פורטל:כדורגל/ערך נבחר/אוסף

תיירי הנרי הוא כדורגלן עבר צרפתי ששיחק בעמדת החלוץ.

הנרי נולד וגדל בלז אוליס, פרוור של פריז, שם שיחק בילדותו במספר קבוצות מקומיות וגילה פוטנציאל גדול כחלוץ. מונקו זיהתה את כישרונו ובמדיה הופיע לראשונה כמקצוען. לאחר ששיחק במונקו, עבר הנרי לשחק באלופת איטליה דאז, יובנטוס. בתום עונה בודדת בקבוצה הצטרף לארסנל.

בארסנל זכה הנרי לתהילה ככדורגלן. הוא הפך למלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים, שלזכותו 228 שערים בכל המסגרות. הנרי זכה עם ארסנל בשתי אליפויות, שלושה גביעים אנגליים, היה מועמד פעמיים לכדורגלן השנה בעולם, נבחר פעמיים לכדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת הכדורגלנים ושלוש פעמים לכדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת העיתונאים. בשתי עונותיו האחרונות בארסנל כיהן כקפטן הקבוצה, והוביל אותה לגמר ליגת האלופות לשנת 2006. ביוני 2007, לאחר שמונה שנים בלונדון, עבר הנרי לברצלונה, עמה זכה בפעם הראשונה בליגת האלופות.

הנרי הפגין את כישוריו גם במדי הנבחרת הצרפתית, עמה זכה במונדיאל 1998 וביורו 2000. באוקטובר 2007 הוא שבר את שיאו של מישל פלאטיני כמלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים.

מועדון הכדורגל ברצלונה הוא מועדון כדורגל מצליח מהעיר ברצלונה שבספרד. המועדון נוסד ב-29 בנובמבר 1899 על ידי קבוצת כדורגלנים שווייצרים, בריטים וקטלאנים, בראשות ז'ואן גאמפר. המועדון הפך למוסד קטלאני תרבותי בולט, ולפיכך המוטו שלו הוא "יותר ממועדון". קבוצת הבוגרים של המועדון עורכת את משחקי הבית שלה באצטדיון קאמפ נואו, האצטדיון הגדול באירופה, המונה 99,354 מקומות ישיבה והוא אחד הגדולים בעולם.

מלבד קבוצת הכדורגל הידועה כולל המועדון גם קבוצת מילואים בשם ברצלונה אתלטיק, ועוד ארבע קבוצות מקצועניות בענפי ספורט אחרים: קבוצת כדורסל, כדוריד, כדורגל אולמות והוקי גלגיליות. המועדון חולק את פסגת הכדורגל הספרדי עם ריאל מדריד, והיריבות הספורטיבית ארוכת השנים בין השתיים הפכה לשם דבר בכדורגל הספרדי, שהתחדדה עקב הבדלים גדולים בעמדות הפוליטיות של תומכי שני המועדונים, במהלך שלטונו הדיקטטורי של פרנקו בספרד. המשחקים בין ברצלונה לריאל ידועים בכינוי "אל קלאסיקו". פרט ליריבות עם ריאל מדריד יש לברצלונה יריבות עירונית עם מועדון הכדורגל אספניול.

המועדון הוא בין המובילים באירופה. במהלך השנים זכה המועדון מספר פעמים בגביעים יבשתיים על גלגוליהם השונים. הוא זכה 5 פעמים בתואר האירופי החשוב ביותר, ליגת האלופות. במועדון שיחקו במהלך השנים שחקנים ידועים רבים.

רוברט פרדריק צ'לסי "בובי" מור, חבר במסדר האימפריה הבריטית (נולד ב-12 באפריל 1941 בברקינג שבאנגליה - נפטר ב-24 בפברואר 1993 בלונדון) היה כדורגלן אנגלי. מור זכה לתהילת עולם בבריטניה כשהניף, כקפטן נבחרת אנגליה בכדורגל, את גביע העולם בעת שאנגליה זכתה בו בטורניר הגביע העולמי ב-1966. מור היה מזוהה עם קבוצת וסטהאם יונייטד, בה שיחק ברוב שנותיו כשחקן פעיל, וענד את סרט הקפטן בקבוצה במשך יותר מעשור.

מור הופיע במדי הנבחרת האנגלית 108 פעמים. בזמן פרישתו מהנבחרת היה זה שיא לאומי. אף על פי ששיא זה נשבר על ידי השוער פיטר שילטון, מור עודנו שחקן השדה בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר במדי הנבחרת האנגלית.

מור היה בלם קר רוח והצטיין ביכולתו לקרוא את המשחק ולחזות את מהלכי היריבה. בכך נבדל מתדמיתם האופיינית של שחקני ההגנה הבריטיים שנחשבו כשחקנים מהירים ופיזיים בעלי הבנת משחק מוגבלת. יכולתו של מור להרחיק את הכדור בנגיחה או לעמוד בקצב המשחק הייתה ממוצעת, אך ראיית המשחק הרחבה שלו, כושר המנהיגות שלו והתזמון שלו בהגנה, הפכו אותו לכדורגלן מהשורה הראשונה בעולם. פלה גם ציין כי מור היה המגן ההוגן ביותר ששיחק כנגדו אי פעם.

