פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)
"פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)" הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע מאיר אריאל. השיר יצא לאור באלבום "ירוקות" בשנת 1988. רקעהשיר מתבסס על אירועים אמיתיים אותם חווה אריאל בראשית שנות ה-60, עת היה בשירות סדיר בצנחנים. בשנת 1961 שירת אריאל בגדוד 890 של הצנחנים. הגדוד ישב בחורשת טל בגבול לבנון. בין פעילות לפעילות היו מגיעות לחורשה בנות קיבוצי האזור להתרועע עם החיילים. בחורשת טל הכיר אריאל את רותי פרס-רוזנפלד, בת קיבוץ דפנה שהייתה אז בת 17.[1] בין השניים נרקמה חברות עמוקה והם ניהלו שיחות ארוכות, אך לא התפתח ביניהם קשר רומנטי. השיר עצמו נכתב שנים רבות לאחר מכן והתפרסם רק כעבור יותר משני עשורים. בהופעותיו נהג אריאל לספר את עיקרי הסיפור שמאחורי השיר כהקדמה לשיר עצמו.[2] תוכן השירהשיר משלב לסירוגין בין זכרונות עבר מאותו מפגש עם הנערה, לבין ציפייה למפגש מקרי עימה בהווה. אריאל שילב בין שני אלמנטים אלה והם מופעים בשורות עוקבות בשיר - שורה המתארת את המפגשים בחורשת טל ושורה המתארת מפגש מקרי שלא התקיים. השיר הוקלט בשנות השמונים בעיבוד של אלונה טוראל, ויצא לאור בשנת 1988 באלבום "ירוקות". לדברי ניסים קלדרון, העיבוד והמהלכים המוזיקליים של השיר אינם סדירים ומפתיעים את המאזין, ובכך מחזקים את תחושת המקריות שבשיר.[3] גרסות כיסוילשיר בוצעו כמה גרסות כיסוי, בין היתר על ידי אהוד בנאי,[4] שחר ואהוד אריאל - בניו של מאיר אריאל[5] ודן תורן ושליחי הבלוז.[6] לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|