שמעון לביא
רבי שמעון לביא (לפני גירוש ספרד – ה'שמ"ה) היה משורר ומקובל מדור גירוש ספרד. מחבר הספר "כתם פז" והפיוט המפורסם "בר יוחאי" ורבה של יהדות לוב. קורות חייורבי שמעון לביא נולד בספרד בשלהי המאה ה-15. בעקבות גירוש ספרד הגיע בילדותו לעיר פאס שבמרוקו ושם גדל ופעל כרב. בשנת 1551 החליט לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעו לטריפולי החליט להישאר בה ולהתמנות לרב הקהילה היהודית עקב מצבה הקשה באותן שנים: לפי כתבים מאוחרים יותר, הוא הנחיל את המנהג הספרדי ליהדות טריפולי, והתקין מספר שינויים שהשתלבו במסורת של יהדות לוב.[1] פרופ' רפאל פטאי מזכיר אותו בספרו על אלכימאים יהודים, כמי שעסק באלכימיה תאורטית.[2] חיבוריועבודתו החשובה ביותר של רבי שמעון לביא היא ספרו "כתם פז", פרשנות על ספר הזוהר. בנוסף הוא חיבר שירים, שהמפורסם שבהם הוא "בר יוחאי" לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, בנוסף הוא סידר תיקון ליל שבועות כמנהג יהדות טריפולי. לקריאה נוספתחיבוריו בדפוס
על משנתו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|