עונת 2015/2016 היא העונה ה-70 של ליגת ה-NBA. אלופת העונה הקודמת, גולדן סטייט ווריורס, רשמה את העונה הסדירה הטובה בהיסטוריה עם מאזן ניצחונות של 73–9, אך הפסידה בסדרת הגמר לקליבלנד קאבלירס, אשר זכתה בתואר האליפות הראשון בתולדותיה לאחר ניצחון 4–3 בסדרת הגמר. גולדן סטייט הובילה בסדרת הגמר ביתרון מבטיח של 3–1, אך הפסידה את שלושת המשחקים הבאים ובכך הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של גמר ה-NBA שמאבדת יתרון של 3–1. בתואר ה-MVP של סדרת הגמר זכה לברון ג'יימס בפעם השלישית בקריירה, לאחר שהוביל את שחקני שתי הקבוצות בממוצעי נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות וחסימות.[1][2]
בפגרת המשחקים שלפני תחילת העונה הודיעה ליגת ה-NBA על שינוי שיטת דירוג הקבוצות בפלייאוף: החל מעונה זו, שמונה הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה בכל אזור (מזרח ומערב) ישובצו בפלייאוף לפי מאזנן בלבד, ללא חשיבות למיקום הקבוצות בבתים האזוריים.[3]
את העונה הסדירה סיימה אלופת העונה הקודמת, גולדן סטייט ווריורס, עם המאזן הטוב בתולדות הליגה, 73–9, ששבר את שיא 72 הניצחונות שקבעה שיקגו בולס בעונת 1995/1996.[4] ב-24 בנובמבר שברה גולדן סטייט את שיא הניצחונות הרצופים בתחילת עונה, כשעלתה למאזן 16–0 בניצחונה על לוס אנג'לס לייקרס. הווריורס האריכו את פתיחת העונה הטובה ביותר עד למאזן 24–0, לפני שהפסידו למילווקי באקס ב-12 בדצמבר. במהלך הרצף רשמה גולדן סטייט את סך הניצחונות הרצופים השני באורכו בתולדות הליגה עם 28,[א] מאחורי שיא 33 הניצחונות הרצופים שקבעו הלייקרס בעונת 1971/1972.[5] כמו כן קבעו הווריורס במהלך העונה את שיא ניצחונות הבית הרצופים בתולדות ה-NBA על 54, ברצף שנמשך מאז עונת 2014/2015.[6]
ב-29 בנובמבר השוותה קבוצת פילדלפיה 76' את שיא ההפסדים הרצופים בתחילת עונה, כשהפסידה לממפיס גריזליס וירדה למאזן 0–18, זהה לפתיחת העונה של ניו ג'רזי נטס ב-2009/2010. באותו רצף הפסדים קבעה פילדלפיה גם את רצף ההפסדים הארוך בתולדות ה-NBA, עם 28 בסך הכול.[ב][7]
קובי בראיינט, פרש בסיום העונה וקלע 60 נקודות במשחקו האחרון בקריירה
בסיום עונה זו פרשו שלושה מהשחקנים הבולטים ביותר של התקופה האחרונה – קובי בראיינט, טים דאנקן וקווין גארנט – אשר זכו במשותף ב-11 מתוך 18 אליפויות העונות הקודמות. קובי בראיינט פרש לאחר 20 עונות ב-NBA, במהלן זכה ב-5 אליפויות עם לוס אנג'לס לייקרס. במשחקו האחרון קלע 60 נקודות, בניצחון הלייקרס על יוטה ג'אז.[8] טים דאנקן פרש ממשחק לאחר 19 עונות ב-NBA, במהלכן זכה ב-5 אליפויות עם סן אנטוניו ספרס,[9] וקווין גארנט פרש בגיל 40, לאחר 21 עונות בליגה ואליפות אחת.[10]
החמישיות הפותחות למשחק האולסטאר נבחרו על ידי האוהדים, ואת השחקנים המחליפים בחרו מאמני הליגה. בהצבעת הקהל לשחקני החמישייה הוביל קובי בראיינט שקיבל 1,891,614 קולות.[46]טיירון לו (קליבלנד קאבלירס) וגרג פופוביץ' (סן אנטוניו ספרס) נבחרו למאמני נבחרות המזרח והמערב, בהתאמה, לאחר שהובילו את קבוצתם למאזן הטוב ביותר במחוז שלהן.
במשחק עצמו ניצחה נבחרת המערב בתוצאה 196–173 - סך הנקודות הגבוה ביותר במשחק האולסטאר אי פעם. ראסל וסטברוק מאוקלהומה סיטי ת'אנדר קלע 31 נקודות והפך לשחקן השני שזוכה בפרס ה-MVP של משחק האולסטאר פעמיים ברציפות, אחרי בוב פטיט שעשה זאת בעונות 1958 ו-1959. קובי בראיינט, שהודיע כי יפרוש בסיום העונה, סיים את משחק האולסטאר האחרון שלו עם 10 נקודות.[47]
משחק הכוכבים העולים ("Rising Stars Challenge") בו השתתפו רוקיז או שחקנים בעונתם השנייה ב-NBA שחולקו לאזרחי ארצות הברית נגד שחקנים משאר מדינות העולם. קבוצת "ארצות הברית" ניצחה בתוצאה 157–154, ול-MVP של המשחק נבחר זאק לאבין ממינסוטה טימברוולבס שקלע 30 נקודות.
.jpg)
