|
ראיון סוף
ראיון סוף (באנגלית: The Interview) הוא סרט קומדיה אמריקאי. הסרט נכתב על ידי דן סטרלינג ובוים על ידי אוון גולדברג וסת' רוגן שגם מככב בו עם ג'יימס פרנקו ולצידם ליזי קפלן. רוגן ופרנקו מגלמים את אהרון רפפורט ודייב סקיילארק, בהתאמה, אשר נשלחים לראיין את שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, ובעקבות כך אנשי סוכנות הביון האמריקאית מנצלים זאת ומנחים אותם כיצד להתנקש בו. הקרנת הבכורה של הסרט הייתה אמורה להיערך ב-10 באוקטובר 2014 בלוס אנג'לס, אך נדחתה ל-11 בדצמבר באותה שנה, בעקבות איומי האקרים על חברת סרטי סוני, מפיצת הסרט. בתחילה סוני לא נשמעה לאיומי ההאקרים, שביקשו לבטל לחלוטין את הפצת הסרט, אך לאחר מתקפת האקרים עליה, שכללה בין היתר איומי טרור כשל ה-11 בספטמבר 2001 לכל בית קולנוע שיקרין את הסרט, החליטו בתי קולנוע רבים בארצות הברית שלא להקרין את הסרט מתוך חשש לחיי אדם, עד שלבסוף הודיעה חברת סוני כי היא תפיץ את הסרט להקרנות במספר מצומצם של בתי קולנוע. הסרט שודר בתפוצה מוגבלת מאוד, בכ-320 בתי קולנוע בלבד ברחבי ארצות הברית, במספר שמהווה כ-10% ממספר בתי הקולנוע שבהם אמור היה הסרט לעלות לאקרנים לפי התכנון המקורי. ביום הראשון להצגת הסרט הוא גרף רווחים גבוהים ביחס להקרנה המצומצמת בגובה של מיליון דולר. תקציר העלילהמנחה הטלוויזיה המפורסם דייב סקיילארק (ג'יימס פרנקו) והמפיק שלו, אהרון רפפורט (סת' רוגן), יוצאים לראיין את שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און. אנשי ה-CIA מנצלים את ההזדמנות ומורים להם להתנקש בחייו, באמצעות מדבקת רעל שתודבק אליו בעת שילחץ את ידו של סקיילארק[2]. סקיילארק ורפפורט מגיעים לקוריאה הצפונית ושם ניסיון החיסול הסתבך - רפפורט מפתח רומן עם סוק, שרת התקשורת והתעמולה ויועצתו הקרובה של ג'ונג און, וסקיילארק הופך לחבר קרוב של השליט. לסקיילארק נקבע ריאיון עם קים ג'ונג און, שבו השאלות הוכתבו מראש על ידי השליט. הראיון משודר בטלוויזיה של קוריאה הצפונית וברחבי תבל. על שידורו מפקחים מהאולפן רפפורט ושרת התרבות, שהפכה את עורה ורוצה אף היא במפלתו של קים ג'ונג און. הראיון מתחיל כמתוכנן, אך בהמשכו עובר סקיילארק לשאלות המערערות את מעמדו של השליט, והוא אף פורץ בבכי. קים ג'ונג און יורה בסקיילארק, הנופל פגוע, אך מתברר שניצל בזכות אפוד מגן שלבש. סקיילארק, רפפורט וסוק נמלטים מארמונו של קים, באמצעות טנק שסבו של קים, קים איל-סונג קיבל במתנה משליט ברית המועצות, יוסיף סטלין. קים יוצא למרדף אחריהם במסוק, אך שלושת הבורחים מצליחים ליירט את המסוק רגע לפני שקים מורה על שיגור טילים גרעיניים לעבר החוף המערבי של ארצות הברית. סוק מובילה את סקיילארק ורפפורט למנהרה סודית שדרכה הם נמלטים, וביציאה ממנה הם זוכים לחילוץ של אנשי צוות שש של אריות הים. כנשיאה זמנית, סוק מובילה את קוריאה הצפונית לדמוקרטיה ומורה על קיום בחירות דמוקרטיות בחודשים הקרובים. צוות השחקנים
