קסאלפיניים
קֶסְאַלְפִּינִיִּים (שם מדעי: Caesalpinioideae) היא אחת מתוך שש תת-משפחות במשפחת הקטניות. תת-משפחה זו מקיפה עצים, שיחים ולעיתים נדירות מטפסים, וכוללת 163 סוגים ו-4,774 מינים, שתפוצתם בעיקר באזורים טרופיים. בעבר נחשבה למשפחה עצמאית בסדרת הקטניתיים. כיום יש לה מעמד של תת-משפחה במשפחת הקטניות שכלולה בסדרה הקטניתאים. תת-משפחת הקסאלפיניים נחשבת לקבוצה פרפילטית, כלומר לקבוצה קדומה יותר המכילה את האב הקדמון המשותף לה ולתת-משפחת אחרות, אך לא את כל הצאצאים שהתפתחו ממנה. למידע נוסף על אילן היוחסין שלה ושל קרוביה, ועל תהליך השינוי הטקסונומי ראו בערך "קטניות". השם "קֶסְאַלְפִּינִיִּים" קרוי על שם הסוג קסאלפיניה שנגזר משמו של הבוטנאי האיטלקי בן המאה ה-16, אנדריאה צ'זאלפינו (Andrea Caesalpino), שנחשב לאחד מאבות הטקסונומיה הבוטנית המודרנית. בשנת 2003 השם קֶסְאַלְפִּינִיִּים הוחלף בשם עברי "כליליים" הגזור מאחד הסוגים הבולטים בתת-משפחה זו בישראל. המאפיינים של הקסאלפיניים, המבדילים אותה מתת-משפחות אחרות כוללים פרחים שאינם סימטריים אך גם אינם פרפרניים. מאפייניםעצים, שיחים, לעיתים נדירות מטפסים. העלים לרוב מנוצים, לפעמים מנוצים-כפולים, לעיתים נדירות פשוטים או בעלי עלעל אחד. בבסיס העלה צומחים בדרך כלל שני עלי לוואי. התפרחות לרוב באשכולות או במכבד (אשכול מורכב). הפרחים דו-מיניים בלתי נכונים והם פנטמריים, כלומר חלקי הפרח מסודרים בקבוצות של חמש: חמישה עלי גביע, חמישה עלי כותרת, חמישה אבקנים או כפולות של חמש. הכותרת בעלת חמישה עלי כותרת, כשהגדול שבהם, המכונה מפרש, עטוף בשאר עלי הכותרת, שלא כמו בפרפרניים בהם המפרש הוא העלה החיצוני. זהו ההבדל העיקרי בין הפרחים הכליליים לפרחי הפרפרניים הדומים להם מאוד. האבקנים לרוב 10, לפעמים 5, לעיתים נדירות מרובים, בעלי זירים חופשיים או פחות או יותר מאוחים בבסיס, לעיתים קרובות מצטמצמים ל-3 פוריים עם אבקנים מנוונים, או פחות מכך. השחלה עילית בעלת עלה שחלה אחד ומגורה אחת ללא מחיצות, עם שליה שפתית (Marginal placentation), כלומר השליות והביציות מסודרות לאורך קו החיבור של שולי עלה השחלה (לאורך הצד הפנימי של תפר הבטן). הפרי מסוג תרמיל, שמוצאו משחלה עילית בעלת עלה שחלה יחיד שהביציות ממוקמות לאורך קו החיבור של שוליו. התרמיל הוא פרי יבש הנפתח על פי רוב לאורך שני תפרים - תפר הבטן ותפר הגב - לשחרור הזרעים. פרי החרוב הוא יוצא דופן ואינו נפתח באופן הזה. הזרעים עשירים ביותר בחלבונים, בעיקר בעוברים. תפוצהתפוצתה של המשפחה היא באזורים הטרופיים והסובטרופיים בשני חצאי הכדור. רוב הסוגים צומחים בעולם הישן, ורק כשנים עשר סוגים צומחים בעולם החדש. המינים בישראלבצמחיית הבר בארץ ישראל מיוצגת המשפחה על ידי שלושה סוגים בלבד: כסיה - בה שני מינים מדבריים, נדירים יחסית בישראל, חרוב - עץ נפוץ בחורשים הים תיכוניים וכליל החורש - עץ הצומח בחורשים באזורי ההר. לרבים מבני משפחת הכליליים נודעת חשיבות כלכלית רבה. תרמילי החרוב משמשים למספוא ולמאכל, הקסאלפיניה משמשת להפקת צבע ולשימוש בעצתה המשובחת, הכסיה, והתמרינדי משמש להכנת משקה. מינים אחרים משמשים כעצי נוי פופולריים, מהם נפוצים בגינות הנוי בישראל בוהיניה, צאלון, שלטית ועוד. שמה של הארץ ברזיל נגזר ממין העץ Caesalpinia echinata הוא עץ ברזיל. קישורים חיצוניים
|