שימוש לא נכון באנטיביוטיקה

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים, חלקים מהערך נראים כמו תרגום מכונה ואינם קריאים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

שימוש לא נכון באנטיביוטיקה (באנגלית: Antibiotic misuse) או שימוש יתר באנטיביוטיקה, עלול לגרום נזק לבריאות משום שהוא גורם להפיכת חיידקים לא מזיקים יחסית כמו סטפילוקוקוס, אנטרוקוקוס וואצינובקטר לחיידקי על עמידים לאנטיביוטיקה.^[1]

האנטיביוטיקה הראשונה, הפניצילין, התגלתה בשנת 1928 על ידי אלכסנדר פלמינג. בשנת 1980, הותרו תרופות אנטיביוטיות מסוימות לטיפול בבעלי חיים בכפוף לפיקוח וטרינרי. בשנת 1996,הוקמה בארצות הברית המערכת הלאומית לפיקוח על עמידות החיידקים לתרופות (National Antimicrobial Resistance Monitoring System - NARMS).^[2] החל משנת 2012 הציבור דרש לקבל מידע לגבי השימוש בתרופות אנטימיקרוביאליות בבעלי חיים בתעשיית המזון ולגבי האופן בו מדווח עליהן. כתוצאה מכך, ה-FDA שינה את שיטת הדגימה המוגדרת ב-NARMS כדי להשיג מדגימות בבעלי החיים נתוני מייצגים יותר לגבי האורגניזמים המרכזיים הנתונים במעקב.^[2] שותפי NARMS ב-CDC ו-USDA פרסמו למעלה מ-150 מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים, אשר בדקו את מידת הסיכון לעמידות לתרופות אנטימיקרוביאליות כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המשמשים למזון. בשנת 2014, ה FDA החל בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) ועם המרכזים לבקרת המחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית, במטרה להרחיב את איסוף הנתונים אודות שימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המשמשים למזון. בשנת 2015, ה-FDA פרסם את ההנחיות הסופיות לגבי מזון לבעלי חיים ( VFD - Veterinary Feed Directive ). על פי כלל זה, הכללת תרופות אנטימיקרוביאליות במזון בעלי חיים מחייבת את אישורו של הווטרינר המטפל.^[2]

• אין לטפל באנטיביוטיקה במחלה נשימתית ויראלית בילדים. השימוש באנטיביוטיקה מותר רק אם אובחן זיהום בקטריאלי.^[3]
• הטיפול בדלקות אוזניים אצל ילדים שעברו "ניתוח כפתורים" (החדרת צינוריות בעור התוף) יעשה באמצעות טיפות המכילות אנטיביוטיקה ולא על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה.^[4]
• יש לטפל באוזנו של השחיין באמצעות טיפות אנטיביוטיות, ולא באמצעות אנטיביוטיקה למתן דרך הפה.^[5]
• אין לטפל בסינוסיטיס באנטיביוטיקה מכיוון שהיא בדרך כלל נגרמת על ידי נגיף, וגם כאשר היא נגרמת על ידי חיידק, אנטיביוטיקה אינה נדרשת אלא במקרים חריגים מכיוון שהמחלה בדרך כלל נפתרת ללא טיפול. ^[6]
• אין לטפל בדלקת הלחמית הנגיפית באמצעות אנטיביוטיקה. יש להשתמש באנטיביוטיקה רק לאחר קבלת אישור על כך שהדלקת נגרמה על ידי חיידקים. ^[7]
• לעיתים קרובות בדיקות שתן שגרתיות מגלות אצל אנשים מבוגרים חיידקים בשתן, טיפול באנטיביוטיקה נדרש רק אם לאדם יש תסמינים של דלקת בדרכי השתן .^[8]
• אין לטפל באקזמה על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה. ניתן לטפל בעור יבש בעזרת קרמים או טיפולי סימפטומים אחרים.^[9]
• לא נמצא יתרון בשימוש מקומי באנטיביוטיקה להפחתת שיעור הזיהום בפצעים כירורגיים בהשוואה למשחה לא אנטיביוטית או ללא משחה כלל.^[9]

למרות שאנטיביוטיקה חיונית לטיפול בזיהומים חיידקיים חמורים, שימוש לא נכון בה תרם לעלייה בעמידות החיידקים. שימוש יתר בפלואורוקינולון ובתרופות אנטיביוטיות אחרות תורם לעמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה, דבר העלול לעכב את הטיפול בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.^{[10] [11] [12]} השימוש המופרז בתרופות אנטיביוטיות בילדים הסובלים מדלקת האוזן התיכונית הוליד זן של חיידקים העמידים לחלוטין לאנטיביוטיקה.^[13] בנוסף, השימוש בחומרים אנטי-מיקרוביאליים בחומרי בניין ומוצרי טיפוח אישי תרם להתפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בתוך הבתים, שם בני האדם מבלים חלק גדול מזמנם. ^[14] שימוש נרחב בפלואורוקווינולונים כאנטיביוטיקה לטיפולי קו ראשון הביא לירידה ברגישות לאנטיביוטיקה, המשפיעה גם על זיהומים חיידקיים חמורים כגון סיסטיק פיברוזיס, אשר הקינולונים הם בין התרופות המעטות אשר פועלות נגדם. ^{[15] [16] [17]}

אנטיביוטיקה יכולה לגרום לתגובות לוואי קשות ולהגדיל באופן משמעותי את עלות הטיפול. ^[18] תרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים דורגו במקום הראשון בארצות הברית בכל הקשור לגרימת תופעות לוואי. מחקר שנערך בשנת 2011 ב-32 מדינות בארצות הברית, מצא שתרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים היו הגורם לכ-24 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן הגעה לבית החולים ול־28 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן השהות בבית החולים. ^[19]