הפקהסת' רוגן ואוון גולדברג פיתחו את הרעיון בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, ברצון לצחוק על סיטואציה בה עיתונאים נשלחים להתנקש בחיי מנהיג עולם. השניים התעניינו בשליט קוריאה הצפונית דאז, קים ג'ונג-איל, אך לאחר מותו ועלייתו לשלטון של קים ג'ונג און, הם השהו את הפרויקט[7]. חידוש הפרויקט נעשה כאשר רוגן וגולדברג הבינו שג'ונג און קרוב יותר לגילם ובכך הסרט יהפוך למצחיק יותר, והחלו לכתוב את התסריט יחד עם כותב "הדיילי שואו", דן סטרלינג. רוגן וגולדברג כיוונו לעשות פרויקט רלוונטי יותר וסאטירי יותר מהסרטים הקודמים שלהם, תוך שמירה על הומור שירותים[7]. רוגן וגולדברג היו למרוצים כאשר כוכב ליגת ה-NBA דניס רודמן ביקר בקוריאה הצפונית, מה שחיזק את אמונתם כי הנחת היסוד של הסרט שלהם הייתה מציאותית[7]. לאחר מכן, השחקן רנדל פארק היה הראשון להגיע לאודישן לתפקידו של ג'ונג און, וזה קיבל את התפקיד באופן מיידי[7]. בשביל התפקיד, פארק העלה במשקל ב-15 ק"ג וגילח את ראשו כדי שמבנה הראש יהיה דומה לשל ג'ונג און, והחליט לקחת את דמותו של ג'ונג און לכיוון מבויש וביישני ולא רובוטי וקפדן, כפי שרוגן וגולדברג רצו במקור, אם כי הם מצאו שהכיוון שפארק לקח אליו את ג'ונג און, הפך את הדמות למצחיקה יותר[7]. ב-21 במרץ 2013, הוכרז כי הסרט יופק תחת סרטי סוני וכן כי ג'יימס פרנקו לוהק לתפקיד ראשי[3][8], וב-1 באוקטובר של אותה שנה, הצטרפה גם ליזי קפלן לצוות השחקנים של הסרט[4]. בנובמבר 2014, כחלק ממתקפת ההאקרים על סרטי סוני, שבהמשך הובילה לביטול הפצת הסרט, נחשף כי רוגן ופרנקו קיבלו על תפקידם בסרט $8,400,000 ו-$8,500,000, בהתאמה[1]. שלב הצילומים החל ב-10 באוקטובר 2013 בוונקובר שבקנדה[9], ונמשך עד ה-20 בדצמבר של אותה שנה[10]. תגובת קוריאה הצפונית לסרטב-20 ביוני 2014 אמר קים מיונג-צ'ול, הדובר הלא-רשמי של ממשלת קוריאה הצפונית, כי הסרט "מציג את הייאוש של ארצות הברית והחברה האמריקנית... סרט על ההתנקשות בחייו של מנהיג זר משקף את מה שארצות הברית עושה באפגניסטן, עיראק, סוריה ואוקראינה"[11], וחמישה ימים לאחר מכן, ב-25 ביוני של אותה שנה, דיווחה סוכנות הידיעות הקוריאנית המרכזית (KCNA) כי ממשלת קוריאה הצפונית מבטיחה "נקמה חסרת רחמים" אם הסרט יופץ וקראה לסרט "מעשה בלתי נסבל של טרור ומלחמה"[12][13]. ב-11 ביולי 2014, גינה שגריר קוריאה הצפונית באו"ם, ג'ה סונג נאם, את הסרט ואמר כי "הפקה והפצה של סרט כזה על חיסולו של אדם המכהן כראש של מדינה ריבונית צריך להיחשב כחסות הגלויה ביותר של טרור כמו גם כאקט של מלחמה"[14]. באוגוסט 2014, זמן קצר לאחר שהוחלט לדחות את הקרנת הבכורה של הסרט, דווח כי חברת סרטי סוני עשתה שינויים בסרט על מנת להפחית את רגישותו לקוריאה הצפונית, כאשר בראשם קוצצו כמה חלקים מסצנת המוות של קים ג'ונג און[15]. מתקפת ההאקרים על סרטי סוני
