שירלי נייט

שירלי נייט
Shirley Knight
	שירלי נייט, 1963
לידה	5 ביולי 1936; גוסל, קנזס, ארצות הברית
פטירה	22 באפריל 2020 (בגיל 83); סן מרקוס, טקסס, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1959–2018 (כ־59 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה ויצ'יטה; סטודיו אייץ' בי ;
בן או בת זוג	ג'ון הופקינס (1969–1998); ג'ין פרסון (1959–1969) ;
צאצאים	קייטלין הופקינס
פרסים והוקרה	פרס גלובוס הזהב, ; שלושה פרסי אמי,; פרס טוני
	פרופיל ב-IMDb

שירלי אנולה נייט (באנגלית: Shirley Enola Knight; ‏ 5 ביולי 1936 – 22 באפריל 2020) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית זוכת שלושה פרסי אמי, פרס גלובוס הזהב ופרס טוני. נייט הייתה מועמדת לשני פרסי אוסקר על הופעותיה בסרטים "ציפור הנעורים המתוקה" ו"האפלה במעלה המדרגות".

ביוגרפיה

נייט נולדה בעיר גוסל שבקנזס לורג'יניה ולנואל ג'ונסון נייט. למדה משחק בבית הספר לאומנויות "HB Studio" שבניו יורק סיטי.

קריירת משחק

נייט פרצה כשחקנית קולנוע בשנת 1960 לאחר ששיחקה בעיבוד הקולנועי למחזה "האפלה במעלה המדרגות" בתפקיד הצעירה רני פלוד עליו הועמדה לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. באותה שנה קיבלה נייט את פרס גלובוס הזהב לשחקנית המבטיחה ביותר על הופעתה בסרט "ארמון קרח". ב-1962 הועמדה נייט בשנית לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב על תפקידה בתור הוונלי פינלי לצידו של פול ניומן בעיבודו של ריצ'רד ברוקס למחזהו של טנסי ויליאמס "ציפור הנעורים המתוקה". בהמשך שנות ה-60 שיתפה נייט פעולה עם סידני לומט בדרמה הפמיניסטית "הקבוצה" ועם פרנסיס פורד קופולה בסרטו "אנשי הגשם" בו שיחקה בתפקיד עקרת הבית נטלי רוונה.

נייט זכתה בשנת 1967 בפרס השחקנית הטובה ביותר של פסטיבל ונציה על הופעתה בסרט דאצ'מאן. באמצע שנות ה-70 זכתה נייט בפרס טוני על תפקידה במחזה "הילדים של קני" והתפרסמה בסרטי האסונות "יוגרנאט" של ריצ'רד לסטר ו"מעבר להרפתקה בפוסידון" בתור הנוסעת האנה מרדית'.

ב-1980 הועמדה נייט לפרס אמי על הופעתה בדרמת השואה "תזמורת על תנאי" בתפקיד קצינת האס אס מריה מנדל. ב-1981 הופיעה בסרטו של הבמאי האיטלקי פרנקו זפירלי "אהבת בוסר" בתור אן אמה של הנערה ג'ייד באטרפילד (ברוק שילדס). לקראת סוף שנות ה-80 זכתה נייט בפרס אמי על הופעת אורח בסדרת הדרמה "שלושים ומשהו" וקיבלה מועמדויות על הופעותייה בסדרות "נקודת שוויון", ו"חוק וסדר". ב-1995 זכתה נייט בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי על הופעתה בסרט הטלוויזיה המצליח של מיק ג'קסון "אישום: המשפט של מקמרטין" ובפרס אמי נוסף, על הופעת אורח שעשתה בסדרת המשטרה "NYPD Blue". ב-1996 הופיעה בהפקת הטלוויזיה המוערכת של דמי מור "אם הקירות יכלו לדבר" בתפקיד מרי דונלי. ב-1997 השתתפה נייט בקומדיה של ג'יימס ל. ברוקס "הכי טוב שיש" בתפקיד בוורלי אמה של המלצרית החד הורית קרול קונלי (הלן האנט) והועמדה לפרס טוני על הופעתה במחזה "הריש הצעיר מאטלנטה".

ב-2002 השתתפה נייט בדרמה הקומית "הסודות של יה יה" בתפקיד דניס רוז "נסי" קלר. ב-2006 שיחקה בקומדיה "ילד של סבתא" והועמדה לפרס אמי על תפקיד פיליס, אמו של רקס ואן דה קאמפ אותו שיחקה בחמישה פרקים בסדרה "עקרות בית נואשות". ב-2007 שיחקה בקומדיה "פול בלארט: שוטר קניון" בתור מרגרט אמו של המאבטח פול בלארט (קווין ג'יימס).

נייט נפטרה ב-22 באפריל 2020. הותירה אחריה שתי בנות, השחקנית קייטלין הופקינס מנישואיה לשחקן והמפיק יוג'ין פרסון, והתסריטאית סופי הופקינס, מנישואיה לתסריטאי האנגלי ג'ון הופקינס.^[1]