|
פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים
פרשת גניבת המסמכים המסווגים והדלפתם היא פרשה בה מספר מקורבים לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חשודים כי קיבלו מסמכים וחומרים מסווגים מבלי שהיו מורשים לכך, והדליפו אותם לעיתון זר, באופן שעלול לגרום נזק לביטחון המדינה. הוגש כתב אישום נגד אחד המקורבים, אלי פלדשטיין, ונגד הנַגָּד בצה"ל ארי אהרון רוזנפלד.[1] כמו כן נעצר רב-סרן בצה"ל החשוד במעורבות בפרשה.[2][3] פרשה זו נחשפה בסמוך לפרסומן של מספר פרשות נוספות הקשורות לחשדות בפלילים בלשכת ראש הממשלה, בהן חשד לשינוי פרוטוקולים[4] וחשד (שהופרך לאחר מכן[5]) לסחיטה של קצין בכיר באמצעות תיעוד אינטימי שנמצא בידי לשכת ראש הממשלה.[6] רקעב-6 בספטמבר 2024 פרסם "בילד" הגרמני, העיתון הנפוץ באירופה,[7] תוכן מתוך מסמך סודי המתאר, לדברי העיתון, את אסטרטגיית המשא ומתן של חמאס עם ישראל.[8] בדיווח נכתב כי מסמך שנמצא על מחשב שככל הנראה היה שייך לסינוואר, אז ראש הלשכה המדינית של חמאס, הכיל הנחיות להשגת הפסקת אש שאושרו באופן אישי על ידי סינוואר.[7] לפי המסמך, כך נטען, חמאס לא שאף לסיים במהירות את הסכסוך, אלא ביקש לשפר את תנאי ההסכם, גם אם הדבר יוביל להארכת הסכסוך. מהמסמך עולה כי האסטרטגיה של חמאס התבססה על מספר צירים, לרבות לחץ פסיכולוגי על משפחות החטופים במטרה להגביר את הלחץ הציבורי על ממשלת ישראל, התשת המשאבים המדיניים והצבאיים של ישראל והגברת הלחץ הבין-לאומי על הצד הישראלי. ב-8 בספטמבר דיווח צה"ל כי המסמך הוא למעשה מסמך ישן, שנמצא כחמישה חודשים קודם לכן, וכי הוא לא נכתב על ידי סינוואר או מקורביו אלא נכתב כהמלצה על ידי דרגי הביניים בחמאס.[9] יתרה מזאת, על פי כלי תקשורת ישראליים, תוכן המסמך הוצג באופן שגוי הן במאמר בבילד והן בהתייחסויותיו של נתניהו אליו לאחר מכן.[10] כמו כן, בניגוד לנטען, המסמך אינו מוכיח כי חמאס אינו מעוניין בעסקה לשחרור חטופים, אלא להפך. למעשה, המסמך מבהיר שחמאס מאוד מעוניין בעסקה.[9] בישיבת הממשלה התייחס נתניהו לפרסום בעיתון "בילד".[11] בסוכנות הידיעות AP פורסם כי המאמרים מספקים לנתניהו כיסוי פוליטי בזמן שהשיחות על הפסקת אש בעזה נעצרו בשל עמדת נתניהו שישראל צריכה לשמור על נוכחות בציר פילדלפי. בעת פרסום המאמרים, נתניהו התמודד עם ביקורת חריפה מצד משפחות חטופים וחלק מהציבור הישראלי, שבעקבות רצח ששת החטופים האשימו אותו באי-השגת הסכם.[12] חקירת הפרשהשירות הביטחון הכללי, בשיתוף צה"ל ומשטרת ישראל, חקר את הפרשה ומספר חשודים נעצרו. על פי לשכת ראש הממשלה, "איש מלשכת ראש הממשלה לא נחקר ולא נעצר",[13] אך בעיתון "ידיעות אחרונות" דווח כי אחד העצורים השתתף בפגישות חסויות עם נתניהו במטה משרד הביטחון. האתר האמריקאי אקסיוס דיווח כי נעצרו ארבעה אנשים, בהם אלי פלדשטיין, דוברו של נתניהו לענייני צבא.[14] חשוד נוסף שלא היה בארץ, מקורב לראש הממשלה, זומן לחקירה.[15] גורמים המעורבים בחקירה אמרו: "אם לא היינו קוטעים את ציר ההדלפה הייתה נגרמת פגיעה בחיי אדם של כוחות הביטחון ברצועה, וחטופים היו עלולים להיפגע." כמו כן פורסם שהחומר שהודלף במסגרת הפרשה מקורו בסוג ייחודי של מודיעין, שחשיפתו עלולה הייתה לשרוף מקורות מידע של אגף המודיעין.[2] ראש השב"כ, רונן בר כתב לשרי הממשלה שחקירתם של פלדשטיין ורוזנפלד סיכלה "כוונה לחשיפת מידע נוסף בסיווג סודי ביותר, וייתכן אף תשתית שלמה לחשיפה רציפה ומתמשכת של מידע".