נורית יערי
נורית יערי (נולדה ב-13 בנובמבר 1947) היא חוקרת תיאטרון, דרמטורגית, יועצת אומנותית ופרופסור בגמלאות בחוג לאמנות התיאטרון שבפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. ביוגרפיהנורית יערי נולדה בתל אביב. אביה, חי יערי, יליד חצי האי קרים, עלה לישראל בשנת 1932 עם קבוצה של חברי השומר הצעיר שהקימו את כפר מסריק. לאחר שעזב את הקיבוץ, למד תואר ראשון ושני בתחום התחבורה הימית באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי תחילה באיטליה ואחר כך ביוון שם פגש את אמה, ג'ני פלורנטין, ילידת סלוניקי. הם התחתנו והקימו את ביתם בתל אביב. בילדותה עברה המשפחה מתל אביב לירושלים, שם נולדה אחותה אריאלה, ומשם לחיפה כשאביה עבר לעבוד ב"צים" חברת השיט הישראלית. את שירותה הצבאי עשתה יערי בנח"ל, בקיבוצים מצובה ובחן, ובשנת התנדבות בתחום החינוך בעיר בית שמש, שם הפעילה חוג דרמטי וביימה את המחזה "גם הוא באצילים" מאת מולייר. את התלבושות והאביזרים שנדרשו להצגה קיבלה ממחסני תיאטרון אוהל בסיועו של השחקן מאיר מרגלית. סיימה תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטת תל אביב בחוג לאמנות התיאטרון. במהלך לימודיה עבדה כעוזרת במאי של הבמאים עדנה שביט, עודד קוטלר וחנוך לוין. את הדוקטורט השלימה בצרפת, בשנת 1983 באוניברסיטת פריז VIII: המרכז האוניברסיטאי הנסיוני ונסן - סן-דני. עם שובה ארצה לימדה דרמה ותיאטרון בסמינר אורנים בטבעון, במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות הטכניון, בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, ובסמינר הקיבוצים בתל אביב. משנת 1988 לימדה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובשנות ה-90 לימדה גם בחוג לצרפתית. בשנים 2000–2001 שימשה כראש התוכנית הרב-תחומית באמנויות; בשנים 2000–2002 ניהלה את תיאטרון האוניברסיטה, ובין השנים 2005-2009 שימשה כראש החוג לאמנות התיאטרון. בשנת 2010 הקימה יחד עם פרופ' רות קנר, פרופ' פרדי רוקם וד"ר דפנה בן-שאול את התוכנית לתואר השני "חקר הביצוע בתיאטרון ובאמנויות המופע". התוכנית זכתה למענק מטעם הקרן למדעי הרוח ופעלה בשנים 2011–2014. בשנת 2015 לימדה כפרופסור אורח בחוג לעברית ב-INALCO ((אנ')), המכון הלאומי לשפות ותרבויות של המזרח, באוניברסיטת פריז XIII: פארי - נור. תיאטרוןלאורך השנים נורית יערי משתתפת פעילה ויוזמת בעולם התיאטרון בישראל: בשנים 1990–1995 שימשה כדרמטורגית וחברת הוועדה האמנותית של הבימה. מאז 1996 היא משמשת כדרמטורגית ויועצת אמנותית בתיאטרון החאן בירושלים. בנוסף, הייתה חברה במועצת התיאטרון של קרן תל אביב לספרות ואמנות במועצה האמנותית של מרכז התיאטרון הניסויי (מת"ן). משנת 2001 היא חברה בוועדת התרגומים של Maison Antoine Vitez: Institute for the translation of World Drama into French, המכון לתרגום דרמה בינלאומית לצרפתית. במסגרת פעילות הוועדה תורגמו לצרפתית ויצאו לאור מחזות של חנוך לוין ופורסמו בשישה כרכים בהוצאת Théâtrales וכן מחזות מאת מוטי לרנר, תמיר גרינברג, ריאד מסארווי, טאהר נגיב, אמיר ניזאר זועבי וגלעד עברון. ב-2006 הייתה יו"ר ועדת פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב-יפו, מ-2006 עד 2008 שימשה מנהלת אמנותית של