נפתלי אלטר
נפתלי אלטר (נכתב לעיתים: אלתר; נולד ב-3 ביוני 1947) הוא מלחין, פזמונאי, זמר, מפיק, שחקן, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי. ביוגרפיהנפתלי אלטר נולד ב-1947 בתל אביב. בסוף שנות ה-60 היה שותף להרכב המוזיקלי "המתקוממים", שבו ניגן באורגן. משנות ה-70 החל להלחין שירים. ב-1973 הפיק את סרטו של אסי דיין "הזמנה לרצח", כתב איתו את התסריט, והלחין את פסקול הסרט. ב-1974 הלחין חלק מהשירים באלבומו השני של אושיק לוי, ביניהם "יונתן סע הביתה", "ניגון עתיק" ו"לא הכרתי אותך מקרוב". ב-1975 הוציא אלטר שיר עצמאי לרדיו בשם "ועכשיו שרים". ב-1976 הוציא אלבום משותף עם אושיק לוי, "איפה טעינו", שמתוכו התפרסמו השירים "איפה טעינו" ו"זכרון יעקב", שאת מילותיו כתב אלטר. בשנת 1978 הלחין את השיר טוליק שכתבה רמה סמסונוב, עבור לוי שביצע את השיר בפסטיבל שירי הילדים מס' 9[1]. כשני עשורים אחר כך, ב-1995, חזר לשתף עמו פעולה באלבומו "לפעמים לא בכוונה". בשנות ה-70 וה-80 הפיק וכתב תסריטים ומוזיקה לסרטים נוספים של אסי דיין, בהם "חגיגה לעיניים" (1975), "יופי של צרות" (1976), "מלך ליום אחד" (1980) ו"בחינת בגרות" (1983). ב-1976 כתב יחד עם דיין את התסריט לסרטו "גבעת חלפון אינה עונה", הלחין את שיר הנושא של הסרט ואת השיר "תן לשים ת'ראש על דיונה", וגם שיחק בו בתפקיד קטן (ש"ג המוצב). ב-1992 הלחין את פסקול סרטו של דיין "החיים על פי אגפא", שבו נכללו גם לחניו לשירים "דניאלה" ו"במקום הזה" שכתב דיין. על סרט זה זכה אלטר בפרס אופיר למלחין הטוב ביותר. אלטר הלחין את המוזיקה גם למספר סרטים של טל רון - "פוטו רומן" (1987) ו"יוסל'ה, איך זה קרה?" (1989), ואת "סופו של מילטון לוי" (1981) של ניסים דיין. ב-1985 ביים סרט עצמאי, "אירית עירית", ושר את שיר הנושא שלו. הסרט עוסק בחברותן המיוחדת של אשתו דאז אירית אלטר עם עירית רזילי, אשתו לשעבר של ידידו הטוב אושיק לוי. ב-1986 ביים את הסרט "כח משיכה", שעבורו הלחין דני רובס את המוזיקה. באותה השנה ביים את הסרט "השגעון הגדול" בכיכובם של ספי ריבלין ואריק לביא. ב-1989 שיחק בסרט "אחד באפריל" לצדה של ציפי שביט. אלטר הלחין את השיר עוד חוזר הניגון למילים של נתן אלתרמן, שביצעה במקור נירה גל וזכה לגרסת כיסוי ידועה בביצועו של ברי סחרוף. זמרים נוספים ששרו שירים בלחנו של אלטר הם יעל לוי ("גשם הקשב לנשים"), חנן גולדבלט, נורית גלרון ומזי כהן. בשנות ה-2000 עמד אלטר בראש קרן הקולנוע הישראלי ובמחלקות ההפקות המקוריות של טלעד[2]. מכהן כחבר ההנהלה הציבורית של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. בשנים 2004–2008 שימש אלטר כמנהל מחלקת הדרמה של זכיינית השידור רשת. כמו כן ניהל את מחלקת הדרמה של הוט. אלטר שיחק בעונה השנייה והשלישית של הסדרה "שטיסל", בתור איזי קאופמן, בעל גלריה אשר מגלה את כישרונו של עקיבא שטיסל ומציע לו לפתח את כישרון הציור שלו. ב-2011 יצא אלבומו הראשון, "נסיעה"[3]. בספטמבר 2024 אלטר זכה בפרס מפעל חיים במסגרת פסטיבל "סאונדטראק תל אביב".[4] חיים אישייםאלטר היה נשוי לשחקנית אירית אלטר (אשתו לשעבר ואם בתו של עלי מוהר), ולהם בן ובת. בנו אורי אלטר בהיותו ילד שיחק בסרט "השגעון הגדול" משנת 1986, לצד אשתו אירית אלטר וספי ריבלין, וכן בסרט מעבר לים משנת 1991, שזכה להצלחה רבה, אורי משחק בסרט את חיים בתפקיד ראשי לצד אריה מוסקונה ודפנה רכטר. לימים אורי אלטר הפך לאחד ממייסדי חברת ההיי-טק סייברה. בתו, רוני אלטר, היא זמרת, שהייתה חברה בהרכב מטרופולין. בשנת 2010 יצא אלבום הבכורה שלה, "כיס אוויר", שכולל דואט עם אביה, "הבכי" (את השיר הוא הלחין למילים של נתן אלתרמן, ושר במקור אושיק לוי). אלטר הלחין עבור האלבום גם את השיר "נגועה", למילים של עלי מוהר[5][6]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|