בשנת ה'תרי"ב, בטרם מלאו לו עשרים שנה, התמנה לרב העיירה קודזבארק (אנ'), תחילה סירב להצעה מפאת גילו הצעיר אולם קיבל את המינוי בהוראת רבו הרבי מקוצק[3].
לאחר מכן התמנה לרב העיירה רצ'ונז' בה כיהן מעל 20 שנים ועמד בראשות הישיבה שהקים[3]. בהמשך כיהן כרב העיירה רדזימין[5][6].
בשנת ה'תרמ"ז (1887), לאחר שרבי שמשון אורנשטיין עבר לכהן כרב ואב בית הדין בקאליש, התמנה הרב רוזנפלד לרבנות אוזרקוב בה כיהן כ–3 שנים והיה רבה הרביעי והרב החסידי הראשון[7]. גם בעיר זו עמד בראשות הישיבה שהקים בה[5].
לקראת סוף שנת ה'תר"ן (1890), כשנה לאחר פטירת הרב חיים אלעזר וקס התמנה לרב העיר פיטרקוב, בה כיהן 21 שנים בדיוק עד לפטירתו בשנת ה'תרע"א (1911)[4], מינוי זה נעשה על פי הסכמת רבו, רבי יהודה אריה ליב אלתר. לכן, אף על פי שכבר הספיק להתחבב על תושבי אוזרקוב ותכנן להישאר בה, לא הועילו נסיונותיהם לשנות את ההחלטה, והוא קיבל את רבנות פיטרקוב[8].
היה בקשר תמידי וחילופי מכתבים עם רבני דורו לגבי נושאים הלכתיים שונים[5]. הסכמות ממנו מודפסות בספרים רבים[9].
רבי מנחם מנדל וייס – ראב"ד פיוטרקוב, הוציא לאור את ספרו של חמיו, "אורה ושמחה"
עמדותיו
בפולמוס אתרוגי קורפו שהתנהל במהלך המאה ה-19 אודות כשרותם של אתרוגי קורפו, הרב רוזנפלד היה בין הרבנים שאסרו אתרוגים אלו רק לכתחילה כאשר ניתן להשיג אתרוגי ארץ ישראל, אולם התירו אותם כשאין אתרוגים אחרים[14].
במהלך המאה ה-19 התעוררה מחלוקת הלכתית האם המציצה בברית מילה חייבת להתבצע על ידי הפה או שניתן למצוץ דרך ספוג, הצטרף לעמדת רוב רבני רוסיה שאסרו מציצה דרך ספוג[15].
הרב רוזנפלד היה בין רבני פולין שהתנגדו לציונות[16].
^רבי נחום מאיר פיש היה נשוי לאסתר בתו של רבי שמחה יאיר, לאחר פטירתה נישא לגליקא בת רבי חיים ישראל מורגנשטרן האדמו"ר מקוצק-פילוב יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, הרבי מקוצק, תל אביב, תשי"ט, עמ' קי"ח–קי"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) ישראל אברהם גרינבוים, רבי שמחה יאיר ראזנפעלד, חכמי פולין, ירושלים, תשס"ט, עמ' תיז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