ז'ילברטו אפרסידו דה סילבה, אשר ידוע בעיקר כז'ילברטו סילבה, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת הקשר האחורי. במשך רוב הקריירה שלו הוא שיחק במדי הקבוצה האנגלית ארסנל.

סילבה גדל במשפחה ענייה וכילד חילק את זמנו בין כדורגל ועבודות כפועל. הוא החל את קריירת הכדורגל שלו ב-1997 עם הקבוצה אמריקה מיניירו, בה הפגין יכולת טובה שזיכתה אותו במעבר לאתלטיקו מיניירו בשנת 2000. הוא הפך לשחקן מרכזי באתלטיקו, שם שיחק במשך שלוש שנים בליגה הברזילאית. הוא סייע לברזיל לזכות במונדיאל 2002, כששיחק בכל שבעת משחקיה של ברזיל, ובכך רכש מעמד של שחקן בולט.

באוגוסט 2002 נמכר סילבה בתמורה ל-4.5 מיליון פאונד לארסנל, עימה זכה בפרמייר ליג (2004) ובשני גביעי FA. בשש עונותיו במועדון הוא שיחק ב-237 משחקים והבקיע בהם 23 שערים. ב-19 באוגוסט 2006 הבקיע את שערה הרשמי הראשון של ארסנל באצטדיונה החדש אצטדיון האמירויות. הוא אף התמנה להיות סגן הקפטן של הקבוצה בשנת 2006.

בשנת 2007 נבחר סילבה לקפטן נבחרת ברזיל בטורניר קופה אמריקה, בו ניצחה נבחרתו. ב-17 ביולי 2008 עבר סילבה לקבוצת פנאתינאיקוס היוונית אחרי 6 עונות במדי התותחנים, תמורת סכום של מיליון יורו.

דאנקן אדוארדס היה כדורגלן אנגלי ששיחק במנצ'סטר יונייטד ובנבחרת אנגליה. היה הבולט ביותר ב"תינוקות באזבי", כינוים של מספר שחקנים צעירים ששיחקו בשנות ה-50 במנצ'סטר יונייטד תחת שרביטו של מאט באזבי, ונודע בשל כישורי המשחק הרבים שלו.

אדוארדס נולד בעיר דאדלי שבאנגליה והחל את קריית הכדורגל שלו בקבוצת הנוער של מנצ'סטר יונייטד. הוא היה בזמנו השחקן הצעיר ביותר ששיחק בליגה הראשונה של הפוטבול ליג ולאחר מכן היה שחקן הנבחרת הצעיר ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הקריירה שלו נמשכה פחות מחמש שנים ובמהלכן הוא סייע ליונייטד לזכות בשתי אליפויות ולהעפיל לחצי-גמר גביע אירופה. אדוארדס נפצע בצורה אנושה באסון האווירי במינכן, ומת בבית החולים 15 ימים לאחר מכן.

אַרְייֵן רוֹבֵּן (נולד ב-23 בינואר 1984 בבדום שבהולנד) הוא כדורגלן הולנדי המשחק בעמדת הקיצוני בבאיירן מינכן ובנבחרת הולנד. רובן שיחק בעבר בפ.צ. כרונינגן, בה הוכתר כשחקנה המצטיין בעונת 2000/2001. לאחר מכן שיחק בפ.ס.ו. איינדהובן, עימה זכה באליפות וזכה בתואר השחקן הצעיר הטוב של הולנד בזמנו. ב-2004 עבר לצ'לסי האנגלית, זכה עימה בשתי אליפויות רצופות ונבחר לשחקן הליגה לחודש נובמבר 2005. לריאל מדריד עזר לזכות באליפות לה ליגה ה-31 שלה, אך לאחר ירידה במעמדו עבר לבאיירן מינכן.

גמר ליגת האלופות 2007 היה משחק כדורגל שהתקיים באצטדיון האולימפי באתונה שביוון ב-23 במאי 2007, שתוצאתו קבעה את זוכת ליגת האלופות לעונת 2006/2007. במשחק שיחקו המועדון האנגלי ליברפול כנגד המועדון האיטלקי מילאן. שני המועדונים שיחקו זה מול זה שנתיים לפני כן באותו מעמד, אך הפעם מילאן הייתה זו שניצחה את המשחק בתוצאה 2-1, לאחר צמד שערים של פיליפו אינזאגי.

לפני 2007, זכייתה האחרונה של מילאן במפעל הייתה בשנת 2003, בעוד זכייתה האחרונה של ליברפול הייתה ב-2005 אחרי שניצחה את מילאן. שתי הקבוצות החלו את הטורניר בסיבוב המקדמות השלישי, התקדמו לשלב הבתים וסיימו אותו כראשי בית. בדרך התמודדו שתי הקבוצות כנגד מועדונים מפוארי תארים אחרים מרחבי אירופה; מילאן שיחקה כנגד סלטיק, באיירן מינכן, ומנצ'סטר יונייטד, בעוד שליברפול ניצחה בשמינית הגמר את האלופה הקודמת, ברצלונה, ושיחקה כנגד פ.ס.ו איינדהובן וצ'לסי.

