|
שמשון חיים נחמני
רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי. שימש כרב במספר קהילות בצפון איטליה ונחשב לאחד מגדולי רבני המדינה. כיום מוכר בעיקר בזכות ספרו "זרע שמשון". ביוגרפיה נולד במודינה לנחמן מיכאל נחמני. אמו היא בתו של רבי יהודה מצליח פאדובה, רב הקהילה במודינה. למד מפי רבי אפרים כהן ליפשיץ מאוסטראה, המו"ץ במודינה. בהמשך למד במנטובה מרבי דוד פינצי, חמיו של הרמח"ל, ומרבי אביעד שר שלום באזילה, בעל ה"אמונת חכמים". קבלה למד מפי רבי בנימין הכהן ויטאלי ("הרב"ך") ברג'ו אמיליה. לאחר לימודיו במנטובה, עבר לפיזה, החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר לסיינה, ובהמשך חזר לעיר הולדתו מודינה, שימש בה כרב קהילה, ועמד בראש בית כנסת. בשנת ה'תצ"ד (1733), נישא לדבורה בת הרב אברהם פונטאנילה. ילדיהם נפטרו בקטנותם. בשנת ה'תצ"ט (1739), לאחר פטירת הרב ישעיהו מרדכי באסאן, רב העיר רג'ו אמיליה, החל לכהן במקומו.[דרושה הבהרה] ברג'ו אמיליה שקד על חיבור ספריו שעסקו גם בקבלה. הרב נחמני כיהן כאמור כרב בכמה ערים באיטליה, ובהן גם סיינה[1]. הוא נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"[2]. לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי דוד זכות, מגדולי רבני איטליה[3]. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה, שימשיכו בקיום היהדות כראוי. בלט כדרשן. עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונת הרמח"ל[4]. אחיו רבי שמואל, היה תלמידו הקרוב של רבי חיים בן עטר, עלה עמו ארצה ונפטר בעכו ממחלה. אח נוסף היה רבי ידידיה[5]. פטירתו וקברובתשעה באב ה'תקל"ט (יולי 1779) הרב נחמני נפל ונפצע, וכחודש לאחר מכן הוא נפטר ברג'ו אמיליה. בצוואתו ציווה לחלק את ממונו לעניים, ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת - שרצה לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו בהספדיו, ביניהם חברו הרב ישראל בנימין באסאן שהספידו כמה פעמים. הוא נקבר ברג'ו אמיליה. שנים לאחר פטירתו הוחרב בית הקברות (ייתכן שחלק מהקברים הועברו למקום לא ידוע)[דרוש מקור]. הנצחתו בי"ח כסלו ה'תשפ"ג נקרא בירושלים רחוב "זרע שמשון"[6]. ספריוהרב נחמני חיבר ספרים רבים, אך ציווה לגנוז אותם עמו, בעיקר אלו שעסקו בקבלה. החיד"א מזכירו בספרו שם הגדולים וכותב: "שמעתי שהוא היה בקי בקבלה מעשית וציווה לגנוז כל ספריו בקברו". בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו, הדפיס בחייו שנים מספריו. הוא הבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות:
עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כסגולה להיוושע בעניינים שונים[7]. הספר "תולדות שמשון" אף נדפס במהדורה מנוקדת.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
