|
סידור אדמו"ר הזקן
סדר תפלות מכל השנה על פי נוסח האריז"ל,[1] שידוע כסידורו של רבי שניאור זלמן מלאדי (סידור רבנו הזקן, סידור הרב וכדומה), הוא סידור תפילה שנערך על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. הסידור כולל נוסח תפילה שעבר התאמה לכוונות האר"י, וכן הלכות ("פסקי דינים") בנושאים השייכים לסידור התפילה. חסידי חב"ד מסתמכים על סידור זה בנוסח התפילה ובפסיקת ההלכה. רקעאחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שאין לשנות את המסורת המקובלת[2]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל הרב שניאור זלמן במהלך חקירתו האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה. על כך השיב: . מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האר"י הייתה הנחלתו להמונים, זאת ביצירת נוסח תפילה עצמאי ללא הכוונות הקבליות שבנוסח האר"י, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה בשתי הדורות הראשונים של החסידות, סידור תפילה בנוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי[4]. סידור הרבבדור השלישי של תנועת החסידות, כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, נוסח תפילה מסודר, "שווה לכל נפש", בשילוב הלכות שונות, והדפיסו כסידור. יש טוענים שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס[5], אולם היו סידורים קבליים שנדפסו על ידי תלמידי הבעש"ט קודם לכן[6]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהה ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים[7]. נוסח סידור זה מכונה לעיתים בשם נוסח האר"י, אף על פי שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז, אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעיתים בנוסח ספרד החסידי להרכיב מטבעות לשון של נוסח ספרד על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד. ההלכות בסידורבסידור שילב רבי שניאור זלמן הלכות המכונות "פסקי הסידור". אלה מתחלקים לשניים: א. קונטרסים הלכתיים שנדפסו תחת הכותרת 'סדר...' או 'הלכות...', כמו "סדר ברכות הנהנין". הם כוללים פסקי דינים בקיצור מתוך השולחן ערוך שלו. ב. מנהגים הכוללים הדרכות למתפלל[8]. משנתו האחרונהכשיש סתירה בין פסקי השולחן ערוך הרב לפסקים בסידור מקובל אצל חסידי חב"ד לפסוק כמו פסקי הסידור, משום שאת הסידור ערך בסוף ימיו[9]. כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו ששונו בסידור, כגון זמן קריאת שמע, שבשולחן ערוך פסק כשיטת המגן אברהם ובסידור חזר בו ופסק כשיטת הגר"א, וכן בעניין זמן השקיעה, שחזר בו משיטת רבינו תם ופסק כשיטת הגאונים. פסק נוסף שלו הוא בעניין בישול בשבת פסק להחמיר בבישול דבר שנמס[10], שפסק בשו"ע[11] שמותר. תפוצתורבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו[12], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו די דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)[13]. בחצרות חסידיות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב, חסידות סטריקוב, חסידות ראדזין ועוד. נוסח ספרד של סידור רינת ישראל הולך בדרך כלל בעקבות סידור אדמו"ר הזקן כאשר ישנן מחלוקות בין סידורי נוסח ספרד. מהדורותמהדורות הדפוס בימי חייוכפי הידוע, שלוש מהדורות דפוס יצאו-לאור בחיי המחבר (שנפטר בתקע"ג-1812). מקובל[14] כי הסידור נדפס לראשונה באופן מלא בתקס"ג-1803 בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית, עם הגהות נוספות של המחבר, בקאפוסט[15]. בתשע"ד הציע[16] הרב שלום דובער לוין אפשרות שהייתה מהדורה קודמת למהדורה הראשונה, בעקבות גילוי שני דפים בספריית חב"ד בתוך כריכה של ספר[17], אך יש חולקים עליו וסבורים שזה דפי הגהה[18]. העותק היחידי מהמהדורה הראשונהממהדורות אלו שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה (הנמצא כיום באוסף שניאורסון), שהגיע לידי הרש"ב[19] והופקד על ידיו בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה. העותק הולאם והועבר לספריית מוסקבה. בסוף 2013 העלתה ספריית מוסקבה לאתר האינטרנט שלה סריקה של העותק[20]. במרץ 2014 העבירו את הסידור למוזיאון היהודי במוסקבה. מהדורת פקסימילה משוחזרת מדפוס זה בתוספת השוואות וציונים לנוסח, יצאה לאור בחודש אב תשע"ה (יולי 2015) בהוצאת חזק. מהדורות שונותלאחר פטירת אדמו"ר הזקן, נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים[21], עם הוספות שונות שלא היו בסידור שנדפס בחייו. עותק יחיד בעולם ממהדורת סלויטה תקצ"ו, אחת המהדורות הראשונות, התגלה בשנת תשס"ו אצל אספן פרטי בניו יורק[22]. בין המהדורות הראויות לציון:   סידור עם דא"חלאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, הוציא לאור בנו רבי דובער שניאורי (האדמו"ר האמצעי), את הספר סידור עם דא"ח[23] -נוסח התפילה שהתקין אביו בתוספת דרושי חסידות ("דא"ח" - דברי אלוקים חיים) שאמר אביו, המבארים את התפילה, המועדים ועוד, בדרך הקבלה והחסידות. סידור זה נדפס לראשונה בקאפוסט בשנת ה'תקע"ו. במשך השנים נדפסו מהדורות שונות מסידור זה בשמות: "סידור תפילות מכל השנה", "סידור עם דא"ח". סידור תורה אורסידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. סידור תורה אור נחלק לשנים. החלק הראשון כולל רק מה שנדפס בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן, ותוקנו בו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות. כמו כן הוסיף הרב לבוט ציוני מקורות לפסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל, ולכן קרא לו "סידור תורה אור". בחלק השני כלל הרב לבוט מה שהתפשט המנהג להכניס בסידורים אחרי פטירת אדמו"ר הזקן. מאז נדפס בכ-15 מהדורות. מתוכם ראויות לציון המהדורות הבאות:
סידור תהלת ה' סידור זה, שנדפס לראשונה בשנת ה'תרע"ח ברוסטוב על הדון, הוא צילום של "סדר העבודה - תפלות ישראל לכל השנה" (נוסח אשכנז), שנדפס בווילנא שנת תרע"א (1911). נוספו בו תיקונים המבוססים על נוסח סידור אדמו"ר הזקן עם מראי מקומות לתנ"ך, לוח המולדות ועוד הוספות. החל משנת 1942, עם הקמת הוצאת קה"ת, הודפס הסידור בהוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים. הסידור הוא גם חלק מהספר חת"ת. עם השנים יצאו הסידור מסודר לחגי ישראל, בסדרה הופיע: סידור תהלת ה' לחג הפסח עם הגדה ליל הסדר, סידור תהלת ה' לחג השבועות עם תיקון ליל שבועות, וסידור תהלת ה' לחג הסוכות. הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[24], אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית[25]. סידורים מבוארים
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