יוהאן קרויף היה כדורגלן ומאמן כדורגל הולנדי. שיחק בעמדות הקשר ההתקפי והחלוץ, ונחשב לאחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים. תרם לעיצוב שיטת ה"כדורגל הטוטאלי" שפותחה על ידי מאמנו, רינוס מיכלס.

קרויף החל את הקריירה שלו באייאקס אמסטרדם במדיה זכה בתארים קבוצתיים רבים, ובהם שמונה אליפויות הולנד ושלושה גביעי אירופה לאלופות. לאחר תשע שנים בקבוצה הוא עבר לברצלונה, במדיה זכה באליפות ספרד אחת. קרויף אף הוביל את נבחרת הולנד להעפלה לגמר מונדיאל 1974, עת היה שחקן המפתח בסגנון המשחק הייחודי והמרהיב של הנבחרת. מבחינה אישית, קרויף החזיק בשיא של שלוש זכיות בפרס כדור הזהב. שיא זה החזיק עד שנת 2012, שבה זכה ליונל מסי בכדור הזהב הרביעי ברציפות שלו.

את קריירת האימון שלו החל קרויף באייאקס, אותה הוביל לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע. לשיאו הגיע כמאמן ברצלונה, עמה זכה בארבע אליפויות ספרד, בגביע אירופה לאלופות ובגביע המחזיקות.

מכבי חשמונאי ירושלים הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שהוקמו בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, והגיעה לעיקר פרסומה והישגיה בתקופת המנדט הבריטי. בראשית שנותיה הרבתה הקבוצה להשתתף במשחקי ידידות מאחר שלא היו בנמצא ליגה וטורניר גביע מסודרים, אך לקראת סיום שנות ה-20 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-30 הייתה הקבוצה אחת מהבכירות בכדורגל בישראל.

הישגיה של מכבי חשמונאי כללו העפלה לשני משחקי הגמר של גביע ארץ ישראל, בהם נחלה הפסדים להפועל ולמכבי תל אביב. במשחק הגמר הראשון שיתפה הפועל תל אביב שחקן שלא כחוק, ובעקבות כך נפסק כי מכבי חשמונאי תחזיק בגביע למשך חצי שנה, מאורע שלא חזר על עצמו בכל שנות הטורניר. עם קבלת ההתאחדות לכדורגל בישראל לפיפ"א ב-1928 נכתב כי הקבוצה זכתה באליפות הליגה, וזאת כ-3 שנים לפני שנערכה העונה הראשונה בפועל. ב-1931 הייתה מכבי חשמונאי לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת הכדורגל הבכירה, ואף נטלה חלק במשחק הדרבי הראשון אי פעם, מול יריבתה העירונית, הפועל ירושלים. לאורך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית בהישגיה של הקבוצה, והישגה הטוב ביותר עד לפירוקה ב-1961 היה העפלה לשמינית גמר גביע המדינה בכדורגל ב-1955.

ג'וזף אנתוני ברטון הוא כדורגלן אנגלי המשחק במדי גלאזגו ריינג'רס בתור קשר.

ברטון גדל באזור עוני ולדבריו בתור ילד הוא ראה בכדורגל סוג של בריחה מהמציאות. הוא החל את קריירת הכדורגל שלו ב-2002 עם מנצ'סטר סיטי אחרי שעבר דרך מערכת קבוצות הנוער של הקבוצה. בהדרגה הוא ביסס את מעמדו כחבר קבוע בקבוצה הבוגרת. במשך תקופה של חמש שנים היו לו יותר מ-150 הופעות בעבור המועדון. יכולת מרשימה בקבוצתו זכתה אותו בקריאה הראשונה שלו לשחק בעבור נבחרת אנגליה בפברואר 2007, למרות ביקורת של חלק משחקני הקבוצה.

הקריירה שלו נפגעה על ידי מספר אירועים שנויים במחלוקת ובעיות משמעת, כולל קטטה עם חברו לקבוצה אוזמן דבו שהובילה לסוף הקריירה שלו במנצ'סטר סיטי. הוא נעצר באשמת תקיפה, בכך נמנע ממנו להשתתף במשחק נגד צ'לסי, ומאוחר יותר שוחרר בערבות. הוא הצטרף למועדונו הנוכחי, ניוקאסל יונייטד, ביולי 2007 כאשר מחירו הוא 5.8 מיליון פאונד. במאי 2008 נגזר על ברטון מאסר, באשמת תקיפת אוהדי ניוקאסל.