ב-24 בנובמבר 2014 נפרצו מחשבי חברת סרטי סוני על ידי קבוצת האקרים שהזדהתה כ"שומרי השלום" ("Guardians of Peace"), וגורמים אמריקאים טענו כי לקבוצת ההאקרים הזו קשר לקוריאה הצפונית, אם כי הם לא הסבירו כיצד הם הגיעו למסקנה זו[16]. קבוצת ההאקרים הדליפה לאינטרנט רישומים שונים, מיילים פנימיים בעלי תוכן מביך מהדרג העליון של החברה, וגם כמה סרטים של החברה אשר טרם יצאו לאקרנים, אלו כדוגמת "אנני". רבים קשרו את ההדלפות לממשלת קוריאה הצפונית, אך היא הכחישה בתוקף את המעורבות בדבר[17][18]. לאחר הפריצה וההדלפות לאינטרנט, המניות של סוני ירדו בלמעלה מ-10%[19]. ב-16 בדצמבר 2014, קבוצת ההאקרים פרסמה הודעת אזהרה לצופים המתכננים להגיע להקרנת הבכורה של הסרט, ובכלל לכל בית קולנוע אחר שיקרין את הסרט[20]. קבוצת ההאקרים פרסמה את הודעת האזהרה הבאה:
הפצההקרנת הבכורה של הסרט תוכננה במקור ל-10 באוקטובר 2014, אך באוגוסט של אותה שנה היא נדחתה ל-11 בדצמבר, גם באותה שנה[21]. ב-10 בדצמבר, הסניף המקומי של סוני ביפן הודיע כי הוא לא יפיץ את הסרט במדינתו כמתוכנן, וכן נודע כי באזור אסיה-פסיפיק הסרט יופץ רק באוסטרליה וניו זילנד[22]. ב-11 בדצמבר נעשתה הקרנת הבכורה של הסרט בלוס אנג'לס[23]. ביטול הפצת הסרט לבתי קולנועבעקבות איומי האקרים, ב-16 בדצמבר 2014, סת' רוגן וג'יימס פרנקו הפסיקו לפרסם את הסרט וכן לתת ראיונות הקשורים בו[24]. בהמשך, בעקבות התגברות איומי ההאקרים, רשתות הקולנוע "The ArcLight" ו-"Carmike", אשר נחשבות לגדולות ומפורסמות למדי בארצות הברית, הודיעו כי הן לא יקרינו את הסרט בבתי הקולנוע שלהן[25]. ב-17 בדצמבר, הודיעה סוני כי היא מבטלת את בכורת הסרט בניו יורק, ומאוחר יותר באותו היום הודיעו רשתות הקולנוע "AMC Theatres", "Cinemark", "Cineplex", "Regal", ו-"Southern Theatres", אשר נחשבות גם הן לגדולות ומפורסמות בארצות הברית, כי הן לא יקרינו את הסרט בבתי הקולנוע שלהן[26]. על פי דיווחים, הביטולים ההמוניים הגיעו בלחץ מצד קניונים שבהם נמצאים בתי קולנוע רבים, מתוך פחד שאיום טרור יכול להרוס את המכירות שלהם לקראת סוף עונת הקניות לתקופת החגים. בנוסף, רשתות הקולנוע חששו להיחשף לתביעות משפטיות שעלולות להיות משתקות במקרה של התקפה[27]. מאוחר יותר, הודיעה סוני כי מבטלת את הפצת הסרט לבתי קולנוע[28], ופרסמה הודעה זו:
קצת לאחר מכן, הודיעה סוני כי היא לא תפיץ את הסרט גם למהדורות DVD, וכי הפצת הסרט לכל פלטפורמה שהיא מבוטלת[29]. למרות זאת, אמר בהמשך מנכ"ל סוני, מייקל לינטון, היא החברה שוקלת להפיץ את הסרט בגרסה מקוונת[30]. ביקורות על ביטול הפצת הסרט לבתי קולנועאישים רבים בהוליווד ומעריצים רבים כינו את המעשה של סוני "פחדני" ואמרו כי הוא מהווה כניעה לטרור ופגיעה בחופש הביטוי[31][32][33]. המפיק אבי לרנר אמר כי הממשל האמריקני חייב לחוקק חוק שיעזור להגן על אולפני קולנוע מפני האקרים ופיראטים[34]. התסריטאי ארון סורקין, שנפגע מהפרשה כמושא של מיילים שהודלפו, אמר כי "ארצות הברית נכנעה היום למתקפה חסרת תקדים על עקרון חופש הביטוי, שהוא סלע קיומנו, מצד קבוצה של טרוריסטים מקוריאה הצפונית, שאיימה להרוג אנשים בבתי