Margaret Chapman, David Braddon-Mitchell, Soo Jin Suzie Kim, Benjamin Harris Ewing, Lara Buchak, David Zuluaga Martinez, Jake Zuehl, John Peter DiIulio
מלגת גוגנהיים (2010) Fellow of the Academy of the Social Sciences in Australia (1987) מדליית יובל המאה האוסטרלית (1 בינואר 2001) חבר במסדר אוסטרליה (12 ביוני 2017) פרופסור אלברטוס-מגנוס (2009) Fellow of the Australian Academy of the Humanities (1988)
השאלה היסודית של הגישה הרפובליקנית המודרנית היא: "האם הכפייה שמעוגנת בחוק בהכרח מגבילה או פוגעת בחופש?". פטיט מעלה את השאלה הזו בצורה חריפה ביותר, בחיפושו אחר חוק שמתיישב באופן מלא עם החופש. פטיט טוען שהחירות הרפובליקנית מהווה פתרון לבעיה כי היא מבוססת על "אי-שליטה" (non-domination) בעוד שהחופש בתפיסה הליברלית מבוסס על "אי-התערבות", כלומר מדובר בתפיסה שלישית של חירות, שחורגת מהחלוקה הקלאסית של ישעיה ברלין בין חירות שלילית לבין חירות חיובית.[8] המובן של חופש כאי-שליטה הוא רחב יותר מאי-ההתערבות, לא רק משום שהוא לא מפריע בביצוע פעולות, אלא מונע את הפוטנציאל להתערבות. הדוגמה הפרדיגמטית של פטיט היא "העבד לאדון האדיב" -
גם אם האדון לא מתערב באופן אקטואלי בחיי העבד שלו, הפוטנציאל שיש לאדון להתערב פוגע בחופש של העבד שלו.
באופן כללי, פטיט גורס כי מסקנות מעיסוק בשאלות ובעיות בתחום אחד של הפילוסופיה לעיתים קרובות מספקות פתרונות מוכנים לבעיות מתחומים שונים לחלוטין. דעות שהוא מגן עליהן בפילוסופיה שלהנפש מולידות את הפתרונות שהוא מציע לבעיות במטפיזיקה לגבי טבעו של הרצון החופשי, ולבעיות בפילוסופיה של מדעי החברה, ואלה מצידם מולידים את הפתרונות לבעיות בפילוסופיה מוסרית ופילוסופיה פוליטית.
השפעה וביקורת
ספרו Republicanism: A Theory of Freedom and Government (רפובליקניזם: תאוריה של חירות וממשל) סיפק את ההצדקה הבסיסית לרפורמות פוליטיות בספרד תחת חוסה לואיס רודריגס ספאטרו.[9] פטיט פירט את יחסיו עם זפאטרו בספרו Public Life: Civic Republicanism in Zapatero's Spain (פילוסופיה פוליטית בחיים הציבוריים: רפובליקניזם אזרחי בספרד של ספאטרו) שכתב יחד עם חוסה לואיס מרטי.[10]
הקורפוס הפילוסופי שלו בכללותו היה נושא לשורה של חיבורים ביקורתיים שפורסמו ב-2007 תחת הכותרת: Common Minds: Themes from the Philosophy of Philip Pettit.
מלווה ממסדר אוסטרליה (AC) בתחרות יום הולדת המלכה 2017 (אוסטרליה) [12]
ביבליוגרפיה נבחרת
ספרים
The Concept of Structuralism: a Critical Analysis (1975)
Judging justice: an introduction to contemporary political philosophy (1980)
Rawls: 'A Theory of Justice' and its critics (1990) with Chandran Kukathas
The Common Mind; an essay on psychology, society and politics (1993)
Not Just Deserts. A Republican Theory of Criminal Justice (ISBN 978-0-19-824056-3) with John Braithwaite
Republicanism: a theory of freedom and government (1997)
Three Methods of Ethics: a debate (1997) with Marcia Baron and Michael Slote
A Theory of Freedom: from psychology to the politics of agency (2001)
Rules, Reasons and Norms: selected essays (2002)
The Economy of Esteem: an essay on civil and political society (2004) with Geoffrey Brennan
Mind, Morality, and Explanation: Selected Collaborations (with Frank Jackson and Michael Smith) (Oxford University Press, 2004)
Made with Words: Hobbes on Language, Mind, and Politics (2007)[13]
"Joining the Dots" in Common Minds: Themes from the Philosophy of Philip Pettit (2007) edited by Geoffrey Brennan, Robert E. Goodin, Frank Jackson and Michael Smith
A Political Philosophy in Public Life: Civic Republicanism in Zapatero's Spain (2010) with José Luis Martí
Group Agency: The Possibility, Design, and Status of Corporate Agents. (2011) with Christian List
On The People's Terms: A Republican Theory and Model of Democracy. (2012)
Just Freedom: A Moral Compass for a Complex World. (2015)
The Robust Demands of the Good: Ethics with Attachment, Virtue, and Respect. (2015)
פרקים בספרים
Pettit, Philip (2004), "The common good", in Dowding (ed.), Justice and democracy: essays for Brian Barry, Cambridge New York: Cambridge University Press, pp. 25–39, ISBN9780521836951.
Pettit, Philip (2009), "Freedom in the spirit of Sen", in Morris, Christopher (ed.), Amartya Sen, Cambridge New York: Cambridge University Press, pp. 91–114, ISBN9780521618069
^Lloyd, S. A. (2009). "Book Review: Made with Words: Hobbes on Language, Mind, and Politics by Philip Pettit". Ethics. 119 (3): 590–594. doi:10.1086/598852.
