|
רסול גמזטוב
רסול גמזטוב (ברוסית: Расул Гамзатов; באווארית: ХӀамзатил Расул, תעתיק IPA: [ħamzatil rasul]; 8 בספטמבר 1923 - 3 בנובמבר 2003) היה משורר סובייטי ממוצא אווארי קווקזי. על פעילותו הספרותית והציבורית הוענקו לו פרס סטלין (1952), פרס לנין (1963), תואר גיבור העמל הסוציאליסטי ועיטורים נוספים. בשנת 2003 הוענק לו עיטור אנדריי הקדוש, העיטור הגבוה ברוסיה. חייוגמזטוב נולד בכפר בדגסטן למשפחת משוררים. לאחר סיום לימודי בית הספר הוא המשיך לבית הספר למורים ועד לשנת 1941 עבד כמורה. בשנים 1945–1950 למד במכון ללימודי ספרות במוסקבה והיה פעיל מאוד מבחינה ציבורית. גמזטוב היה חבר במספר מוסדות ציבוריות בתקופת ברית המועצות, ציר בוועידות סופרים וחבר בסובייט העליון. בשנת 1951 נבחר לתפקיד יו"ר איגוד הסופרים של דגסטן וכיהן בתפקיד זה עד מותו. בשנת 1973 הוא חתם על גילוי דעת נגד אנדריי סחרוב ואלכסנדר סולז'ניצין. בהיותו מקורב לשלטון, גמזטוב פעל רבות לעזרת סופרים אחרים. במהלך שנות ה-90 פעל גמזטוב כנגד תנועות בדגסטן שדגלו בהתנתקות מרוסיה. גמזטוב נפטר במוסקבה בשנת 2003 ונטמן בבית העלמין המוסלמי במחצ'קלה, ליד אשתו. פעילות ספרותיתגמזטוב החל לכתוב שירה בשנת 1932 ובשנת 1943 התפרסם הספר הראשון שלו. הוא עסק בתרגום ספרות רוסית לשפה האווארית כולל אלכסנדר פושקין, מיכאיל לרמונטוב, ולדימיר מאיאקובסקי וסרגיי יסנין. בהיותו בלימודים במוסקבה הוא הכיר משוררים רוסים צעירים והם החלו לתרגם את שיריו לרוסית. השיר המפורסם שלו "עגורים" תורגם לרוסית, הולחן בידי יאן פרנקל ובוצע על ידי מארק ברנס. גם מלחינים כמו דמיטרי קבלבסקי, ריימונד פאולס ואלכסנדרה פחמוטובה הלחינו את שיריו. בתקופת ברית המועצות ספריו תורגמו לרוסית ולשפות רבות נוספות. ובנוסף היה חבר מערכת של מספר ירחונים ספרותיים סובייטיים. קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||
