ציון בוארון
הרב ציון בוארון (נולד ב-10 בספטמבר 1945, י' בתשרי ה'תש"ו) הוא פוסק, מקובל ומחבר, וחבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר. מקור משפחת בוארון (Buaron / Baron / Ben Baron) הוא בגירוש ספרד ופורטוגל. ביוגרפיהבוארון נולד בעיר עמרוס הסמוכה כ-6 ק״מ לטריפולי שבלוב. הוא בנם של ר׳ שמעון, וזינה (בת ציון) לבית משפחת ימין ונכד לרב עמירה בוארון (Buaron Amera fu Musci) מהרוגי פרעות טריפולי נובמבר 1945. בשנת 1949, בהיותו בן ארבע, עלה עם משפחתו לישראל. משפחתו שוכנה עם משפחות עולים נוספות במעברת בנימינה, לאחר מכן עברה משפחתו להתגורר במושב שובה. ולאחר מספר שנים עברה משפחתו להתגורר בפתח תקווה. כבר בילדותו התבלט בכישרונו ובחדות שיכלו, ועסק בתורה בהתמדה ובשקידה. למד בנערותו בישיבת חדרה בראשות הרב אלחנן פרלמוטר, וכבר בגיל 17, הוסמך על ידי הרבנים עזרא יאיר, עובדיה הדאיה, יעקב עדס, וסלמן חוגי עבודי למלאכת השחיטה והבדיקה בעופות. בשנת ה'תשכ"ג (1963) עבר ללמוד בירושלים בבית היתומים דיסקין, אצל רבי משה שמעון הכהן וינטרוב, רבי פרץ סטניצקי, רבי שלום שבדרון, ור"י קרביץ. בה' אלול ה'תשל"ב (1972), נישא לחנה, לבית ברנס, ואחר נישואיו התגורר בבני ברק, ולמד בכולל תורה והוראה, בישיבת סלונים בראשות הרב אברהם יגל (בן הרב שבתי יגל), ובישיבת רשב"י אצל רבי מאיר צבי ברגמן. הוסמך להוראה על ידי הרב עזרא עטיה ורבנים נוספים, ובשנת 1984 מונה לדיין בבית הדין הרבני, תחילה כיהן כחבר בית הדין בערים טבריה וצפת. ובשנת 1989 מונה לאב"ד ושימש כאב בית הדין בעיר באר שבע ולאחר מכן בערים פתח תקווה וירושלים. בשנת 2007 מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, וכיהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים. בערב ראש השנה תשע"ו פרש מחברותו בבית הדין עם הגיעו לגיל 70[1] שימש כפוסק בבתי דין, בד"ץ בית יוסף של הרב עובדיה יוסף, בד״ץ ישיבת כסא רחמים של הרב מאיר מאזוז . בד״ץ יחוה דעת של הרב דוד יוסף ובד״ץ נוספים. למד זוהר, תורת הנסתר וקבלה בקביעות יחד עם מניין תלמידי חכמים בהם הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, אצל המקובל הרב משה חדד בורתא ומדי פעם עם המקובל הרב ינון חורי בשיכון ה' בבני ברק. חלק ניכר מעיסוקו ההלכתי מוקדש למקרים שבהם התעוררו שאלות וספקות בנושאי יוחסין, עגונות, ממזרים, פסולי כהונה וגירות. בעקבות עליית יהודי ברית המועצות, יצא פעמים רבות לחו״ל, עבור טיפול במעוכבות גט, גטים פסולים, ממזרים וספק יהודים. כמו כן נסע לספרד לחקור ולפסוק בייחוסם של אנוסי ספרד ומיורקה. שם ובעוד ערים בספרד נותרו משפחות רבות אשר שמרו את יהדותן בסוד, כבר מאות שנים, מאימת האינקוויזיציה, אבל משך הזמן נטשטשה יהדותם, וכעת אחר מאות שנות ריחוק, ברצונם לשוב ולשאת את יהדותם בגאון. הרב נדרש לסוגיה זו, והורה לבדוק כל תיק לגופו, במקרים מסוימים פסק כי יש מספיק הוכחות יהדות, ודי ב"אישור שיבה ליהדות", ובמקרים אחרים הצריך גיור לחומרא. נסע להודו לחקור ולפסוק בייחוסם של "בני מנשה". בערים - מיזוראם, אסאם ומאניפור שבצפון מזרח הודו, על גבול מיאנמר, חיו משך אלפי שנים קבוצה נבדלת משאר הקבוצות האתניות. בני קבוצה זו הקוראת לעצמה "בני מנשה", משייכים את עצמם לשבט מנשה אשר הוגלה על ידי המלך סנחריב האשורי יחד עם עשרת השבטים בימי הבית הראשון. ומאז שמרו יהודים אלו על זהותם בנאמנות. כמובן שקהילה זו לא נחשפה לא למשנה ולא לתלמוד ובוודאי לא לספרי ההלכה המאוחרים יותר. מה שגרם לריחוקם משאר קהילות ישראל. פסיקתו ההלכתית הייחודית הביאה להבאתם לארץ של בני מנשה. הרב עובדיה יוסף כינהו "עמוד ההוראה"[2] והפנה אליו שאלות סבוכות בענייני עגונות ספקי ממזרים וגטים. חלקם הודפסו בשו״ת שערי ציון. בשנת 2013 התמודד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל בתמיכת הראשון לציון היוצא הרב שלמה משה עמאר[3]. מולו התמודד הרב יצחק יוסף ראש ישיבת חזון עובדיה בתמיכת הרב עובדיה יוסף אביו, אשר זכה בבחירות. חיים אישייםבוארון מתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, משמש כפוסק מורה הוראה, נשיא בתי דין ובתי כנסיות ברחבי הארץ, מוסר שעורי קבלה מידי ליל שישי עד חצות לילה בפתח תקווה. עורך תפילות, צומות, ופדיון נפש בערבי ראש חודש ובימי השובבי"ם. ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|