הקריירה של לאו כשחקן כדורגל החלה בליגה השנייה בקבוצת הדרספילד טאון, בשנת 1956. כעבור ארבע שנים בהדרספילד החתימה אותו קבוצת הכדורגל האנגלית מנצ'סטר סיטי עבור דמי העברה בסך £55,000, שיא בריטי באותו הזמן. לאו שיחק במועדון שנה אחת עד שנקנה בידי המועדון האיטלקי טורינו עבור £110,000, שהיה השכר הגבוה ביותר עבור העברה בין מועדון בריטי למועדון איטלקי. אף ששיחק היטב באיטליה, הוא התקשה להסתדר מחוץ לאיים הבריטיים ולכן עבר למנצ'סטר יונייטד בשנת 1962, תוך שהוא שובר את השיא הבריטי בגין דמי העברה שנית: £115,000.

לאו ידוע בעיקר בזכות 11 השנים ששיחק במנצ'סטר יונייטד, בהן כבש 236 שערים ב-409 הופעות. באותה התקופה הוא כונה "המלך" (The King) ו"איש החוק" (The Lawman) בידי מעריציו. הוא זכה בפרס כדור הזהב בשנת 1964, והוביל את קבוצתו לזכייה באליפות הליגה הראשונה בשנים 1965 ו-1967. לאו עזב את מנצ'סטר יונייטד בשנת 1973 וחזר למנצ'סטר סיטי לעונת פרישה, בסופה גם ייצג את נבחרת סקוטלנד במונדיאל 1974. לאו שיחק בשורות נבחרתו 55 פעמים, בהן הבקיע 30 שערים - שיא סקוטי בינלאומי ביחד עם קני דלגליש שהבקיע 30 שערים ב-102 משחקים. בטבלת מלך השערים של מנצ'סטר יונייטד בכל הזמנים לאו שני רק לבובי צ'רלטון.

ארסנל הוא מועדון כדורגל אנגלי מצפון לונדון, המשחק בפרמייר ליג ונחשב לאחד המצליחים ביותר בכדורגל האנגלי. לאורך השנים זכה המועדון ב-13 אליפויות ועשר פעמים בגביע ה-FA, והוא מחזיק במספר שיא של עונות רצופות בליגה האנגלית הבכירה.

המועדון הוקם ב-1886, והצטרף לפוטבול ליג כעבור שבע שנים. אחת התקופות הטובות ביותר בתולדותיו הייתה בשנות ה-30 של המאה ה-20, בהן זכה בחמש אליפויות ובשני גביעי FA. ב-1971 זכה המועדון בדאבל הראשון שלו. בעשרים השנים האחרונות המועדון זכה להצלחות רבות שכללו זכייה באליפות ובגביעים, בנוסף להיותו המועדון הלונדוני הראשון שהעפיל לגמר ליגת האלופות.

לאוהדי ארסנל יש יריבות ספורטיבית ארוכת שנים עם אוהדיהם של מועדונים אחרים. היריבות הידועה ביותר היא עם טוטנהאם הוטספר, והמשחק בין שני המועדונים מכונה "הדרבי של צפון לונדון". ארסנל הוא אחד המועדונים העשירים ביותר בכדורגל האנגלי, ובשנת 2008 שוויו הוערך בכ-600 מיליון לירות שטרלינג. באותה שנה עבר המועדון לאצטדיון האמירויות לאחר עשרות שנים שבהן השתמש באצטדיון הייבורי.

פרנק ג'יימס למפארד ג'וניור הוא כדורגלן אנגלי המשחק בעמדות הקשר המרכזי והקשר ההתקפי בניו יורק סיטי. לאחר שהחל את הקריירה בווסטהאם יונייטד הגיע למפארד לצ'לסי ב-2001, והיה שחקן חשוב בזכייתה בשלוש אליפויות של הפרמייר ליג (בשנים 2005, 2006 ו-2010), בשלושה גביעים אנגליים ובשני גביעי הפוטבול ליג. למפארד הוא הקשר בעל מספר השערים הגבוה ביותר בתולדות הפרמייר ליג, ומדורג במקום גבוה בדירוג הבישולים של הליגה.

למפארד, אשר בזכות הישגיו נחשב לאחד מטובי שחקני הקישור בעולם בתקופתו, נבחר לכדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות העיתונאים ב-2005, ובאותה שנה זכה במקום השני בבחירת כדור הזהב וכדורגלן השנה בעולם. הוא נבחר לכדורגלן העשור בפרמייר ליג בעשור הראשון של המאה ה-21 מטעם הסטטיסטיקות הרשמיות. לזכותו של למפארד 106 הופעות במדי נבחרת אנגליה עמה השתתף בשלושה גביעי עולם וביורו 2004.

אנדריי ארשאבין הוא כדורגלן רוסי המשחק בקבוצת קאיראט אלמטי ובנבחרת רוסיה בעמדת החלוץ. ארשאבין החל את דרכו כקשר וכיום משחק כחלוץ ולעיתים כקשר התקפי. ארשאבין נחשב לכדורגלן הפופולרי ביותר ברוסיה בזכות כישרונו הרב, והעובדה שהוביל את קבוצתו ואת הנבחרת להישגים מרשימים.