קולנוע במטרה לעצור הפצה של סרט", והוסיף כי "חלק מהמשאלות של הטרוריסטים התמלאו בקלות רבה, בגלל שהם הצליחו לשעשע אנשים בתקשורת האמריקאית שהעדיפו דיווחים רכילותיים ומלאים בשמחה לאיד על פני סיפור בעל השלכות חוצות גבולות בעבור הציבור — סיפור שהתפתח ממש לנגד עיניהם. אני מצטער בשביל סוני פיקצ'רס, סת רוגן, איוואן גולדברג וכל מי שעבדו על 'ראיון סוף'"[35]. הקומיקאי בן סטילר כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "קשה להאמין שזו התגובה לאיום על חופש הביטוי כאן באמריקה", הקומיקאי ביל מאהר כתב "האם זה כל מה שצריך — איום אנונימי והמספר 911 — כדי להשליך את חופש הביטוי אל מתחת לאוטובוס?", הסופר ניל גיימן כתב "אז סוני משיבה מלחמה בכך שהיא מבטלת את 'ראיון סוף', ובכך מוכיחה להאקרים שפריצה למחשבים ואיומים עובדים מצוין? זה עלול להתברר כטעות", יוצרי סאות' פארק (טריי פארקר ומאט סטון) אמרו כי זה צעד פחדני של אולפני סוני והם הוסיפו שעל רגעים כאלה בדיוק מבקר סרטם סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר על צנזורה מיותרת ועל חופש הביטוי, והדוקומנטריסט מייקל מור באופן ציני כתב "האקרים יקרים: עכשיו כשאתם מנהלים את הוליווד, אני רוצה גם פחות קומדיות רומנטיות, פחות סרטים של מייקל ביי, ולא עוד סרטי רובוטריקים"[35]. גם ג'אד אפאטו, ג'ימי קימל, רוב לאו, מיה פארו וזאק בראף הגיבו בחשבונות הטוויטר שלהם, באומרם דברים נגד סוני וההחלטה על ביטול הפצת הסרט לבתי קולנוע[35]. נשיא ארצות הברית ברק אובמה, מתח גם הוא ביקורת על החלטת ביטול הפצת הסרט במהלך מסיבת עיתונאים, ואמר כי "אני חושב שהם (סוני) עשו טעות. לא יכול להיות שיש לנו חברה שבה כמה דיקטטורים באיזה מקום יכולים להתחיל להטיל צנזורה בארצות הברית. אם הם היו מדברים איתי קודם, הייתי אומר להם: אל תכניסו דפוס שבו אתם מרגישים מאוימים"[36]. בתגובה לדברי הנשיא, אמר מנכ"ל סוני, מייקל לינטון, כי הציבור, העיתונות והנשיא לא הבינו את האירועים, וציין כי ההחלטה לבטל את הפצת הסרט לבתי קולנוע נבעה מכך שלא מעט רשתות קולנוע החליטו שלא להקרין בהם את הסרט[37][38]. המגזין The Hollywood Reporter דיווח כי לאחר איומי ההאקרים, פנתה סוני לבית הלבן, אם כי לא בצורה ישירה לנשיא[39]. הפצה מוגבלתב-23 בדצמבר 2014, הודיעה סוני כי למרות איומי ההאקרים היא תפיץ את הסרט, וזאת החל מה-25 בדצמבר של אותה שנה בכמה מאות בתי קולנוע בארצות הברית בלבד[40][41]. הסרט לבסוף הופץ בהצלחה במספר מצומצם של בתי קולנוע ורשם רווחים גבוהים כבר ביממה הראשונה להקרנתו[42]. בסוף ינואר 2015, האשימה צפון קוריאה את פסטיבל הסרטים של ברלין ב"טרוריזם" בגלל שבטעות חשבו שהסרט יוקרן בפסטיבל. מה שגרם לטעות ככל הנראה הייתה תחילת הפצתו של הסרט בבתי קולנוע בגרמניה, שהייתה מתוכננת ל–5 בפברואר[43]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
Information related to ראיון סוף |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
