קרל בנץ
קרל פרידריך בנץ (בגרמנית: ⓘⒾ; 25 בנובמבר 1844 – 4 באפריל 1929) היה מהנדס גרמני שעסק בתכנון מנועים ומכוניות, והיה הראשון שהצליח לשלב מנוע בנזין בכלי רכב. הוא ייסד את "חברת בנץ", שהתמזגה לתוך יצרנית המכוניות מרצדס-בנץ.[1] קורות חייםאביו של בנץ, שהיה נהג קטר, נפטר בשנת 1846, בטרם מלאו לבנו שנתיים. קרל ואימו עקרו לקארלסרוהה, שם היא עסקה בבישול והשכירה חדרים כדי לממן את חינוך בנה. ב-1872 הקים בנץ בית מלאכה במאנהיים עם שותף שעזב את העסק כעבור זמן מועט. בנץ נאלץ למכור את כל מכשיריו כדי לסלק את חובותיו. בסופו של דבר, בעזרתה של אשתו ברטה בנץ אשר השקיעה את כספה, הצליח בנץ להוציא פטנטים אחדים על חלקים מסוימים של מנועי בעירה פנימית שמשתמשים בבנזין, והשיג את המימון הנדרש לפיתוח תוכניותיו לכלי רכב בעל הנעה עצמית. כלי הרכב הראשון שבנה בנץ נראה כמו תלת אופן ממונע. המנוע הוצב בירכתיים כדי לאזן את הרכב. הניסויים הראשונים לא עלו יפה, משום שהמנוע דמם והיה צריך להניעו בדחיפה. בנץ הציג את מכוניתו בפומבי ב-1885. ב-1892 הציג את דגם הבנץ ויקטוריה. ב-1893 הציג בנץ דגם בעל ארבעה גלגלים ואחריו הציג את ה"ולו" (Velo) - המכונית הראשונה שיוצרה בסדרה זולה להמונים. בשנת 1895 "ויליאם ארנולד ובניו" רכשו רישיון לבניית מכוניות בנץ. בתור "חברת הובלות ארנולד ושות'". בית המלאכה בנה שתים-עשרה מכוניות שעוצבו על פי קרל בנץ ונבנו ברישיון שלו, אך היו מצוידות במנועים משלהן. כלי הרכב שווקו בשם ארנולד.[2] קרל בנץ היה לאדם הראשון בעולם לו הונפק רישיון נהיגה. הוא נפטר באפריל 1929.[3] גלריה
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|