ארשאבין החל את הקריירה שלו בזניט סנקט פטרבורג, בה היה לאחד מהשחקנים המובילים, וזכה להצלחה גדולה שהפכה אותו לאחד מגדולי הכדורגלנים ברוסיה. הוא הוביל את זניט לשני הישגי שיא בתולדות המועדון - זכייה באליפות רוסיה ב-2007 וזכייה בגביע אופ"א ב-2008. הוא אף כיהן לפרקים בתפקיד קפטן הקבוצה, וכבש במדיה 71 שערים ב-310 הופעות. בתום תשע שנים בזניט, עבר ארשאבין לארסנל.

ארשאבין משחק עבור הנבחרת הלאומית של רוסיה מאז שנת 2002, והוא אחד משחקניה המרכזיים. הוא הוביל את הנבחרת להעפלה ראשונה בתולדותיה לחצי גמר יורו 2008.

ארשאבין בעל יכולת כדרור טובה, מהירות גבוהה ויכולת לארגן את המשחק של קבוצתו, וכמו כן נחשב למבשל שערים מצטיין, ולכזה שמשתלב היטב בקבוצה בעלת סגנון משחק התקפי.

ז'וזפ (פפ) גוארדיולה אי סאלה הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלאני ומאמן מנצ'סטר סיטי בהווה. גוארדיולה נחשב לאחד מהשחקנים המזוהים ביותר עם ברצלונה, שבה החל את הקריירה, והיה שותף לאחת התקופות המוצלחות ביותר שלה, שבזכותה כונתה "קבוצת החלומות". בחלוף השנים הפך לקפטן הקבוצה, ונמנה עם השחקנים המעוטרים ביותר בהיסטוריה שלה, עם 19 תארים. כשחקן, בלט גוארדיולה בקריאת המשחק וביכולת מסירה בדיוק רב.

ב-2001 עזב את ברצלונה על מנת לשחק באיטליה. כעבור שתי עונות בהן שיחק בברשה וברומא, שיחק במשך שנה בקטר. ב-2006 עבר מקטאר למקסיקו, שם שיחק במשך עונה בודדת, לפני שפרש. לצד קריירת המשחק שלו במועדונים השונים, הופיע גוארדיולה ב-47 משחקים של נבחרת ספרד ובתשעה משחקים של נבחרת קטלוניה.

כשנה לאחר פרישתו, החל לאמן את ברצלונה אתלטיק, קבוצת המילואים של ברצלונה, ובתום העונה מונה לתפקיד המאמן של הקבוצה הבוגרת. על אף חוסר ניסיונו באימון כדורגל, הגיע בעונתו הראשונה להישג חסר-תקדים, כאשר זכה בטרבל: אליפות הליגה הספרדית, הגביע הספרדי וזכייה בליגת האלופות, תוך הצגת טקטיקת כדורגל התקפית ביותר, ושבירת שיאים. הוא היה למאמן הצעיר ביותר בהיסטוריה שזכה בליגת האלופות ובטרבל. הוא המשיך ואימן את ברצלונה למשך 4 עונות מוצלחות ומרובות בתארים, בהן התבססה הקבוצה לדעת רבים כאחת הטובות בהיסטוריה של המשחק.

ב-2013 עבר לאמן את באיירן מינכן הגרמנית, שם היה עד 2016. בשלוש עונותיו במועדון זכה באליפות גרמניה, לכך הוסיף שתי זכיות בגביע הגרמני. עם הקבוצה העפיל שלוש פעמים ברציפות לחצי גמר ליגת האלופות.

החל מעונת 2016 – 2017 משמש גוארדיולה בתור מאמנה של מנצ'סטר סיטי האנגלית.

לרוב, מתקיימים המשחקים בין הקבוצות באצטדיונים הביתיים של המועדונים: הסנטיאגו ברנבאו של ריאל מדריד או קאמפ נואו של ברצלונה. הסופר קלאסיקו הוא אחד ממשחקי הספורט המתוקשרים והטעונים רגשית בעולם. רגעים מהמפגשים בין שתי הקבוצות הפכו לאירועים בסדר גודל היסטורי. אחוזי הצפייה בשידורי הטלוויזיה של המשחקים גבוהים מאוד ביחס למשחקים אחרים.

אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר, המכונה גם COMS או איסטלנדס, הוא מתקן ספורט במנצ'סטר שבאנגליה. ייעודו המקורי של האצטדיון היה לארח חלק מאירועי אולימפיאדת 2000, אך העיר מנצ'סטר לא הצליחה לזכות במכרז של הוועד האולימפי הבינלאומי והתוכנית נגנזה. מטרתו החדשה הייתה לשמש כאצטדיון עבור משחקי חבר העמים הבריטי בשנת 2002, ועלותו הייתה 110 מיליון לירות שטרלינג. לאחר המשחקים שונה הייעוד של המתקן לאצטדיון כדורגל, שהחל לשמש את מועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי כאצטדיון בית לאחר המעבר ממיין רואד ביולי 2003 והחתימה על חוזה חכירה ל-250 שנים.

האצטדיון נבנה בצורה דמוית קערה, עם שתי טבעות מושבים המקיפות את המגרש וטבעת מושבים שלישית לאורך שני היציעים הצדדיים. תכולת האצטדיון היא 47,746 מקומות, ונכון ל-23 ביוני 2007 הוא החמישי בגודלו בפרמייר ליג, וה-12 בגודלו בממלכה המאוחדת כולה. ב-14 במאי 2008 נערך בו גמר גביע אופ"א.