ישרא-דרמה, אירוע שנתי בו מוצגת המחזאות הישראלית בפני במאים ומנהלי תיאטרון מחו"ל. בשנת 2008 חברת ועדת פרס ישראל בתחום התיאטרון. ומשנת 2011 יועצת אקדמית וחברת ההנהלה של המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין. עבודה בתיאטרון החאןמשנת 1996 יערי משמשת כדרמטורגית ויועצת אומנותית בתיאטרון החאן הירושלמי. היא מעורבת בעבודה האומנותית של התיאטרון בכל שלביה, מבחירת הרפרטואר וליווי של החזרות ועד לחלק חשוב בדיונים עקרוניים על דרכו האמנותית של התיאטרון. מחקרלנורית יערי שלושה תחומי מחקר עיקריים: הדרמה הקלאסית היוונית ומורשתה בתולדות התיאטרון המערבי; התיאטרון הצרפתי הקלאסי והתיאטרון הצרפתי בן זמננו; התיאטרון הישראלי ומקומו בתרבות הישראלית. הייחודיות במחקרה של נורית יערי צומחת מיכולתה לאתר במכלול תחומי מחקר אלה ממצאים החוצים תקופות, תרבויות, ושפות, ולפתוח מרחב של מחקר בתחום לימודי התיאטרון, שהוא רב-תרבותי, תאורטי, ויישומי כאחד. פרופ' יערי משמשת מזה שנים סוכנת פעילה בהפצת הדרמה והתיאטרון הישראליים בעולם. כחברת הוועדה לתרגום מעברית של Maison Antoine Vitez המכון לתרגום דרמה עולמית לשפה הצרפתית, עודדה את תרגום מחזותיו של חנוך לוין לצרפתית. המחזות יצאו לאור בליווי מאמרים מבואיים שכתבה לכל אחד מהם. כמו כן היא הרצתה בכנסים במוסדות אקדמיים ובאירועים תיאטרוניים בתיאטראות הציבוריים והציגה את יצירתו של לוין בפני חוקרים, אקדמאים, ואנשי הממסד התיאטרוני והמקצועי בצרפת. נסים אלוני וחנוך לויןבמחקרה על התיאטרון הישראלי התמקדה נורית יערי ביצירתם של נסים אלוני וחנוך לוין. המחקר סביב שני יוצרים אלה התמקד בשילוב בין כתיבתם הדרמטית ויצירתם התיאטרונית כמחזאים המביימים את מחזותיהם. מתוך רצון לפתח שדה מחקר סביב יצירתם ערכה יערי קובצי מאמרים אקדמיים: קובץ המאמרים על חנוך לוין – "חנוך לוין, האיש עם המיתוס באמצע" בשיתוף עם שמעון לוי יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2004, וקובץ המאמרים על יצירתו של נסים אלוני "על מלכים, צוענים ושחקנים: עיון ביצירתו של נסים אלוני", יצא לאור במכון פורטר והקיבוץ המאוחד בשנת 2006. ספרה "Le Théâtre de Hanokh Levin: Ensemble à l'ombre des canons" יצא לאור בהוצאת Paris: éditions Théâtrales בפריז בשנת 2008. מחקר נוסף של נורית יערי עוסק בהתקבלות של המחזאות הקלאסית בתיאטרון הישראלי. פרופ' יערי מציגה מודל היסטוריוגרפי אלטרנטיבי להתפתחותו של התיאטרון העברי והישראלי מזה שהיה מקובל במחקר התיאטרון הישראלי עד כה. טענתה העיקרית של יערי היא שההפקות שמבוססות על המחזאות הקלאסית מחברות את התיאטרון הישראלי למקורות ההשראה הראשוניים של התיאטרון העולמי ומביאות את התיאטרון העברי-ישראלי להישגים שלא היו אפשריים בלי התייחסות מפורשת לחיבור הזה. יערי זכתה שלוש פעמים במענק מחקר של ה-ISF (האקדמיה הלאומית למדעים). בשנת 1992 זכתה למענק למחקרה על שפת הדימויים החזותיים של איסכילוס, בשנת 2009, על מחקרה Between Jerusalem and Athens: Israeli theatre in search of tradition, שיראה אור ב-2017 בהוצאת Oxford University Press. בשנת 2016 זכתה למענק למחקרה על שפת הבמה של חנוך לוין. רשימת הפרסומיםספרים
ספרי מחקר בעריכתה
מאמרים נבחרים
קישורים חיצוניים
|