סרט קולנועסרט קולנוע הוא המוצר הסופי של תהליך יצירת הקולנוע – כתיבה, צילום ועריכה של סיפור, קטעי תנועה, וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת. סרטי קולנוע מתחלקים לסוגות רבות ובהן דרמה, קומדיה, מתח, אימה, פעולה, סרט מוזיקלי, הנפשה, מערבון, תעודה, מדע בדיוני ופנטזיה. היסטוריהבימיו הראשונים של הקולנוע ומשך שנים רבות נשמר המידע על סרט צילום שקוף מצלולואיד שעליו הופיעו תמונות הסרט לצורך הקרנת התמונות על מסך. הקרנתן ברצף של התמונות הטבועות על הסרט, יוצרת בעיני הצופה אשליה של תמונות נעות. בשנים האחרונות יותר ויותר סרטים מופקים ומוקרנים בצורה דיגיטלית, ללא סרט צילום. ישנן חברות שהתמחו בהפקות מסוג זה, כגון חברת פיקסאר המתמחה באנימציה ממוחשבת. סרט קולנוע מוצג באופן מסורתי בבית קולנוע, אולם ניתן לצפות בסרטי קולנוע גם באמצעי צפייה ביתיים כגון שידורי טלוויזיה, מכשירי וידאו ו-DVD וגם באמצעות מחשב. קיימים סרטים שכבר בעת הפקתם מיועדים להקרנה באמצעי צפייה ביתיים, לדוגמה סרטי טלוויזיה. מרכיבי הסרטתמונות הסרטסרט הוא יצירה ויזואלית, ולכן התמונות (צילומי הסרט) הן מרכיב עיקרי בו. מאפיין מובהק של הצילומים הוא הצבע, אשר לו שתי וריאציות: שחור-לבן וצבע מלא. הצילום היה בתחילה שחור-לבן בלבד. מאמצע המאה העשרים הצילום בצבע הפך לסטנדרט, אולם השימוש בצילום שחור-לבן נמשך מטעמים אמנותיים או להשגת אפקטים שאי אפשר להשיגם בצילום צבע. פסקול
בנוסף לתמונות, חלק בלתי נפרד מהסרט הוא הפסקול שלו, המכיל את הצלילים ואת הקולות המלווים את תמונות הסרט. ישנם סרטים בהם הפסקול הוא "השחקן הראשי" והציר סביבו נוצר הסרט. במקרים אלה הסרט "משרת" את הפסקול ולא להפך. דוגמאות לכך הן "פנטזיה" מבית היוצר של חברת וולט דיסני ו"אלגרו נון-טרופו" מבית היוצר של חברת Bozzetto Film. כשהפסקול של סרט קולנוע כולל שירים או יצירות מוזיקליות רבות, נהוג להדפיסו על-גבי קלטות ותקליטורים ולמוכרו בנפרד מהסרט. במקרים רבים בתולדות הקולנוע זכו פסקולים להצלחה גדולה אף יותר מזו של הסרט עצמו. כתוביותבתחילת הסרט מופיעות בדרך כלל כתוביות פתיחה – כתוביות בשפתו של הסרט, המציגות את שם הסרט ואת יוצריו העיקריים: המפיק, הבמאי והשחקנים הראשיים. בסיום הסרט מופיעות כתוביות סיום, ובהן שמות כל המשתתפים ביצירת הסרט (למעט ניצבים) – שחקנים ואנשי הפקה. כן ניתן קרדיט לגורמים שסייעו בדרכים שונות להפקת הסרט - גופים שתרמו למימון ההפקה, גופים שאפשרו צילום הסרט במבנים שבבעלותם, גופים שסיפקו חומר ארכיוני ועוד. העניין של הצופים בכתוביות הסיום נמוך, ורבים יוצאים מאולם הקולנוע עם תחילת הקרנתן של הכתוביות. לעיתים ניתן קטע עלילתי לאחר כתוביות הסיום, כדי לעודד את הצופים להמתין עד גמר הקרנתן של כתוביות הסיום (דוגמה: הסרט שודדי הקאריביים: סוף העולם או היקום הקולנועי של מארוול). בסרטי ראינוע – שקדמו לקולנוע המודרני – שולבו כתוביות גם בגוף הסרט, כתחליף למילים, שלא נשמעו בסרטים אלה. לעיתים רחוקות משולבות כתוביות גם בסרטי קולנוע, כחלק ממרכיבי הסרט. בסרט "הרומן שלי עם אנני", למשל, מוצגות כתוביות החושפות את מחשבותיה האמיתיות של הדמות (בסתירה לדיאלוג). בנוסף לכתוביות אלה, שהן חלק אינטגרלי של הסרט, כאשר הוא מוקרן בפני צופים שאינם דוברים את שפת הסרט, נלוות אליו כתוביות תרגום, שמכילות תרגום של הנאמר בפסקול. מצעבעשרות השנים הראשונות לקיום הקולנוע, צולמו סרטי קולנוע על גבי סרט צילום. מאפיין פיזי של סרט הצילום הוא רוחבו: 8 מ"מ, 16 מ"מ, 35 מ"מ (הרוחב הנפוץ בסרטים להקרנה מסחרית) ו-70 מ"מ. עם המצאת קלטת הווידאו הופצו סרטים לצפייה ביתית בקלטות וידאו, ולאחר מכן עברה הפצת סרטים לצפייה ביתית ל-DVD. לאחרונה סרטים מופצים בעיקר באופן דיגיטלי, דרך חברות שזה יעדן, כגון נטפליקס או דיסני. בעוד שסרט צילום ובקלטת וידאו הופצו כל חלקי הסרט כמקשה אחת, בהפצתו ב-DVD ישנה הפרדה בין הסרט (תמונה וקול) ובין כתוביות התרגום, כך שכל צופה יכול לבחור את הכתוביות בשפה המועדפת מבין מבחר השפות המוצע. יצירת סרטתהליך ההפקה וההפצהתהליך יצירתו של סרט קולנוע כולל את השלבים הבאים:
אנשי צוות עיקרייםליצירתו של סרט קולנוע שותפים אנשים רבים. תיאורי התפקידים ניתנים להלן בהפשטה מסוימת, היינו תיאורי המקצוע עשויים להיות תיאורי מקצוע של כמה אנשי צוות (לדוגמה, תיאור המקצוע של הצלם מתאים לתיאור העבודה אותם עושים הצלם הראשי ועוזרי הצלם).
ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|