גמר גביע ה-FA‏ 1923 היה משחק כדורגל בין בולטון וונדררס ווסטהאם יונייטד שנערך ב-28 באפריל 1923 באצטדיון ומבלי (1923) שבלונדון. היה זה המשחק הראשון אי פעם שנערך באצטדיון זה. המלך ג'ורג' החמישי נכח בין הצופים על מנת להעניק את הגביע לקפטן הקבוצה המנצחת.

כל קבוצה עברה חמישה סיבובים עד לגמר. בולטון ניצחה 1 - 0 בשלושת הסיבובים האחרונים, כאשר דייוויד ג'ק מבקיע את השער הבודד בכל אחד מהמשחקים. וסטהאם התמודד מול קבוצות מהליגה השנייה ומטה, לראשונה מאז חלוקת הפוטבול ליג למספר ליגות. וסטהאם נאלצה לשחק שלוש פעמים מול סאות'המפטון בסיבוב הרביעי עד שהדיחה אותה, אך בחצי הגמר מול דרבי קאונטי ניצחה בקלות.

לפני פתיחת המשחק התרחשו אירועים שגרמו למהומה גדולה כיוון שהקהל פרץ לאצטדיון, ועבר את התכולה הרשמית המותרת שהייתה 125,000 צופים. ההערכה הייתה שכ-300,000 צופים הצליחו להיכנס ליציעים, כך שמרוב הצפיפות חלק מהצופים הגיעו עד למגרש עצמו. שוטרים רכובים, כולל שוטר רכוב על סוס לבן שהפך לסמל המשחק, נאלצו לפנות את הקהל מהמגרש על מנת לאפשר את פתיחת המשחק. המשחק התחיל באיחור של 45 דקות. למרות פתיחה טובה של וסטהאם, הייתה זו בולטון שהוכיחה את יכולתה העדיפה, וניצחה את המשחק בתוצאה 2 - 0 משערים של דייוויד ג'ק וג'ק סמית'. בעקבות האירועים שקדמו למשחק נערכו מספר דיונים בבית הנבחרים, וכתוצאה מהם נקבעו מספר אמצעי בטיחות לקראת משחקי הגמר הבאים. המשחק מכונה לעיתים "גמר הסוס הלבן", והוא מונצח ב"גשר הסוס הלבן" שנבנה באצטדיון ומבלי החדש.

לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979.

המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה.

המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות.

במתכונתו הנוכחית משתתפות בטורניר 32 נבחרות המתחרות במספר אצטדיונים במדינה שנבחרת מראש, ומשכו כחודש אחד. שלב המוקדמות, הנמשך כשנתיים, משמש לקביעת 31 הנבחרות שיעפילו לטורניר ביחד עם הנבחרת המייצגת את המדינה המארחת. בטורניר המוקדמות משתתפות כ-200 נבחרות, המחולקות לשישה אזורים שונים לפי שיוכן היבשתי וקונפדרציית הכדורגל שאליה הן משתייכות. בעבר היה נהוג כי הנבחרת שזוכה בטורניר מעפילה אוטומטית לטורניר הבא, אך מנהג זה בוטל בתחילת שנות ה-2000, כך שנבחרת ברזיל, שזכתה במונדיאל 2002, הייתה צריכה להתמודד במוקדמות מונדיאל 2006. ב-18 המונדיאלים שנערכו עד כה זכו שמונה נבחרות, כולן מדרום אמריקה או אירופה. ברזיל זכתה בחמישה מונדיאלים, והיא גם היחידה שהשתתפה בכל הטורנירים עד כה. מתחתיה נמצאות איטליה וגרמניה עם ארבע זכיות כל אחת, אורוגוואי (מנצחת המונדיאל הראשון) וארגנטינה עם שתי זכיות כל אחת, ואנגליה, צרפת וספרד עם זכייה אחת כל אחת.

המונדיאל הוא אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם, כאשר במשחק הגמר של מונדיאל 2006, שנערך בגרמניה, צפו כ-715 מיליון אנשים, ובמונדיאל כולו היו כ-29 מיליארד צפיות במצטבר.

דויד וייה הוא כדורגלן ספרדי המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת ניו יורק סיטי בליגת ה-MLS. נחשב בשיאו לאחד משחקני ההתקפה הטובים בעולם.

וייה החל את הקריירה בקבוצת המילואים של ספורטינג חיחון ובעקבות יכולת טובה הועלה בשנת 2001 לקבוצה הבוגרת, בה שיחק במשך שנתיים. לאחר מכן שיחק שנתיים נוספות בריאל סרגוסה, אותה הוביל לזכייה בגביע המלך הספרדי בעונת 2003/2004. בשנת 2005 עבר לוולנסיה ובחמש עונותיו במדיה, הוביל אותה בין היתר לזכייה בגביע המלך ולרבע גמר ליגת האלופות ועם 130 שערים ב-225 משחקים הוא מדורג חמישי בדירוג מלכי השערים של הקבוצה בכל הזמנים. לקראת עונת 2010/2011 עבר לשחק בברצלונה.

