שלום פוסטולסקי
שלום פוסטולסקי (24 בפברואר 1894 – 2 באוקטובר 1949) היה ממלחיני התנועה הקיבוצית, חלוץ וכותב עברי. ביוגרפיהפוסטולסקי נולד בשנת 1894 בשדליץ שבפולין הרוסית, בנם של גליקה ואייזיק פוסטולסקי, מחסידי גור. כילד עברה המשפחה להתגורר באחוזתו הכפרית של סבו מצד אביו בסביבות ורשה, ולאחר מכן עברה לראדזמין. הוא קיבל חינוך תורני קפדני, ולצד זאת פיתח חיבה לחקלאות ולמוזיקה. כשבגר נסע לוורשה, בניגוד לדעת אביו, כדי ללמוד מוזיקה ופיתוח קול בקונסרבטוריון. במקביל התפרנס מכתיבת טורים ונובלות בעיתונות היומית היידית. הצטרף לתנועת החלוץ ושימש כעוזר למדריך החקלאי בחוות ההכשרה בגרוכוב, וב-1920, עוד בטרם סיים את לימודיו, עלה לארץ ישראל. בארץ עסק בחקלאות והתיישבות ביישובים רבים, בהם עטרות, מנחמיה, מגדל (עם גדוד העבודה), ולבסוף נמנה עם מייסדי עין חרוד והתיישב בו. במקביל הלחין מנגינות שונות, תחילה לשירי ילדים ובהמשך למבוגרים. זכה להכרה לאחר שהלחין את השיר "שיבולים פנימה" של לוי בן אמיתי. פרופ' שלמה רוזובסקי, מחשובי המוזיקאים בארץ, החל להתעניין בו ועודד אותו להמשיך בכתיבת לחניו, ועם השנים זכה פוסטולסקי לפופולריות גוברת. ב-1933 השתלם במוזיקה אצל אריך ולטר שטרנברג בתל אביב במשך שנתיים. זמן קצר לאחר שחזר לקיבוץ עין חרוד, עבר להתגורר במושב בית יצחק. בין השאר הלחין את השיר "עבדים היינו", בלחן שמושר בהגדה של פסח, ואת "עומר עומר תבואה חדשה", לחג העומר. שירים ומנגינות שלו הודפסו על גלויות קרן קיימת לישראל, בחוברות המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים ועוד, אך פוסטולסקי לא איגד אותם במהלך חייו לקובץ אחד. חלק משיריו עובדו עבור מקהלות ותזמורות בארץ. משיריו הידועים: "קומה אחא",[1] "אלף לילה ועוד לילה", "בחשאי ספינה גוששת" ו"שאי תודה אדמת מולדת", כולם למילותיו של יצחק שנהר. כן הלחין את השיר "אם גרעין זרעת - בטח!", המוכר יותר בלחן מאוחר יותר. ב-1934 נישא לאלישבע בת אלברט לוי, ונולדה להם בת אחת, גילה צאלים. לאחר שנים רבות של עבודת השדה, חלה במחלה ממארת, ונפטר בבית יצחק ב-1949, בגיל 56, ונקבר במושב זה.[2] אלמנתו נפטרה ב-2003. ארכיונו, ובו יצירות, טיוטות ומכתבים, שמור במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית [1]. ספר שיריו
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|