אליהו ריפס, אורי לרון, אהרן קליין, שמואל שרייבר, דלית באום, יונתן גולן, אברהם קליין, עמוס א. קובאץ', ענר שלו, אביטל פרומקין, אבינעם מן, לינדה נוימן, אמיתי רגב
עמיצור נולד בעיר העתיקה בירושלים ובילדותו למד בתלמוד תורה. בהמשך עבר לתל אביב ולמד שם בבית הספר "תחכמוני" ובתיכון למסחר "גאולה".
כשבגר הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ושב ללימודים עם סיום המלחמה.
הוא סיים תואר שני במתמטיקה בשנת 1946.
עמיצור קיבל את תואר הדוקטור שלו בשנת 1949 מן האוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' יעקב לויצקי. זמן קצר אחר-כך גילה, עם לויצקי, את הזהויות הסטנדרטיות של אלגברות המטריצות. תוצאה זו, שהיא אבן פינה בתאוריה של חוגים עם זהויות, זכתה מיד להערכה רבה, והשניים קיבלו בזכותה את פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1953. בשנת 1960 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית.[1] בשנת 1969 נבחר עמיצור לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פרופ' עמיצור עמד שנים רבות בראש ועדת המקצוע מתמטיקה של משרד החינוך ותרם רבות לקידום החינוך המתמטי בישראל.
היה נשוי לשרה ולשניים נולדו שתי בנות, בן ונכדים.
עם התוצאות החשובות שהוכיח עמיצור בתורת החוגים נמנות:
משפט עמיצור-לויצקי (1950), לפיו אלגבראות המטריצות מממד מקיימות את הזהות הסטנדרטית . עמיצור הרחיב והעמיק בחקר תורת הזהויות.
אם לשתי אלגברות פשוטות מרכזיות יש אותם שדות פיצול אז המחלקות המתאימות להם בחבורת בראואר יוצרות את אותן תתי חבורות ציקליות (נדפס באנגלית בשנת 1955 אך הופיע עוד קודם לכן בעבודתו של עמיצור משנת 1949).
בניית אלגברת חילוק גנרית, שבאמצעותה נבנתה דוגמה לאלגברת חילוק מרכזית (מממד סופי) שאיננה מכפלה משולבת. הדוגמה ניתנה בשנת 1972, לאחר כארבעים שנים בהן השאלה האם כל אלגברת חילוק מממד סופי היא מכפלה משולבת הייתה פתוחה.
בניית מכפלות משולבות גנריות לחבורות אבליות ביחד עם דייוויד סולטמן (1978). בנייה זו הובילה גם לשתי התוצאות הבאות:
בניית דוגמה (1979) ביחד עם אליעזר רואן ופייר טיניול לאלגברת חילוק ממד סופי עם אינוולוציה שאיננה מכפלה טנזורית שלאלגבראות קווטרניונים. דוגמה זו השיבה בשלילה לשאלה של אלברט משנת 1939. יצוין שאלגבראות חילוק מממד סופי עם אינוולוציה שקולות בחבורת ברוואר למכפלה טנזורית של אלגבראות קווטרניונים (כפי שהוכיח מרקורייב באמצעות שיטות מתורת-K).
עמיצור ידוע גם במספר 'טריקים' שהמציא, המצויים בלבה של תורת המבנה של חוגים לא קומוטטיביים ובראשם טענה המבטיחה שאם הדרגה של איבר באלגברה גדולה מ- אז לכל שונים זה מזה, אם כולם הפיכים אז ההופכיים שלהם בת"ל. בנייה זו מביאה למספר תוצאות באלגבראות מעל שדות 'גדולים':
מעל שדה שאינו בן-מנייה, כל תת-מרחב נילי של אלגברה הוא LBI, כלומר לכל תת-מרחב מממד סופי שלו יש קבוע n כך שחזקת n של כל אבר בתת-המרחב היא אפס. כל תת-מרחב אלגברי הוא DBI, כלומר לכל תת-מרחב מממד סופי שלו יש קבוע n כך שדרגת כל אבר בו אינה עולה על n.
עמיצור פעל רבות גם בתחום החינוך המתמטי לגילאי בית-הספר, והשתתף בכתיבת ספרי לימוד לגיל זה. היחידה לחקר החינוך המתמטי באוניברסיטה העברית קרויה על שמו, וכן רחוב בבאר שבע.