בשנת 2005 ערך וייה את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד הלאומית, במשחק נגד סן מרינו במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006. במונדיאל עצמו כבש שלושה שערים והיה המבקיע המוביל של ספרד יחד עם פרננדו טורס. שנתיים לאחר מכן, הוביל את נבחרתו לזכייה ביורו 2008 ואף זכה בנעל הזהב (מלך השערים) של הטורניר עם ארבעה שערים. בשנת 2010 הוביל את הנבחרת לזכייה ראשונה בתולדותיה בגביע העולם ולאחר שהבקיע חמישה שערים במהלך הטורניר (כולל שערי ניצחון בשמינית ורבע הגמר), זכה בנעל הכסף ובכדור הארד ונבחר לנבחרת הטורניר. וייה הוא מלך השערים של נבחרת ספרד בכל הזמנים עם 59 שערים ב-97 הופעות במדיה.

אדסון ארנצ'יס דו נסימנטו, הידוע בכינוי פלה, היה כדורגלן ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי, ונחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. להצלחתו של פלה, כמו גם ליכולות המשחק האישיות שלו ולסגנונו המרהיב, הייתה השפעה רבה על הכדורגל בברזיל ובעולם במשך שנים רבות.

פלה גדל בעיר באורו, והחל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל המקומי. פוטנציאל המשחק שהפגין זוהה על ידי קבוצת סנטוס, שבמדיה החל את הקריירה המקצוענית. הוא שיחק בסנטוס במשך 18 שנים, במהלכן זכה בתארים קבוצתיים ואישיים רבים והבקיע למעלה מאלף שערים, חלקם במשחקים לא רשמיים, הישג מיוחד בתולדות הכדורגל. עם נבחרת ברזיל הוא זכה במונדיאל 1958, במונדיאל 1962 ובמונדיאל 1970, והיה במשך שנים רבות מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים.

לקראת סיום הקריירה שלו עבר פלה לניו יורק קוסמוס מארצות הברית, ולאורך השנים היה אחראי במידה רבה להתפתחות הכדורגל במדינה זו. הוא עבד גם כשגריר של ארגונים בינלאומיים כגון פיפ"א ויוניצ"ף, וכיהן במשך שלוש שנים בתפקיד שר במשרד הספורט של ברזיל.

ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. בתחילת דרכה הורכבה הנבחרת משחקנים חובבנים בהתאם למקובל באותה תקופה. היא הייתה נבחרת חלשה ביותר, ובטורניר המשמעותי הראשון שלה, מוקדמות מונדיאל 1934, הובסה 2 – 11 בסיכום שני המשחקים מול מצרים.

לאורך ההיסטוריה שלה השתתפה הנבחרת במגוון טורנירים רשמיים מלבד מוקדמות המונדיאל, בהם גביע אסיה בכדורגל, המשחקים האולימפיים, ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל. ב-1930 יצאה הנבחרת למסע משחקי ידידות במצרים מול קבוצות כוכבים מקומיות, ומאז מסע זה ערכה משחקי ידידות רבים שבהם התמודדה, בין היתר, מול נבחרות הנחשבות לטובות בעולם זה שנים רבות, ובהן כל הנבחרות שזכו במונדיאל.

הישגיה הטובים ביותר של הנבחרת בטורנירים רשמיים הם זכייה בגביע אסיה 1964, העפלה לרבע גמר טורניר הכדורגל האולימפי באולימפיאדת מקסיקו ובאולימפיאדת מונטריאול, והעפלה למונדיאל 1970 שנערך במקסיקו. 4 פעמים בתולדותיה הצליחה ישראל לגבור על אחת מהנבחרות שזכו במונדיאל, האחרון מביניהם מול ארגנטינה ב-1998.

מצבה של הנבחרת הושפע ממעמדה הדיפלומטי והבינלאומי של מדינת ישראל. ישראל השתייכה מבחינה גאוגרפית לאסיה, אך בלחץ מדינות ערב היא הוצאה מקונפדרציית הכדורגל של אסיה בשנות ה-70, ועברה לשחק באזור אוקיאניה במוקדמות המונדיאל. ב-1993 הצטרפה ישראל כחברה קבועה באופ"א, התאחדות הכדורגל של אירופה.

אלון חרזי הוא כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדות ההגנה ונחשב לאחד מבולטי השחקנים בתולדות מכבי חיפה. בשורות מכבי חיפה שיחק חרזי במשך 18 שנים, שבמהלכן היה שותף לזכייה בשמונה אליפויות ליגת העל ובשלושה גביעי המדינה, והוא מחזיק בשיא ההופעות של המועדון בכל הזמנים במסגרות השונות. בתווך שיחק עונה אחת בבית"ר ירושלים, שגם עמה זכה באליפות.

