ראם
רְאֵם (שם מדעי: Oryx) הוא סוג של אנטילופות גדולות ממשפחת הפריים ותת-משפחת ראמים. מזונוהראם יכול לשרוד ימים רבים ללא שתייה בזכות התאמתו לתנאי מדבר קיצוניים. הראם ניזון מעלים, פרחים ותרמילי הזרעים של עצי השיטה, אשר נובטים יותר טוב בעוברם את מערכת העיכול של הראם. רבייהתקופת ההריון של הראם היא כ-260 יום, זמן ההמלטה מאי-דצמבר. ממוצע צאצאיו הוא 1 ותוחלת חייו בשבי יכולה להגיע לכ-20 שנה. הם שוקלים בין 70 ל-300 קילוגרמים. מיני הראםארבעה מיני ראמים מצויים כיום בעולם: ראם ביסה החי בשמורות הטבע של מזרח אפריקה, ראם הצבי הגדול והחזק בראמים החי בשמורות הטבע המדבריות של דרום אפריקה, ראם הסהרה שחי בעבר במדבריות צפון אפריקה וכיום מצוי בשבייה בלבד, והראם הערבי (ידוע גם כראם לבן) שפרטים בודדים שלו עדיין חיים בערב., לאחר שהיה מצוי בעבר במדבריות המזרח התיכון[1].
ראם בישראלבארץ ישראל היה מצוי בעבר מין אחד - ראם ערבי, הידוע גם כראם לבן. המין נכחד בטבע בסוף המאה ה-19 והושב אל הטבע בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שמספר פרטים נרכשו מגן חיות בארצות הברית. הראם הערבי הוא החיה הראשונה שסיווגה עולה מזן ש"הוכחד בטבע" לזן שהוא "פגיע". את הראם הלבן וראם סהרה ניתן למצוא בחי-בר יוטבתה ובספארי. בתנ"ך
במקרא מופיעים תשעה אזכורים של בעל חיים בשם זה, ביניהם:
זיהויו של ה"ראם" המוזכר בתנ"ך עם בעל החיים המכונה בימינו "ראם", אינו מוסכם. זיהוי מקובל על חוקרים רבים מזהה אותו עם שור הבר - Bos primigenius[2]. בין השאר מפני שהראם מופיע בתקבולת עם השור (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו), ומתואר באיוב כניגוד הפראי לשור המבוית. קרני הראם התנ"כי נקראו תועפות. מכיוון שבעבר היו נוהגים להשתמש בקרני בקר לשמירת כסף, קרני הראם הגדולות איפשרו מקום אכסון להון רב ומכאן הביטוי "הון תועפות" (במקרא נמצא הביטוי "כסף תועפות" בספר איוב[3]). לקריאה נוספתאלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ח. עמ' 220. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|