ריימונד גויס
ריימונד גויס (באנגלית: Raymond Geuss ; נולד ב-1946) הוא פילוסוף פוליטי ומומחה לחקר הפילוסופיה המערבית של המאה ה-19 וה-20, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת קיימברידג'. גויס התפרסם בזכות: סקירת התאוריה הביקורתית בחיבורו המוקדם The Idea of a Critical Theory ;חקר הריאליזם הפוליטי בפילוסופיה הפוליטית האנגלופונית (כולל בספרו Philosophy and Real Politics); ומגוון של חיבורים עצמאיים אודות: ניטשה, אסתטיקה, קונטקסטואליזם (contextualism), פנומנולוגיה, היסטוריה של הרעיונות, תרבות ופילוסופיה עתיקה. ביוגרפיהגויס נולד באוונסוויל, ארצות הברית למשפחה ממעמד הפועלים. הוא התחנך באוניברסיטת קולומביה (תואר ראשון בהצטיינות ב-1966, ודוקטורט ב-1971).[1] עבודת הגמר בדוקטורט שלו נכתבה בהנחייתו של רוברט דנון קאמינג (אנ'). גויס הושפע מאוד מסידני מורגנבשר (אנ') במהלך לימודיו באוניברסיטה. גויס לימד באוניברסיטאות האמריקאיות פרינסטון, קולומביה ושיקגו, ובגרמניות בהיידלברג ופרייבורג לפני שהתקבל כמרצה בקיימברידג' ב-1993. בשנת 2000 הוא הפך לאזרח בריטי.[2] הוא נבחר לעמית של האקדמיה הבריטית בשנת 2011. [3] גויס ליווה את עבודתם של מספר חוקרים בולטים הפועלים בהיסטוריה של הפילוסופיה הקונטיננטלית, הפילוסופיה החברתית והפוליטית ובפילוסופיה של האמנות. בין תלמידיו ניתן למנות את נשיא המרכז המשפטי לדרום העני לשעבר, ג'יי ריצ'רד כהן (אנ').[4] עד כה פרסם גויס 16 ספרי פילוסופיה, מתוכם ארבעה אסופות חיבורים. הוא גם ערך במשותף שתי מהדורות ביקורתיות של יצירותיו של ניטשה, "הולדת הטרגדיה" וכתבים מוקדמים. גויס גם פרסם שני אוספי תרגומים של שירה מטקסטים יווניים עתיקים, לטיניים וגרמנית גבוהה עתיקה. הערכה וביקורתאלסדייר מקינטאייר כתב את הדברים הבאים על גויס: [5]
ביבליוגרפיהספרים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|