[16] הגשת כתבי אישוםב-21 בנובמבר הגישה פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד פלדשטיין בעבירות של מסירת ידיעה סודית שכוונתה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית ושיבוש הליכי משפט, ונגד ארי רוזנפלד, נגד במילואים במערך ביטחון המידע של צה"ל, בעבירות של מסירת ידיעה סודית, שיבוש הליכי משפט וגניבה בידי מורשה.[17] לפי כתב האישום, ביוני 2024 קיבל פלדשטיין מרוזנפלד מידע מסווג, שהושג באמצעות אמצעי מודיעיני סודי. פלדשטיין, ביודעו שמדובר במידע סודי ביותר, העביר אותו בספטמבר 2024 לעיתונאי ישראלי, לשם יצירת השפעה תקשורתית על השיח בציבור הישראלי בנושא הטיפול בסוגיית החטופים הישראלים ברצועת עזה. הידיעה נפסלה על ידי הצנזורה הצבאית, ודבר הפסילה נמסר לפלדשטיין, וכדי שהידיעה תתפרסם בכל זאת העביר אותה פלדשטיין, באמצעות ישראל איינהורן, לפרסום בעיתון הגרמני "בילד". טרם הפרסום הבהיר רוזנפלד לפלדשטיין ולאיינהורן שמדובר בידיעה סודית שהושגה ממקור מודיעיני סודי. בעקבות הפרסום ב"בילד" פורסמה הידיעה גם בישראל.[1] ב-9 בדצמבר שוחרר פלדשטיין למעצר בית באיזוק אלקטרוני, ואילו רוזנפלד נותר במעצר עד לתום משפטו, בנימוק שהוא מחזיק מידע מודיעיני רב, ויש חשש שיעבירו לאחר.[18] בהמשך החודש פנתה משפחתו של רוזנפלד לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בבקשה שיעניק חנינה לנגד.[19] תגובותראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ מתחו ביקורת על נתניהו והתייחסו אל הפרשה כאל "פשע לאומי", כאשר לפיד קבע כי "הפרשה הזו יצאה מחדרו של ראש הממשלה, והחקירה צריכה לבדוק אם זה לא בהוראתו של ראש הממשלה". הוא הוסיף כי הפרשה מזעזעת את יסודות האמון של העם הישראלי בהנהגתו של נתניהו, במיוחד בתקופה קריטית זו.[20] במסיבת עיתונאים משותפת של לפיד, גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר גולן, אמר לפיד כי אם נתניהו ידע על ההדלפות, "הוא שותף לאחת העבירות הביטחוניות החמורות ביותר" ושאם לא ידע, הוא לא כשיר לתפקיד.[21] בני גנץ אמר כי אם אכן נעשה שימוש במידע ביטחוני רגיש לצורך קמפיין הישרדות פוליטי, זו לא רק עבירה פלילית, אלא פשע נגד האומה.[21] לאחר הגשת כתב האישום נגד פלדשטיין פרסם בנימין נתניהו סרטון שבו התייצב לצידו של פלדשטיין ואמר כי פלדשטיין לא יעשה דבר במתכוון כדי לסכן את ביטחונה של המדינה. בנוסף ביקר נתניהו את טיפול המערכת במעצרם וחקירתם של פלדשטיין ונגד המילואים, ואת הסיקור של התקשורת אחר הפרשה.[22][23][24] בהפגנת מחאה מחוץ לבית המשפט בעת הדיון להארכת מעצרו של פלדשטיין, השר עמיחי שיקלי מתח ביקורת על הארכת מעצרו ועל תנאי מעצרו. השר עמיחי אליהו אמר כי מדובר בחקירה פוליטית[25] וכי החשודים עזרו לראש הממשלה לקבל את ההחלטות הנכונות.[26] מאתיים רבנים פנו במכתב לראש השב"כ ובו מחו על מעצרו של פלדשטיין.[27] לאחר הגשת כתב האישום הגישו חברי הכנסת חנוך מלביצקי ועמית הלוי הצעת חוק[28] שלפיה תינתן חסינות למי שיביא מידע סודי לידיעתו של ראש הממשלה. ההצעה אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה[29] ובקריאה טרומית.[30] בדיון בהצעת החוק אמר ח"כ מלביצקי: "חלק ממטרות החוק היא לגרום לזה שאותו נגד ישוחרר מהכלא בגלל שהעבירה שהוא ביצע תחדל מלהיות עבירה".[31] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||
