|
סטקסנט סטקסנט (Stuxnet) היא תולעת מחשב שפגעה בשנת 2010 בתוכנית הגרעין האיראנית,[1] באמצעות פגיעה במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA מתוצרת חברת "סימנס" ששולטות בצנטריפוגות במתקן העשרת האורניום בנתנז.[2][3] מומחים מאמינים שישראל וארצות הברית יצרו את התולעת בשיתוף.[4][5] לתולעת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC). זו התולעת הראשונה שנתגלתה עם Rootkit ל-PLC, וכנראה תולעת ראשונה שנועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות, ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. חברות אבטחת מידע שעסקו בניתוח התולעת גילו שהפצתה עשתה שימוש בארבע פרצות אבטחה לא ידועות (התקפת Zero Day) של מערכת ההפעלה "Windows", לשם תקיפת תוכנת SCADA מתוצרת חברת "סימנס". סטקסנט נחשבת לנוזקה מורכבת יחסית, הכתובה בשפות תכנות אחדות, ובהן C ו-C++. לתולעת חתימה דיגיטלית שנגנבה משני מפיצים של חתימה דיגיטלית, צעד שאיפשר לתולעת שלא להתגלות במשך תקופה ארוכה. על פי מומחה האבטחה ראלף לאנגנר,[6][7] שבחן את הנוזקה, מדובר בנוזקה משוכללת ביותר, שמכילה כ-15,000 שורות קוד, שתוקפת את הבקרים של צנטריפוגות במתקנים גרעיניים ומשנה בהם את ההוראות בצורה שתגרום לנזק פיזי בצנטריפוגות. לאנגנר דימה את קוד התקיפה לשני "ראשי טיל דיגיטליים" שיועדו לפגוע ברוטורים ובשסתומים של הצנטריפוגות, יחד עם מערכת הסוואה שנועדה להסתיר את כל הפעילות הזו. "ראש הטיל הקטן" יועד לפגיעה ברוטורים של צנטריפוגות מסדרה אחת, באמצעות שינוי מהירות הסיבוב שלהם, דבר שעלול להביא לסדיקה של הצנטריפוגות ואף להתפוצצותן, הדבר תוכנן להעשות באיטיות ובחשאיות כך שיהיה קשה לנטר אותו. "ראש הטיל הגדול" כוון לשינוי תפקודי השסתומים של צנטריפוגות משש סדרות אחרות, כך שישנה התקפה על הצנטריפוגות משני כיוונים שונים. בנוסף קיימת בנוזקה מערכת להסוואת החבלה תוך הדמיה של רישום פעילות פיקטיבית תקינה בעוד שתפקודה של המערכת לקוי, דבר זה נועד לעקוף את מנגנוני הבטיחות האוטומטיים של הצנטריפוגות, ולשטות במפעילים ובחוקרי החבלה. לדבריו, עוד ניכר מנוזקה זו כי מי שכתב אותה הכיר את המבנה של הצנטריפוגות והבקרים שלהם בכל היבט, והיא נועדה למטרה אחת ויחידה, להשבית את הצנטריפוגות של נתנז. ההערכה היא שהתולעת פעילה מאז 2007,[8] ושגרסאות מתקדמות שלה הופצו מאוחר יותר. כניסתה של התולעת לרשת מחשבים נעשתה באמצעות אמצעי לאחסון נתונים, ובפרט דיסק און קי, המוכנס למחשב המחובר לרשת. התולעת הדביקה מחשבים באיראן ובמדינות נוספות, ובהן ארצות הברית, הודו, צרפת ובלארוס.
חשיפההתולעת התגלתה לראשונה ביוני 2010 על ידי חברת אבטחת מידע מבלארוס, ובמהלך החודש שלאחר מכן ננקטו צעדים לבלימתה מצד החברות שפרצות אבטחה שלהן שימשו את התולעת - סימנס,[9] מיקרוסופט[10] ווריסיין.[11] חברת סימנס הפיצה ללקוחותיה ערכה לגילוי ולהסרה של התולעת, והמליצה לסגור את פרצות האבטחה שאיפשרו את חדירת התולעת. חברות האנטי-וירוס הפיצו אף הן כלים למניעת כניסתה של התולעת.[12] בספטמבר 2010 זכתה התולעת לפרסום עולמי כאשר באמצעי התקשורת פורסמה השערה שהתולעת נוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת: ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופיות. ביולי 2013 אישר אדוארד סנודן, מנהל מערכות מידע לשעבר בארגון הביון האמריקאי NSA, כי ה-NSA וישראל כתבו ביחד את סטקסנט.[13] בנובמבר 2010 הודה נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו.[14] נטען שסטקסנט גרמה נזק כבד לתוכנית הגרעין האיראנית, באמצעות הרס הצנטריפוגות ששימשו תוכנית זו.[15] ב-26 בינואר 2011 טען שגריר רוסיה לנאט"ו, דמיטרי רוגוזין, שמתקפת התולעת עלולה הייתה לגרום לאסון הדומה לאסון צ'רנוביל, ודרש מנאט"ו לחקור את הנושא.[16] בדצמבר 2011 טען ג'ון בומגרנר, מומחה לאבטחת מידע, שסטקסנט הדביקה את המערכות האיראניות רק בזכות דלת אחורית שיצרה לה למעשה קונפיקר, תולעת מחשב שתקפה באוקטובר 2008 מחשבים רבים ברחבי העולם.[17] נטען כי סטקסנט השתמשה במידע שאספה הנוזקה להבה.[18] במאי 2013 נטען במחקר בריטי שסטקסנט לא עיכב את תוכנית הגרעין האיראנית, ואף תרם לאיתור בעיות תפעוליות בה.[19] ב-2016 הוצג סרט תיעודי בשם Zero Days, אשר טען כי בידיו עדויות חסויות של אנשי NSA שמעידים כי גילוי המערכת נבע מפזיזות ישראלית, בפרט ביחידה 8200, והאשים אותה בהכנסת שינויים במערכת סטקסנט שגרמו להפצה נרחבת מהרצוי של הווירוס ובשל כך לחשיפת המבצע, ולהפעלת הווירוס בלי אישור אמריקאי ולכן מטילה על ישראל את האחריות על דליפת הטכנולוגיה הרגישה הכרוכה בו לידיים איראניות ורוסיות.[20] בינואר 2024 פרסם עיתון הולנדי טענה כי מרגל בשם אריק ואן סבאן שעבד עבור שירות הביון ההולנדי, השתיל את הנוזקה במשאבת המים של הכור.[21] ראו גםקישורים חיצונייםהסברי וידאו על התולעת:
כתבות:
הערות שוליים
|
