|
שמואל אליקים קדר
הרב שמואל אליקים קדר (כ"ה בתמוז ה'תשי"ג, יולי 1953 – י"ז בתשרי ה'תשס"ז, אוקטובר 2006) היה רב, ראש כולל ומחבר ספרי שו"ת היכל שלמה.בעל פרס ירושלים לתרבות תורנית על חיבורו "אהלי שלמה". קורות חייונולד בבארות יצחק למרדכי ואסתר, ניצולי השואה שניצלו על ידי חסידת אומות העולם לואיז דלוניה[1].הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' שמואל אליקים קייזלר. בעזבם את הקיבוץ נדדו הוריו לדרום הארץ, ומשם הגיעו עם שלושת ילדיהם לרמת אביב. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון "צייטלין". מאחר שלא היה סניף של בני עקיבא בשכונה, יזם הקמת סניף של הצופים הדתיים. התגייס לצבא במסגרת הנח"ל וריכז את שבט "משואות" של הצופים הדתיים בירושלים, שם הכיר את אשתו, מירה לבית אלידר. עם גמר שירותו בצבא, בשנת תשל"ה, החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, ובמקביל הדריך בישיבה לצעירים שעל ידה. בט"ו באב תשל"ה נישא למירה. בשנת תשל"ז עבר לכולל מר"ץ שבמבשרת ירושלים. מר"ץ (מרכז צוותות) שולח צוותי תלמידים בוגרים לעיירות פיתוח; אך לרב קדר אושר באופן חריג להישאר ולהמשיך ללמוד מעבר לשלוש השנים המקובלות. לאחר זמן מה החל אף לשמש כ'נושא ונותן' בישיבה, אז גם התחיל לערוך חוברות של טבלאות, "הלכה סדורה", בהלכות שבת ובהלכות נידה. במשך שנים רבות, מאז ועד חודש לפני פטירתו, נהג להשכים וללמוד יום-יום טרם עלות השחר. במשך שנים ארוכות אימצה משפחתו משפחות של עולים חדשים שגרו במרכז קליטה במבשרת ירושלים, והוא אף דאג לקליטתן במקומות שונים בארץ, עם חלקן שמר על קשר רצוף גם לאחר תקופת האימוץ. עם השנים החל לתת שיעורים ולשמש כר"מ בישיבה. בתשנ"ד, בעקבות הסכמי אוסלו, עברה המשפחה לעפרה. בשנת תשנ"ז נישאה בתו הבכירה רויטל לשמואל רוט. כדי למנוע כפילות בשם, הוסיף הרב קדר את השם אליקים לשמו הפרטי. לפיכך הופיעו כל ספרי "טובו אהליך" החל מאז תחת שם המחבר שמואל אליקים קדר. בשנת תשנ"ט החל לשמש גם כראש התוכנית בכולל לרבנות והוראה במצפה יריחו. בשנת תש"ס נתבקש על ידי כמה מתושבי עפרה להעביר שיעור בהלכה בשבתות. נפטר לאחר מחלה ממארת בי"ז בתשרי תשס"ז. לאחר פטירתו הוסיפו חדר לימוד לבית הכנסת בעפרה וקראוהו על שמו, "אהל שמואל". בתקופת מגוריו במבשרת ציון נולדו חמשת ילדיו. בתו היא העיתונאית יפעת ארליך, בנו הוא הסופר הרב עדאל קדר ממשיך דרכו. חיבוריוספרו הראשון "אהלי שלמה", עוסק בביאור שיטת רש"י בפירושו לש"ס. חלק א' של ספר זה – חידושי תורה בסוגיות מוקצה – זכה בשנת תשמ"ט זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית. כעבור שש שנים, בשנת תשנ"ד, הוציא הרב חלק ב' לספר "אהלי שלמה" – כללי מלאכות שבת והשבותין. במקביל החל להוציא גם את המהדורה הראשונה של שו"ת "היכל שלמה" (תשובות לשאלות שנשאלו במבחני ההסמכה לרבנות) בהלכות שבת, כמו גם המהדורה הראשונה של "תוספת אהל" (בירור סוגיות בשו"ע ונושאי כליו [על פי העקרונות של "אהלי שלמה"]) בהלכות שבת. הוצאת הספרים הפכה למפעל חייו, ובאמצעותה נעזרים בספריו ללימוד תורה מסודר ומבורר וכחזרה למבחני ההסמכה לרבנות. את כל ספריו מכר במחירי עלות. בשנת תשנ"ו אחרי שהחל להרצות במכללה לבנות שבירושלים קורס בתורה שבכתב כמבוא לתורה שבעל-פה, החל לכתוב את הספר "תורת אהל". 3 כרכים של חלק א' יצאו לאור כעבור שנתיים. בתשס"ד יזם סדרה רביעית של ספרים שכתב: "הלכה שנונה", כדי לעזור ללומדי ההלכה לשנן את לימוד הלכות השולחן ערוך, וכדי להקל על הנבחנים להסמכה לרבנות. בסדרה זו נתן הרב כותרת לכל סעיף בכל סימן בשולחן ערוך וכן תמצות קצר של דברי האחרונים העיקריים והמהותיים על הסעיף. הרב קדר גם עיצב טבלת סיכום לספר "מסילת ישרים". המשך מפעל היכל שלמהסדרת ספרי היכל שלמה הומשכה לאחר פטירתו על ידי בנו, הרב עדאל, שהוציא לאור את היכל שלמה על הלכות חופה וקידושין, מילה וגרות, תפילה קריאת התורה ובית כנסת, ברכות ומזוזה. ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||
