|
פירוסקאף (ספינת קיטור, 1783)
 "פירוסקאף" (בצרפתית: Pyroscaphe) הייתה ספינת קיטור ניסיונית שתכנן ובנה המרקיז דה ז'וֹפְרוּאַה ד'אַבּאן (1832-1751) (צר') ב-1783 והונעה על ידי משוטות (Paddle wheels). היא נחשבת לספינת הקיטור הניסיונית הראשונה בהיסטוריה. תיאור הספינהדה ז'ופרואה, אציל צרפתי, התיידד בצעירותו עם הבנקאי ואיש העסקים פֶּרְייה (אנ'), מי שהכניס את מנוע הקיטור של ואט לשימוש בצרפת, ודרכו התוודע להנעה בקיטור. הוא תכנן ובנה סירת קיטור ניסיונית באורך 43 רגל (13 מ') עם גלגלי משוטות בשם "פַּלמִיפִּד". Palmipède הוא הלחם של palma – "כף" ו-pedes – "רגל" בלטינית, לאמור "משוטות". ב-1778 ניסה דה ז'ופרואה להשיטה בנהר דוּ (אנ'), אך הניסיון נכשל.[3] חמש שנים אחר כך בנה את "פירוסקאף", ספינת משוטות גדולה פי כמה. "פירוסקאף" הוא הלחם של שתי מילים ביוונית: σκάφη (skáphē) – "סירה" ו- πῦρ (pûr) – "אש", ובצרפתית מיושנת היא מילה נרדפת ל־bâteaux à vapeur, כלומר "סירת קיטור". (גם מנועי הקיטור הראשונים נקראו באנגלית fire engines.) אורכה של "פירוסקאף" היה "148-6 רגל, רוחבה "14-7 רגל, עומקה – "3-3 רגל (45.3 x 4.5 x 1.0 m) והתפוסה 182 טון. מנוע הקיטור שלה היה מסוג פעולה כפולה, אופקי, קוטר הצילינדר 25.6 אינץ' ואורך המהלך 77 אינץ'. המנוע סובב שני גלגלי משוטות צדיים באמצעות מנגנון גלגל שיניים ומַחְגֵר (ratchet drive).[4] העתק שרטוט של ספינת קיטור שהכין דה ז'ופרואה ב-1783 שמור באוספי מוזיאון המדע בלונדון.[5] הפלגת הניסוי הראשונה נערכה ב-15 ביולי 1783 בנהר סון במזרח צרפת. לאחר כ-15 דקות החל דוד הקיטור לדלוף ומים חדרו לסירה דרך סדקי הלוחות – תקלות אופייניות בספינות הקיטור הראשונות – אך הליקויים תוקנו והסירה ערכה עוד כמה נסיעות במעלה ובמורד הנהר. חודש לאחר מכן, ב-19 באוגוסט, הובילה הסירה נוסעים, אשר בסיום הנסיעה אישרו בחתימת ידם כי ההפלגה הייתה מוצלחת.[6][7] למרות הצלחת הניסוי לא היה לו המשך. עם פרוץ המהפכה ב-1798 גלה דה ז'ופרואה מצרפת; הוא שב אליה בתקופת הקיסרות הראשונה, אך כמו אצילים צרפתיים אחרים איבד את כל נכסיו, ולא נותרו לו משאבים כספיים להגשים את תוכניותיו.[8] לקריאה נוספת
ראו גםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||