חרזי זכה לקריירה מוצלחת גם בנבחרת ישראל, והוא ממוקם שני בדירוג ההופעות בתולדות הנבחרת. הקריירה הארוכה שבילה ברמות הגבוהות, יכולות המשחק המגוונות שלו וכושר המנהיגות שהפגין הקנו לו מעמד של כבוד מיוחד בכדורגל הישראלי.

דניס ברגקאמפ הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדת החלוץ השני, ונחשב על ידי רבים לאחד מגדולי השחקנים בתולדות הפרמייר ליג. נודע במיוחד בשל שערים מפורסמים רבים שהבקיע ובשל ה"בישולים" הרבים שתרם.

החל את הקריירה בקבוצת עיר הולדתו, אייאקס אמסטרדם, במדיה נודע ככובש שערים מצטיין והיה שותף לזכייה במספר תארים, בהם גביע אופ"א. לאחר מכן שיחק שנתיים באינטר מילאנו האיטלקית, תקופה שהייתה לא מוצלחת עבורו. ב-1995 הצטרף ברגקאמפ לארסנל האנגלית שבמדיה שיחק 11 שנים, תקופה בה הותיר השפעה רבה על הקבוצה. הוא זכה עם ארסנל בשלוש אליפויות ובארבעה גביעי ה-FA, כמו גם במספר תארים אישיים.

גם במדי נבחרת הולנד הגיע ברגקאמפ להישגים נאים, והוא מדורג שני בין כובשי השערים בתולדות הנבחרת.

פרנססק "ססק" פברגאס אי סולר הוא כדורגלן ספרדי המשחק בצ'לסי ובנבחרת ספרד בעמדת הקשר המרכזי.

פברגאס החל לשחק בקבוצות הנוער של ארסנל כבר בגיל 16, עת עבר אל המועדון הלונדוני מקבוצת הנוער של ברצלונה. תוך זמן קצר הועבר על ידי ארסן ונגר, מאמן ארסנל, לסגל הקבוצה הבוגרת, ובמהלך עונת 2004/2005 זכה במקום קבוע בהרכב של ארסנל בעקבות פציעות של מספר שחקני מפתח באותה תקופה. פברגאס שבר מספר שיאי מועדון. בגיל 16 ו-177 ימים הוא היה לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה של ארסנל שמשתתף במשחק רשמי במסגרת כלשהי, וזמן קצר לאחר מכן היה גם למבקיע הצעיר ביותר בתולדות המועדון. פרסומו של פברגאס גדל תוך שנים מועטות, וב-2006 הוא הוביל את ארסנל להישגה הטוב ביותר בליגת האלופות - הגעה לגמר שהסתיימה בהפסד לקבוצת נעוריו ברצלונה. במשך העונות הבאות המשיך לשחק בהרכב באופן קבוע, והיה אחד השחקנים הבולטים בתקופה שבה לא זכה המועדון ולו בתואר אחד. פברגאס היה קפטן ארסנל מאז עונת 2008/2009. אוהדי ארסנל הביעו את הערכתם כלפיו כשבחרו בו מספר פעמים לשחקן החודש של המועדון, ומעבר לכך הצליח פברגאס לזכות במספר תארים אישיים נוספים.

הוא החל את קריירת הנבחרות שלו כשייצג את ספרד בגביע העולם בכדורגל עד גיל 17 שנערך בפינלנד ב-2003. לאור ביצועיו הטובים בארסנל הוא זומן לראשונה לסגל של נבחרת ספרד לקראת משחק הידידות מול חוף השנהב ב-2006, ושבר את שיאו של סרחיו ראמוס כשחקן הצעיר ביותר בתולדות הנבחרת. למרות גילו הצעיר הוא שותף בכל משחקי הנבחרת במונדיאל 2006, והיה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הכדורגל הספרדי שמשתתף במונדיאל. פברגאס תרם באמצעות בישולים ושערים לזכייתה של הנבחרת ביורו 2008, והגיע להישגו החשוב ביותר כשבישל לאנדרס אינייסטה את שער הניצחון על הולנד בגמר מונדיאל 2010.

ריקארדו איזקסון דוס סנטוס לייטה, הידוע בכינוי קאקה, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי.

קאקה החל את הקריירה בסאו פאולו, והצטרף למילאן האיטלקית בשנת 2003. הוא היה שותף לזכיית הקבוצה באליפות הסרייה א' ב-2004, להעפלתה לגמר ליגת האלופות ב-2005, ולזכייתה בטורניר שנתיים מאוחר יותר. לאורך תקופתו בקבוצה זכה במספר רב של תארים אישיים, ובראשם כדורגלן השנה בעולם לשנת 2007. בתום שש שנים במועדון הצטרף לריאל מדריד, תמורת סכום ההעברה השלישי בגובהו בהיסטוריה.

קאקה נכלל בסגל נבחרת ברזיל שזכתה במונדיאל 2002, במהלכו מיעט לשחק, אך היה ממובילי הנבחרת בטורנירי גביע העולם של 2006 ו-2010. הוא היה שותף גם לשתי זכיות בגביע הקונפדרציות. מלבד הצלחתו ככדורגלן ידוע קאקה גם בשל פעילותו ההומניטרית.