פאביו קאפלו
פאביו קאפלו (איטלקית: Fabio Capello; נולד ב-18 ביוני 1946) הוא כדורגלן עבר ומאמן עבר איטלקי. קאפלו נחשב לאחד המאמנים המצליחים ביותר בכדורגל האירופי. קריירת משחקקאפלו החל את הקריירה שלו כשחקנה של ספאל, במדיה ערך הופעת בכורה בסרייה א' בשנת 1964. ב-1967 נרכש על ידי א.ס. רומא, קבוצה עמה זכה בתואר הראשון שלו, הגביע האיטלקי. מכירתו ליובנטוס ב-1969 יחד עם שני כוכבים נוספים של רומא, לוותה במחאות חריפות מצד אוהדי הקבוצה. שש השנים בהן שיחק ביובנטוס היו טובות יותר. הקבוצה זכתה בשלוש אליפויות וקאפלו היה לשחקן הרכב בנבחרת איטליה. רגע השיא של הקריירה הבינלאומית שלו היה שער הניצחון שכבש באצטדיון ומבלי במשחק בו ניצחו האיטלקים את האנגלים 1-0 ב-1973. בסך הכול הופיע קאפלו 32 פעמים במדי ה"סקוודרה אזורה" והבקיע 8 שערים. ב-1976 עבר קאפלו למילאן, במדיה שיחק את ארבע העונות האחרונות בקריירה שלו וזכה באליפות נוספת. קאפלו השחקן היה קשר ומנהיג טבעי שארגן את חבריו לקבוצה תוך כדי משחק. הוא היה ארכיטיפ של דמות ה"מאמן על המגרש" ואין פלא כי מיד עם פרישתו ממשחק פעיל ב-1980, פנה לאימון והיה למאמן קבוצת הנוער של מילאן. קריירת אימוןעשור שלם מילא קאפלו את תפקיד מאמן הנוער במילאן, פרט לקדנציה קצרה בת חמישה משחקים כמאמן הקבוצה הבוגרת בסוף עונת 1986–1987. ב-1991 מונה להחליף את אריגו סאקי כמאמנה של מילאן. כך החלה קריירת האימון עתירת התארים של קאפלו. מילאן בעידן קאפלו הייתה קבוצת כדורגל בלתי ניתנת לעצירה. המילאנזים זכו בארבע אליפויות בחמש שנים, במהלכן אף הגיעו לרצף של כעונה וחצי ללא הפסד. מילאן זכתה שלוש פעמים בסופר קאפ האיטלקי, פעם אחת בסופר קאפ האירופי ופעם אחת, ב-1994 בליגת האלופות, לאחר ניצחון 0-4 על ברצלונה בגמר. בעונת 1996–1997 אימן קאפלו את ריאל מדריד והוביל את מועדון הפאר הספרדי לזכייה באליפות. בעונה שלאחר מכן חזר לאמן את מילאן, הפעם בלא הצלחה יתרה. הקדנציה השנייה שלו במילאן ארכה עונה אחת בלבד וקאפלו לא אימן כלל בעונת 1998–1999. הפסקה של שנה אחת הספיקה לו, וב-1999 החל לאמן את רומא. בעונתו השנייה (מבין חמש) במועדון זכתה רומא באליפות ראשונה מזה עשור. בסוף עונת 2003–2004 עזב את המועדון הרומאי הכורע תחת חובות כבדים והצטרף ליובנטוס,[1] איתה זכה כאמור להצלחה רבה ביותר כשחקן. עונתו הראשונה במועדון כמאמן הייתה מוצלחת לא פחות: יובה זכתה באליפות (שנפסלה לאחר מכן, עקב פרשת השחיתות בליגה האיטלקית) אך נעצרה ברבע גמר ליגת האלופות, שם הפסידה לליברפול, שזכתה לבסוף בגביע. בעונתו השנייה ביובנטוס הוביל קאפלו את הקבוצה לאליפות שנייה ברציפות. בשנת 2008 נחקר קאפלו על מעורבותו בפרשת הקאלצ'ופולי.[2] בקיץ 2006 חתם קאפלו בריאל מדריד[3] וזכה עימה באליפות, לאחר 4 שנים בהן לא זכתה ריאל בתואר. למרות זאת, קאפלו פוטר מהקבוצה בסוף העונה והוחלף על ידי ברנד שוסטר.[4] ב-7 בינואר 2008 קאפלו התמנה כמאמנה של נבחרת אנגליה.[5] אישיותו ואופיו התקיף של קאפלו הקנו לו את הכינוי "דון פאביו" בממלכה הבריטית, ואכן מוסר העבודה שלו השתלם כשבשנת 2009 נבחר כמאמן השנה של ה-BBC.[6] בפברואר 2012 התפטר מאימון נבחרת אנגליה, לאחר מחלוקת חריפה בינו לבין התאחדות הכדורגל האנגלית בנושא קפטן הנבחרת.[7] כמאמן נבחרת אנגליה, הונו הוערך ב-34 מיליון ליש"ט בידי הסאנדיי טיימס.[8] על אף הצהרותיו של קאפלו כי נבחרת אנגליה תהיה משרת האימון האחרונה בקריירה שלו,[9][10] ב-16 ביולי 2012 הוכרז קאפלו כמאמנה החדש של נבחרת רוסיה, וכי הוא יחליף בתפקיד את דיק אדבוקאט שהתפטר לאור הכישלון בטורניר יורו 2012 שנערך בפולין ובאוקראינה.[11][12] בינואר 2014 האריך קאפלו את חוזהו ברוסיה, וזאת עד יולי 2018.[13] בשנת 2014, היה קאפלו המאמן בעל המשכורת הגבוהה ביותר בעולם כאשר השתכר בסכום של 8.3 מיליון אירו בשנה.[14] ביולי 2015 פוטר מאימון נבחרת רוסיה, וזאת בשל חוסר הצלחתו. ביוני 2017 מונה למאמנה של ג'יאנגסו סונינג הסינית. על רקע האכזבה מיכולתה של הקבוצה במחזורים הראשונים של עונת 2018 פוטר קאפלו מג'יאנגסו ב-27 במרץ.[15] ב-9 באפריל 2018 הודיע קאפלו על פרישה מאימון.[16] תאריםכשחקן
כמאמן
פרסים אישייםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|