|
קאל רמפטון
קלווין לואלין "קאל" רמפטון (באנגלית: Calvin Lewellyn "Cal" Rampton; 6 בנובמבר 1913 – 16 בספטמבר 2007) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל יוטה ה-11 בשנים 1965–1977. ביוגרפיהרמפטון נולד בבאוניטפול (Bountiful) שביוטה, בנם של לואלין סמית' רמפטון וג'נט קמפבל[1]. בתום לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון דייוויס ב-1931, נטל רמפטון את השליטה על עסקי הרכב של משפחתו עקב מות אביו באותה השנה. הוא מכר את העסק בשנת 1933 ונרשם לאוניברסיטת יוטה, שם השלים את לימודיו הגבוהים ב-1936. בנוסף, בעת שעבר כעוזרו המנהלי של חבר הקונגרס ג'יימס ויליאם רובינסון (אנ'), למד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. רמפטון שימש כתובע מחוז דייוויס מ-1938 עד 1940 – התפקיד הציבורי היחיד אליו ייבחר עד שיהיה למושל ב-1965. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת רמפטון באירופה כראש ועדת התביעות של צבא ארצות הברית בפריז. הוא הגיע לדרגת מייג'ור ועוטר בכוכב הארד. רמפטון המשיך לשרת בכוחות המילואים של הצבא והתקדם לדרגת קולונל עד שפרש. לאחר המלחמה פנה לעריכת דין, והצלחתו במשפט אזרחי זיכתה אותו במלגה לאקדמיה הבין-לאומית לעורכי הדין (International Academy of Trial Lawyers) שבמינסוטה. בבחירות 1954 התמודד לסנאט המדינתי של יוטה אך הפסיד, וב-1962 הפסיד פעם נוספת למועמדות ההמפלגה הדמוקרטית אל סנאט של ארצות הברית[2]. בשנת 1964 נבחר רמפטון למושל יוטה, והוא הושבע לתפקידו בראשית ינואר 1965. הוא המושל היחיד של יוטה שמילא שלוש תקופות כהונה מלאות ברציפות, והיה אחד המושלים הפופולריים בהיסטוריה של יוטה[3]. במהלך כהונתו תמך רמפטון בהגדלת הוצאות הממשלה על החינוך, חקיקת זכויות אזרח מדינתי והקצאת כספים פדרליים להתחדשות עירונית. הוא היה תומך בתיקון שוויון הזכויות לחוקת ארצות הברית ונודע כתומך נלהב של מיזמי בנייה ברחבי יוטה, בהם אולם הסימפוניה של סולט לייק סיטי (היכל אברבנל בהווה) ומרכז האמנויות סולט לייק (מוזיאון יוטה לאמנות עכשווית דהיום). במשך שנה, בין יוני 1974 ליוני 1975, ישב בראש אגודת המושלים הלאומית. לאחר שעזב את תפקידו, רמפטון עסק בעריכת דין עד שפרש לגמלאות בגיל 75. בשנת 2007 נפטר רמפטון לאחר מאבק במחלת הסרטן. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
