|
עזרא גלוןעזרא (עמיאל בן דוד, הלוי) גלון (7 באפריל 1927, כ"ה בניסן ה'תרפ"ז – 27 בינואר 2014, כ"ו בשבט ה'תשע"ד), היה פרופסור ישראלי לביולוגיה ומומחה לבוטניקה ולגנטיקה של צמחים. מוכר כחלוץ בחקר תרביות רקמה של צמחים ורגנרציה ובתרבית והתחדשות רקמות צמחיות.[1][2] ביוגרפיהנולד בשנת 1927 בעיירה קטנה באלסדורף, השוכנת בפרברי לייפציג לארנה (אסתר), שהייתה סוחרת ולדוד, מהנדס חשמל. כשהיה בכיתה א', המשפחה היגרה לארץ ישראל מטעמי ציונות, ומחששה של אימו לגבי עליית המפלגה הנאצית לשלטון. בשנת 1933, סיים את לימודיו בבית הספר היסודי אחד העם בתל אביב, ולאחריו עבר לעבוד בכפר גדעון במשך כשנה בכדי להתכונן ללימודי חקלאות, בבית הספר החקלאי כדורי. במלחמת השחרור, שירת בגדוד השישי כמפקד בפורמנים שהיו אחראיים על השיירות לירושלים בזמן המצור על העיר.[3] לאחר המלחמה, שימש כמפקד פלוגה בצה"ל (בה שירת עם המשורר יהודה עמיחי). המשיך בתפקיד זה במילואים במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ועיתות שלום, כאשר תפקידו האחרון במסגרת צה״ל היה כמפקד הג"א של חבל רחובות. השתחרר מצה״ל בדרגת רב-סרן. קריירה אקדמאיתבשנת 1953, החל את דרכו המדעית כבוטנאי/ביולוג במכון ויצמן למדע, בו גם למד לתוארי המאסטר ודוקטור, עד לשנת 1960. במקביל, בשנת 1956, ייסד את המחלקה לגנטיקה של צמחים (מוכרת כיום כמחלקה למדעי הצמח), אך כיוון שהיה אותה עת דוקטורנט, מונה כממלא מקום לניהולה,[4] עד למינויו לראש המחלקה בפועל (תפקיד בו החזיק עד לשנת 1988).[5][6] בשנת 1954, סיים לימודי תואר שני במדעים עם התמחות בחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1959, סיים לימודים לתואר דוקטור באוניברסיטה העברית (באותה התקופה, מכון ויצמן לא היה מוסמך להעניק תואר דוקטור). בשנת 1960, הוענקה לו מלגת פולברייט בכדי לשמש כעמית מחקר במכון הטכנולוגי Caltech שבקליפורניה. בשנת 1963, חזר לישראל ושימש כמדען בכיר במכון ויצמן. בין השנים 1967–1968, שימש כעמית מחקר במעבדות הביולוגיה באוניברסיטת הארווארד. בשנת 1968, חזר לישראל כדי לכהן כפרופסור חבר במכון ויצמן. בשנת 1972, מונה כפרופסור לביולוגיה במכון ויצמן. באותה השנה, מונה כיו"ר ועדת ההוראה למדעי החיים בבית הספר ללימודים מתקדמים, במדרשת פיינברג למדעים, שבמכון ויצמן. בשנת 1974, מונה לדיקן בית הספר על שם פיינברג ללימודים מתקדמים במכון ויצמן. בשנת 1976, שימש כראש תוכנית הליווי לפוסט-דוקטורט במכון ויצמן עד לשנת 1980. בשנת 1982, נבחר לשמש כיו"ר המועצה הארצית למחקר ופיתוח בישראל. בין השנים 1986–1989, שימש בה כחבר פעיל. בשנת 1985, היה מדען אורח במכון מחקר של חברת Hoffmann-La Roche. שבניו ג׳רזי, בשנת 2009, הוא יעץ לחברת Roche לרכוש את חברת Genentech, שהתבצעה לבסוף בסכום של 47 מיליארד דולר. בשנת 1986, רשם שני פטנטים: האחד עסק בהסרת מתכות כבדות משפכים תעשייתיים באמצעות פטריות, יחד עם אשתו פרופ׳ מרגלית גלון, והאחר על הפקת זרעי קישוא. בשנת 1988, כיהן כדיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן, ושימש לאחר מכן גם כדיקן בית הספר לתארים מתקדמים במכון. בין השנים 1980–1990, שימש כיועץ מדעי בחו"ל למוסדות אקדמאיים בשווייץ, ארצות הברית, קוסטה ריקה, פרו ועוד. במהלך שנות פעילותו, פיתח טכניקות לייצור היברידיות ציטופלזמטיות בין ציטופלזמה וגרעין ממינים שונים. מחקריו הובילו לפיתוח זני מלפפון (לדוגמה, זן שמשון) ומלון (הזן מיכל) הגדלים ברחבי העולם עד היום.[7][8] היה ידוע בגישתו לכך שגם האנושיות היא חלק חשוב מחייו של מדען – "מדען צריך להיות מענטש". עזרא גלון תרם להבנת יחסי הגומלין שבין הציטופלסמה וגרעין התא הצמחי, ופיתח שיטות ליצירת בני-כלאיים בדרך של איחוי הציטופלסמה והגרעין של מינים שונים. שיטות אלו הניבו זנים חדשים של מכלואים כמלפפונים ומילונים. הוא חקר את הבקרה הגנטית והפיזיולוגית של קביעת המין בצמחי מלפפון, מחקר שהוביל לפיתוח זני מלפפונים חדשים, את חלקם מגדלים עד היום. הוא פיתח שיטה לייצר זרעים מוכלאים של מלפפון ללא האבקה ידנית. במהלך חייו, פרסם מעל 200 מאמרים אקדמאיים בעיתונים מדעיים שונים, הציג מעל 100 פעמים בכנסים ומפגשים מדעיים ברחבי העולם, כתב שישה ספרים מדעיים, ביחד עם ספר אודות ההיסטוריה המוקדמת של המחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן[9][10] חיים אישייםהיה נשוי לפרופסור מרגלית גלון, בוטנאית שהתמחתה בביולוגיה של חזזיות ואף כתבה את המגדיר הראשון לחזזיות ארץ-ישראל, שנפטרה בשנת 2012. הם התגוררו ברחובות והותירו אחריהם שני בנים – איתן ואודי, וכן שמונה נכדים וחמישה נינים. אחיו פרופסור אריה גלון עסק בכימיה אורגנית, והקים את מפעל ציון לכימיקלים עדינים. עזרא גלון היה גיס של פרופסור רחל גלון, אנתולוגית מהאוניברסיטה העברית, שהייתה, ביחד עם בעלה ממקימי חיל המדע עם הקמת המדינה. ממחקריו
ספריו
פרסים ותעודות
חברויות ותוארי כבוד
מתלמידיו
תארים אקדמאיים
הערות שוליים
|