על פי הערכות, אם העמידות לתרופות אנטימיקוביאליות תמשיך לעלות, בשנת 2050 עשרה מיליון בני אדם ימותו בכל שנה בגלל היעדר טיפול מתאים והתמ"ג ירד ב 2 עד 3.5%.^[20] כמו כן, אם העולם לא יתגייס למאבק בשימוש לרעה באנטיביוטיקה ובהתפתחות העמידות האנטי-מיקרוביאלית, מעריכים כי 300 מיליון בני אדם עלולים למות בטרם עת, בין השנים 2014 - 2050, כתוצאה מעמידות החיידקים לתרופות, והירידה בתפוקה הכלכלית תהייה בין 60 ל 100 טריליון דולר.^[20] אם ניתן יהיה לעכב את ההתפתחות העולמית הנוכחית של ההתנגדות אנטי-מיקרוביאלית בעשר שנים בלבד, העולם יוכל לחסוך 65 טריליון דולר תמ"ג בין השנים 2014 -2050.^[20]

לאנטיביוטיקה אין השפעה על זיהומים נגיפיים כמו הצטננות. היא לא יעילה נגד כאבי גרון ממקור נגיפי אשר חולף ללא טיפול. ^[21] גם מרבית המקרים של דלקת סמפונות (ברונכיט) (90 – 95%) הם נגיפיים, וחולפים מעצמם לאחר מספר שבועות, לכן השימוש באנטיביוטיקה כנגד דלקת סמפונות מיותר ויכול להעמיד את המטופל בסיכון ללקות בתגובות לוואי. ^[22] נטילת אנטיביוטיקה כנגד זיהום נגיפי, תוקפת את החיידקים המועילים הנמצאים במערכת העיכול ובסופו של דבר עלולה לגרום להתפתחות העמידות לאנטיביוטיקה. ^[23]

מחקר של אימפריאל קולג' בלונדון מפברואר 2017 מצא כי 9 מתוך 20 אתרי מסחר מקוון סיפקו אנטיביוטיקה (שלא כדין) ללא מרשם לתושבי בריטניה.

הנחיות רשמיות של איגוד הלב האמריקאי (AHA) בעניין מניעת טיפול אנטיביוטי מונע ברפואת השיניים, קוראות למתן אנטיביוטיקה למניעת אנדוקרדיטיס זיהומית. אף על פי שההנחיות הנוכחיות (2007) מכתיבות שימוש מוגבל יותר באנטיביוטיקה, רופאי שיניים רבים^[24] ומטופליהם^[25] ממשיכים לדבוק בהנחיות משנת 1997, דבר הגורם לשימוש עודף באנטיביוטיקה. ^[26]

בגידול בעלי חיים נעשה שימוש רב באנטיביוטיקה. השימוש השכיח ביותר במוצרים אנטי-מיקרוביאליים ברחבי העולם הוא בחיות משק; האנטיביוטיקה נמצאת בדרך כלל במזון לבעלי חיים או במים לצורך מניעת מחלות ועידוד הגדילה. ^[27] נערכו דיונים רבים בעניין מידת ההשפעה של מוצרים אנטיביוטיים אלה, במיוחד מעודדי הגדילה, על התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל בני אדם. אף על פי שיש טענות כי עדיין לא ידוע מהם החומרים האנטיביוטיים הגורמים לסיכון הגבוה ביותר לבני אדם, ^[28] נקבעו מדיניות ותקנות כדי להגביל השפעה מזיקה, כגון יכולת החיידקים לפתח עמידות במשק החי ולהעביר לפתוגנים אנושיים את הגנים האחראיים לעמידות . ^[29] ב־1 בינואר 2017, ה FDA חוקק חוק המחייב לסווג כל חומר אנטיביוטי אשר משפיע על בני אדם (תרופות שנמכרו בעבר ללא מרשם) ונכלל גם במזון של בעלי חיים, כתרופה המותרת לשימוש בפיקוח וטרינרי בלבד . (VFD Veterinary Feed Directive drugs ) פעולה זו מחייבת את החקלאים לעבוד עם וטרינרים כדי לקבל מרשם מתאים ^[30] וכדי להוכיח קיום קשר וטרינר-לקוח-חולה (VCPR) וקבלת ייעוץ והכוונה מהווטרינר. חיידקים עמידים הנמצאים במזון עלולים לגרום לזיהומים אצל בני אדם. מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים המשמשים לייצור מזון לבני אדם יהרוג את מרבית החיידקים, אך חיידקים עמידים יכולים לשרוד. כששוחטים ומעבדים את בעלי החיים, החיידקים העמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים עלולים לזהם את הבשר או מוצרים אחרים מהחי. חיידקים עמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים יכולים לזהם את הסביבה, למשל את מקורות המים או הקרקע, כאשר משתמשים בפסולת של בעלי חיים או במים המכילים חיידקים עמידים לצורך השקיה וזיבול של פירות, ירקות או תוצרת חקלאית אחרת . ^[31]

• Blaser, Martin J. (2014).Missing microbes : how the overuse of antibiotics is fueling our modern plaguesHenry Holt and CompanyISBN 978-0805098105 Archived from the original on 22 January 2014. Retrieved 26 February 2014.

• איך אנטיביוטיקה עובדת (באנגלית)
• אנטיביוטיקה: שימוש לא נכון מסכן אותך ואת האחרים (באנגלית)