|
סמדר שיר
 סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית ישראלית. כתבה למעלה מ-400 ספרים. ביוגרפיהשיר נולדה בספטמבר 1957 בשם סמדר שיינמן וגדלה בתל אביב. אמה הייתה מורה ואביה היה מהנדס. היא בוגרת בית הספר התיכון הדתי "צייטלין" ולימודי ספרות ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב. את שם העט סמדר שיר (שנהפך לאחר מכן לשמה הרשמי) בחרה בעצת המשוררת תרצה אתר, כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. שיר החלה לכתוב בגיל חמש, ובגיל שמונה (שנת 1965) הפכה לע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר לכתבת נוער ב"מעריב לנוער". בשנת 1973, בגיל 15 בלבד, כתבה מילים לשני שירים שהפכו ללהיטים גדולים - "נפרדנו כך" (אבנר גדסי) ו"ילדה קטנה" (גבי שושן). את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", פרסמה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו נולד במעריב לנוער המדור "דברים קטנים" - שאותו ערכה שיר, ויצאו לאור הספרים הבאים: "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". ההצלחה המסחרית הגדולה שלה הפכה את שיר לאחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים "צוציק", "גלי", "נמרודרורוני" ו"יויו". למבוגרים כתבה שיר שישה רומנים שהיו לרבי מכר וזכו ב"ספרי זהב" (מכירות של 20 אלף עותקים לפחות): "מגירות אהבה נעולות", "כתם לידה", "רומן אמיתי", "אין בעולם אהבה כמו", "אמא, תחייכי!" ו"הגבר שלך". שיר ומשפחתה התגוררו במשך תשע שנים במיניאפוליס, ארצות הברית. בשנים אלה פרסמה שבעה ספרי ילדים באנגלית וגם כתבה את "ספר השמות העבריים לילדים אמריקניים", אשר ראה אור בהוצאת "הארפר אנד רואו" ומופץ עד היום ברחבי העולם. כמו כן תרגמה ספרים רבים מאנגלית לעברית. שיר כתבה שירים רבים, בעיקר לזמר הים-תיכוני, לזמר הרוק הישראלי ולקלטות ילדים. שיריה הראשונים היו "נפרדנו כך" ו"ילדה קטנה" (גבי שושן) שכתבה בגיל 15 (ב-1973). שירים ידועים נוספים שכתבה הם "לדמעות שלך יש פה", "נסיכה של שמחה", "כוכב מזל שלי" ו"אם תאהב אותי" (שרית חדד), "חיים שלי" (זהבה בן), "כשאת שותקת" (אבי סינואני ושלומי שבת), "אתה בליבי" (אורנה ומשה דץ עם יוסי אזולאי), "בטבעת זו" (ליאור פרחי), "באמצע הקיץ" ו"אתמול" (איתן מסורי), "את יפה" (עידן יניב), "אישה בונה אישה הורסת" (אבנר גדסי) ו"משהו ממני" (הראל סקעת). שירי הילדים שכתבה ידועים בעיקר בביצועם של אורנה ומשה דץ, בקלטות הילדים "בא לי מסיבה לי" ו"טיף וטף". בשנת 2004 הוציאה את קלטת הילדים "אמא משחקושקוש", אשר כללה שירים שכתבה, הלחינה וביצעה בעצמה. לשיר שני טורים אישיים, שבועיים, בידיעות אחרונות: "אמא מספרת" במוסף "זמנים מודרניים" ו"סמדר, תגידי" במוסף "פיוז", בו היא עונה על שאלות של בני נוער. מרבה לפרסם כתבות וראיונות בנושאי חינוך, משפחה וחברה. כמו כן כותבת מדי שבוע בעלוני תנועת מבראשית, ליסודי ולגן, בתקווה לחבב את פרשות השבוע על ילדים ולקרבם למורשת היהודית. שיר הייתה העורכת הראשונה של מגזין הילדים "עולמו של דיסני" ועם הזמן אף פרסמה בו סיפורים בהמשכים. בנוסף כתבה ותרגמה שיר מחזות זמר לילדים בחנוכה כגון: "סיסי הנסיכה" (1998), "בת הים הקטנה" (1999), "בילבי" (1999), 2000, 2005), "קטנטנות" (2002), "תום סויר והאקלברי פין" (2003), "אלאדין" (2004), "נסיך האגדות" (2005), "עלי באבא וארבעים השודדים" (2009), ועוד. במפגש עם ילדים, כשהיא נשאלה עד מתי תכתוב, ענתה:
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי". בשנת 2008 הופצה קלטת הילדים "חי, דק וצ'פצ'ולה" לה כתבה את התסריט, אשר שנה לאחר מכן קיבלה עליה אלבום פלטינה עקב מכירת 40,000 עותקים שלה[1][2]. בשנת 2009, כאשר התאבד הבדרן דודו טופז, פרסמה שיר כי הם קיימו רומן בעת שהיא הייתה בת 14 והוא בן 25, ובכתבה סיפרה ששירהּ "נפרדנו כך" נכתב בהשראת הפרידה ביניהם[3]. עם זאת, בתוכנית מצעד "הגברים מאחורי השירים" ששודרה בערוץ הבידור הישראלי, סיפרה שיר כי מילות השיר נכתבו לאחר שנער תלמיד כיתה י"ב נפרד ממנה כשהייתה בכיתה ט'. בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים. בשנת 2013 זכתה שיר באות ספר הזהב על ספרה "גאליס - הקיץ של רונה ודורי". הספר מבוסס על סדרת הטלוויזיה "גאליס", לאחריו כתבה שיר את "גאליס - הכוכבים של יולי", "גאליס - ליעם הולך בעקבות הלב", "גאליס - יונתן ודני במבצע מקסיקני" ו"גאליס - מתחילים מחדש" המבוססים גם הם על הסדרה. שיר ידועה בכתיבתה המעודדת את מקומה של האם במשפחה[דרושה הבהרה]. דבר זה מתבטא בשירים שלה כגון "חיים שלי", הטורים אותם היא מפרסמת ועוד. במהלך השנים צברה שיר מספר תקריות עיתונאיות בהן כתבה שפרסמה לגבי קרנית גולדווסר, אלמנתו של אודי גולדווסר שנחטף כחייל והסתמכו על קטעי שיחות שניהלה קרנית עם המנחמים שהגיעו ללווייתו על אף שסירבה להתראיין לתקשורת. במקרה אחר, שיר הייתה זו שהתקשרה לרונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ובכך הייתה זו שבישרה על נפילת בנה הטייס סגן אסף רמון.[4] ביולי 2024 הסיר ידיעות אחרונות במהלך חריג כתבת שער שערכה עם אורן סמדג'ה לאחר שפורסמו בה ציטוטים ללא רשות.[5] חיים אישייםשיר נשואה לפרופסור עמי סידי, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז רפואי וולפסון ולהם חמש בנות (בתם הרביעית היא השחקנית לשעבר ורופאת הילדים כרמל סידי) ובן. שיר מתגוררת בסביון. באור יהודה נקרא מעגל תנועה על שמה. ספרים שכתבה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
