קולורימטריהקולורימטריה היא המדע והטכנולוגיה המשמשים לכימות ולתיאור של תפיסת הצבע האנושית. היא דומה לספקטרופוטומטריה, אך נבדלת ממנה בהפחתת הספקטרום לקורלציות הפיזיקליות של תפיסת הצבע, לרוב מתייחסת לערכי הטריסטימולוס של מרחבי הצבעים של CIE 1931.[1] מרחבי הצבעים של CIE 1931 הם הקישורים הכמותיים הראשונים שהוגדרו בין התפלגות אורכי גל בספקטרום הנראה, לבין צבעים כפי שהם נתפסים פיזיולוגית בראיית הצבע האנושית. היסטוריההקולורימטר של דובוסק הומצא על ידי ז'יל דובוסק (אנ') בשנת 1870.[2] כליםהציוד הקולורימטרי דומה לזה המשמש בספקטרופוטומטריה. חלק מהציוד הקשור מוזכר גם לשם השלמות.
קולורימטר טריסטימולוסבהדמיה דיגיטלית (אנ'), קולורימטרי טריסטימולוס הם התקני טריסטימולוס המשמשים לכיול צבע. פרופילי צבע מדויקים מבטיחים עקביות במהלך עבודת ההדמיה, מהקלט ועד הפלט. ספקטרורדיומטר, ספקטרופוטומטר, ספקטרוקולורימטרניתן למדוד את התפלגות הכוח הספקטרלית המוחלטת של מקור אור באמצעות ספקטרורדיומטר, הפועל על ידי איסוף אופטי של האור, ואז העברתו דרך מונוכרומטור לפני קריאתו בפסים צרים של אורך גל. ניתן למדוד צבע מוחזר באמצעות ספקטרופוטומטר (נקרא גם ספקטרורפלקטומטר או רק רפלקטומטר), אשר מודד דגימת צבע נתונה בתחום הנראה (וקצת מעבר אליו). אם דוגמים במרווחים של 10 ננומטר (כנהוג), טווח האור הנראה של 400–700 ננומטר יניב 31 קריאות. קריאות אלה משמשות בדרך כלל כדי לשרטט את עקומת ההחזר הספקטרלית של המדגם (כפונקציה של אורך הגל), עקומה שהכוללת את הנתונים המדויקים ביותר שניתן לספק לגבי המאפיינים שלו. הקריאות כשלעצמן בדרך כלל אינן שימושיות כמו ערכי הטריסטימולוס שלהן, אותם ניתן להמיר לקואורדינטות צבע ולהתמירן באמצעות טרנספורמציות של מרחב צבע. למטרה זו, ניתן להשתמש בספקטרוקולורימטר. ספקטרוקולורימטר הוא פשוט ספקטרופוטומטר שיכול להעריך ערכי טריסטימולוס על ידי שיטות נומריות לחישוב אינטגרלים מסוימים (של פונקציות התאמת הצבע במרחב מכפלה פנימי עם חלוקת הכוח הספקטרלית של האור). יתרון אחד של ספקטרוקולורימטרים על פני מדדי טריסטימולוס הוא שאין להם מסננים אופטיים, הכפופים לשונוּת ייצור, ויש להם עקומת העברה ספקטרלית קבועה - עד שהם מזדקנים.[4] מצד שני, מדדי טריסטימולוס הם ייעודיים, זולים יותר וקלים יותר לשימוש.[5] ה-CIE (הנציבות הבינלאומית לתאורה) (אנ') ממליצה להשתמש במרווחי מדידה מתחת ל-5 ננומטר, אפילו עבור ספקטרום חלק. מדידות דלילות יותר אינן מצליחות לאפיין במדויק את ספקטרום הפליטה הקוצני, כמו זו של הזרחן האדום של צג CRT, המתואר בצד. מד טמפרטורת צבעצלמים וצלמי קולנוע משתמשים במידע המסופק על-ידי מדידים אלה כדי להחליט איזה איזון צבע יש לעשות, כדי לגרום למקורות אור שונים להיראות בעלי אותה טמפרטורת צבע. אם המשתמש מזין את טמפרטורת צבע הייחוס, המד יכול לחשב את הפרש ה-Mired, כלומר - Micro reciprocal degree - דרגת המיקרו הדדיות - שהוא הוא מדד משוער של השינוי הקטן ביותר בטמפרטורת הצבע שניתן לזהות על ידי העין האנושית, המוגדר כהדדיות של טמפרטורת הצבע כפול 106 בין המדידה לבין הייחוס, מה שמאפשר למשתמש לבחור ג'ל צבע (אנ') מְתָּקֵן או פילטר צילום (אנ') עם גורם ה-mired הקרוב ביותר.[6] המונה בתוכו הוא בדרך כלל מד סיליקון פוטו-דיודה טריסטימולוס קולורימטר. ניתן לחשב את טמפרטורת הצבע בקורלציה מתוך ערכי הטריסטימולוס על ידי חישוב תחילה של קואורדינטות הצבעוניות במרחב הצבעים CIE 1960 (CIE 1960 color space), ולאחר מכן מציאת הנקודה הקרובה ביותר בלוקוס הפלנקי (אנ'). ראו גםלקריאה נוספת1. Schanda, János D. (1997). "Colorimetry" (PDF). In Casimer DeCusatis (ed.). Handbook of Applied Photometry. OSA/AIP. pp. 327–412. ISBN 978-1-56396-416-9.
קישורים חיצונייםהערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |