|
עסקת התפוזיםעסקת התפוזים היא הכינוי הלא רשמי בקרב היסטוריונים להסכם מספר 593 "אודות מכירת רכוש השייך לברית המועצות לממשלת מדינת ישראל" מ-7 באוקטובר 1964.[1] ההסכם נחתם בירושלים על ידי שרת החוץ גולדה מאיר ושר האוצר פנחס ספיר מהצד הישראלי ועל ידי מיכאיל בודרוב, שגריר ברית המועצות בישראל. עסקת החליפין נקראת "עסקת התפוזים" מכיוון שישראל שילמה בטקסטיל ובתפוזים. היסטוריהעד 1917 היו בבעלות האימפריה הרוסית, החברה הפלסטינית הפרבוסלבית הקיסרית (IPPO) והמשלחת הרוחנית הרוסית בירושלים, 70 נכסים בארץ הקודש. בשנת 1964, הכריזה ממשלת ברית המועצות על עצמה כ"בעלים יחיד" של[1] חלק גדול מנכסים אלה ומכרה לישראל 22 נכסים בשטח כולל של כ-167,000 מ"ר תמורת 3.5 מיליון לירות ישראליות (4.5 מיליון דולר אמריקני). בין היתר נמכרו בניין הקונסוליה הכללית הרוסית, בית החולים הרוסי, חצר מרינסקי, חצר אליזבטה, חצר ניקולאי וחצר בנימין בירושלים, מתחם סרגיי בנצרת, מספר מגרשים בחיפה, עפולה, עין כרם וכפר כנא. מבני המיסיון הרוסי, מתחם סרגיי וקתדרלת השילוש הקדוש לא נמכרו. חוקיות העסקה נותרה שנויה במחלוקת, מכיוון שלא ברור אם ברית המועצות הייתה הבעלים החוקיים של המתחם.[2] בשנים אחרונות מתקיים משא ומתן בין ישראל לרוסיה על העברת הנכסים הללו לבעלות רוסיה.[3][4][5][6] בראשית ימיה של מדינת ישראל, מכרה ברית המועצות לישראל דלק בתמורה להדרים. אולם בעקבות מלחמת סיני נפסקו העסקאות הללו.[7] רשימת הרכוש הרוסי בישראל שהוצע למכירה לממשלת ישראל
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
