר ששיחקה חמישה משחקים רצופים, היא עברה למעמד של שוערת מחליפה וזכתה מהספסל בתארים הרבים של הנבחרת עד 2005. לאחר פציעתה של השוערת הראשונה סילקה רוטנברג, אנגרר פתחה בכל משחקי הנבחרת בגביע העולם בכדורגל נשים 2007, לא ספגה אף שער וזכתה באליפות העולם. במשחק הגמר אף עצרה פנדל של מרטה הברזילאית ונבחרה לשוערת המצטיינת בטורניר^[7]. בכך גם קבעה שיא של אי ספיגה שעומד על 540 דקות. היא גם הייתה השוערת הראשונה באולימפיאדת בייג'ינג וזכתה במדליית ארד. ב-2009 היא זכתה באליפות אירופה בפעם הרביעית, אך בפעם הראשונה כשהיא על המגרש. במהלך גביע העולם בכדורגל נשים 2011 היא ביצעה את ההופעה ה-100 שלה במדי הנבחרת. לאחר פרישתה של בירגיט פרינץ, קיבלה אנגרר את סרט הקפטן^[8]. באליפות אירופה בכדורגל נשים 2013 עצרה שני פנדלים ונבחרה לשחקנית המצטיינת של הטורניר^[9]. נכללה בסגל הנבחרת למשחקי גביע העולם בכדורגל נשים 2015.

טורבינה פוטסדאם

• ליגת האלופות לנשים: 2004/2005
• אליפות גרמניה: 2003/2004, 2005/2006
• גביע גרמניה:
  2003/2004, 2004/2005, 2005/2006

פרנקפורט

• גביע גרמניה: 2010/2011

נבחרת גרמניה בכדורגל נשים

• גביע העולם בכדורגל נשים: 2003, 2007
• אליפות אירופה בכדורגל נשים:
  1997, 2001, 2005, 2009, 2013
• מדליית ארד באולימפיאדה: 2000, 2004, 2008

אישיים

• כדורגלנית השנה של אופ"א (1): 2013

בריאיון לעיתון הספורט של די צייט אמרה אנגרר כי היא פתוחה ליחסים עם בני שני המינים^[10].

מדיה וקבצים בנושא נדין אנגרר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נדין אנגרר

• נדין אנגרר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• נדין אנגרר, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
• נדין אנגרר, באתר Soccerway
• נדין אנגרר, באתר WorldFootball.net
• נדין אנגרר, באתר FootballDatabase.eu
• סטטיסטיקה באתר ההתאחדות הגרמנית

נדין אנגרר

{| class="wikitable" border="1" cellspacing="0" cellpadding="4" style="clear:both; width:90%; border-collapse:collapse; margin:0 auto 0 auto; text-align:center;" הקודמת: אבי וומבאך כדורגלנית השנה בעולם 2013 הבאה: נדין קסלר זוכות פרס כדורגלנית השנה בעולם 2001: האם • 2002: האם • 2003: פרינץ • 2004: פרינץ • 2005: פרינץ • 2006: מרטה • 2007: מרטה • 2008: מרטה • 2009: מרטה • 2010: מרטה • 2011: סאווה • 2012: וומבאק • 2013: אנגרר • 2014: קסלר • 2015: לויד • 2016: לויד • 2017: מרטנס • 2018: מרטה • 2019: ראפינו • 2020: ברונז • 2021: פוטיאס • 2022: פוטיאס • 2023: בונמטי נבחרת גרמניה – גביע העולם בכדורגל נשים 2003 (מקום ראשון) 1 רוטנברג • 2 סטגמן • 3 ברסוניק • 4 קונזר • 5 ג'ונס • 6 לינגור • 7 וונדרליך • 8 סמיסק • 9 פרינץ • 10 ויגמן • 11 מילר • 12 פוס • 13 מינרט • 14 מיינרט • 15 אנגרר • 16 אודברכט • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 גוטשליך • 20 פוהלרס • מאמן: טיון-מאייר גרמניה נבחרת גרמניה – אליפות אירופה בכדורגל נשים 2005 (מקום ראשון) 1 רוטנברג • 2 סטגמן • 3 פאס • 4 ג'ונס • 5 גינטר • 6 גרינגס • 7 וונדרליך • 8 סמיזק • 9 פרינץ • 10 ליגנור • 11 מיטאג • 12 הול • 13 מינרט • 14 קרלסון • 15 אנגרר • 16 פוהלרס • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 אומילדה • 20 וימברסקי • מאמן: טיון-מאייר גרמניה נבחרת גרמניה – גביע העולם בכדורגל נשים 2007 (מקום ראשון) 1 אנגרר • 2 סטגמן • 3 ברטוסיאק • 4 פטר • 5 קרהאן • 6 ברסוניק • 7 ברינגר • 8 סמיסק • 9 פרינץ • 10 לינגור • 11 מיטאג • 12 הול • 13 מינרט • 14 לאודר • 15 פוס • 16 מילר • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 באיירמאיי • 20 ווימברסקי • 21 רוטנברג • מאמן: נייד גרמניה נבחרת גרמניה – אליפות אירופה בכדורגל נשים 2009 (מקום ראשון) 1 אנגרר • 2 סטגמן • 3 ברטוסיאק • 4 פיטר • 5 קרהאן • 6 לאודר • 7 ברינגר • 8 גרינגס • 9 פרינץ • 10 ברסוניק • 11 מיטאג • 12 הול • 13 דה מבאבי • 14 קוליג • 15 פוס • 16 מילר • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 באיירמאיי • 20 זייץ • 21 וייס • 22 שמידט • מאמן: נייד גרמניה נבחרת גרמניה – גביע העולם בכדורגל נשים 2011 1 אנגרר • 2 שמידט • 3 ברטוסיאק • 4 פטר • 5 קרהאן • 6 לאודר • 7 ברינגר • 8 גרינגס • 9 פרינץ • 10 ברסוניק • 11 פופ • 12 הול • 13 דה מבאבי • 14 קוליג • 15 פייסט • 16 מילר • 17 הינגסט • 18 גרפרקס • 19 באיירמאיי • 20 גוסלינג • 21 שולט • מאמן: נייד גרמניה נבחרת גרמניה – אליפות אירופה בכדורגל נשים 2013 (מקום ראשון) 1 אנגרר • 2 שמידט • 3 ברטוסיאק • 4 מאייר • 5 קרהאן • 6 לאודר • 7 ברינגר • 8 קסלר • 9 לוצן • 10 מרוז'אן • 11 מיטאג • 12 שולט • 13 סאסיץ' • 14 לינדן • 15 קרמאר • 16 לויפולץ • 17 הנינג • 18 הוט • 19 באיירמאיי • 20 גוסלינג • 21 בנקארת' • 22 ונסיג • 23 דבריץ • מאמן: נייד גרמניה נבחרת גרמניה – גביע העולם בכדורגל נשים 2015 (מקום רביעי) 1 אנגרר • 2 שמידט • 3 ברטוסיאק • 4 מאייר • 5 קרהאן • 6 לאודר • 7 ברינגר • 8 ברמר • 9 לוצן • 10 מרוז'אן • 11 מיטאג • 12 שולט • 13 סאסיץ' • 14 פיטר • 15 קרמאר • 16 לויפולץ • 17 הנינג • 18 פופ • 19 פיטרמן • 20 גוסלינג • 21 בנקארת' • 22 קמה • 23 דבריץ • מאמן: נייד גרמניה

|}