|
נון-קונפורמיזםנוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם (על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-תַּלְמָנוּת[1]) היא התנהגות המנוגדת להתנהגות הקונפורמית, שבה אדם מתאים את עצמו ואת עמדותיו לנורמות מוסכמות בחברה מסוימת. כלומר, נון-קונפורמיזם היא התנהגות שבה אדם "הולך נגד הזרם" ולא מוכן להיכנע ללחץ חברתי או לנורמות ומסורות חברתיות. לנוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם תפקיד חשוב במניעת התבססות שלטון סמכותני (פשיסטי, מיליטריסטי) או יחידני (רודני, דיקטטורי). הנאציזם, לדוגמה, בנה את כוחו על בסיס הקונפורמיזם בקרב העם, בעוד הנון-קונפורמיזם היווה התנגדות לאותו משטר. דוגמה נוספת להתנגדות למשטר מסוים היה בברית המועצות, שבה היו אמנים נון-קונפורמיסטיים שייצרו אומנות אסורה באותה תקופה, כאשר הפרהסיה של עולם האומנות אז, נשלטה על ידי הריאליזם סוציאליסטי.[2] דוגמאות לנון-קונפורמיזם בחיי היומיום: לבוש שונה מהסביבה, מהנורמות המגדריות או מהאופנה. הצבעה בבחירות למפלגות או דמויות ציבוריות בשונה מהנהוג בסביבה הקרובה או בקרב כלל המצביעים. לצד התנהגות נון-קונפורמיסטית יש גם התנהגות אנטי-קונפורמיסטית. נון-קונפורמיזם, כמו אנטי-קונפורמיזם, היא גישה שבה היחיד מתנגד להיכנע ללחץ חברתי מצד הקבוצה. אך לשתי הגישות סיבות שונות להתנגדותם לדעת הקבוצה:
השפעת הנון-קונפורמיזםקיימים כמה מצבים שבהם ישפיע הנון-קונפורמיסט על הקבוצה:
חברה בנויה וחיה על פי מערכת עקרונות וחוקים של אומה. כאשר באופן כללי, פרטים בחברה מתנהגים בתיאום ובהלימה עם המערכת הכללית, כשלעיתים אפילו במקרים שנורמות אלה מנוגדות לאינטרס העצמי שלהם, לרגשות האמפתיות הספונטניות שלהם או לתפיסות המוסריות שלהם. על מנת לקיים חברה בריאה ומשותפת, הפרטים בחברה חייבים לפעול ולחיות לפי מערכת זו. ועם זאת, בתוך המערכת הכללית, קיימות וחיות תתי-מערכות או תתי-אומות, אשר גם להן עקרונות וכללים, כאשר בהן לפרט בחברה תוכל להיות השפעה משמעותית וישירה יותר. יתר על כן, לתתי-אומות אלה תוכל להיות השפעה על המערכת הכללית בעקבות שכנוע וכוח מפסיק. כלומר תנועה נון-קונפורמיסטית תכוון לשכנע ולשנות תתי-אומות או תתי-מערכות, ובכך לעצב, לשנות ולפתח את החברה על פי העקרונות והערכים שאותם התנועה באה להנחיל. הפרדוקס המעניין, ואולי המשעשע, באשר לתנועה נון-קונפורמיסטית היא שכאשר התנועה מצליחה ומשנה את החברה, היא הופכת לתנועה קונפורמיסטית שלא מתנגדת לדעת קבוצה, או חברה.[3] נון-קונפורמיזם מייצר מקוריות, ומקוריות מתחילה ביצירתיות. במקום לשנן, להתאמן ולציית לכללים של דבר מסוים ובכך להצטיין בו (למשל השתתפות באולימפיאדה), כדאי לייצר ולהמציא דבר חדש, מקורי, מועיל וסוחף. כלומר, אימון ושינון יוצר שלמות, אך לא יוצר חידוש. נון-קונפורמיזם מייצר מקוריות ומלמד שיעור חשוב: מקוריות איננה מאפיין קבוע, היא בחירה חופשית.[4] ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
