ניקולאוס, נסיך ליכטנשטיין
ניקולאוס, נסיך ליכטנשטיין (בגרמנית: Nikolaus von Liechtenstein, נולד ב-14 בפברואר 1945), הוא אחיו של הנס אדם השני, נסיך ליכטנשטיין, וגיסו של אנרי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג. ביוגרפיהניקולאוס נולד ב-14 בפברואר 1945 בציריך לפרנץ יוזף השני, נסיך ליכטנשטיין ולגאורגינה פון וילצ'ק, בתם של פרדיננד מריה פון וילצ'ק ונורברטינה קינסקי, רוזנת וצ'יניץ וטטאו. בשנת 1950 מונה ניקולאוס לאביר הצדק בהמסדר הריבוני הצבאי של מלטה, אשר לאחר ביטול המעמד בשנת 1961 הפך לתור אביר הכבוד והמסירות. ניקולאוס השלים את החינוך היסודי בוואדוץ, ולאחר מכן למד בתיכון בווינה. משנת 1968 עד 1972 הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה, שם קיבל את התואר דוקטור יוריס. משנת 1973 ועד לשנת 1974 ניקולאוס עבד בבית הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בז'נבה, ומשנת 1975 עד 1976 עבד כעורך דין בוואדוץ. בין השנים 1977–1978 הוא שימש כיועץ למשרד החוץ של ליכטנשטיין. משנת 1979 עד 1989 ניקולאוס היה הנציג הקבוע של ליכטנשטיין במועצת אירופה בשטרסבורג, ובין השנים 1986–1987 הוא היה שגריר שאינו תושב של ליכטנשטיין אל הכס הקדוש. בין השנים 1989–1996 הוא היה שגריר ליכטנשטיין בשווייץ, ומשנת 1996 עד ספטמבר 2010 הוא היה שגריר ליכטנשטיין בבלגיה. בנוסף, ניקולאוס הוא הנציג לעניינים בינלאומיים של הצלב האדום בליכטנשטיין משפחתוב-20 במרץ 1982 התחתן ניקולאוס עם מרגריט, נסיכת לוקסמבורג, בתם של ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג וז'וזפין שארלוט, נסיכת בלגיה, ממנה נולדו לו 4 ילדים:
פעילותו בתנועת הצופיםניקולאוס היה ראש הצופים (בגרמנית: Korpsführer) של ארגון הצופים הקתולים בליכטנשטיין (Fürstlich Liechtensteinische Pfadfinderkorps St. Georg) בין השנים 1971 עד 1989[1]. כיום הוא חבר בעמותת הצופים של ליכטנשטיין[2]. ניקולאוס נשא נאום בפורום האירופי של הצופים בGrossarl בשנת 1990 בנושא ציד והגנת הטבע[3]. אילן יוחסין
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|