|
תוכנית להערכה בין-לאומית של כישורי מבוגרים (PIAAC)התוכנית להערכה בין-לאומית של מיומנויות מבוגרים (PIAAC) היא מחקר בין-לאומי של ארגון ה־OECD, הבודק באמצעות סקר את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 16 עד 65) בשלוש מיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי (בסביבות עשירות בטכנולוגיה). מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות הנדרשות במקום העבודה שחיוניות להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד כאזרחים בחברה בת זמננו. הסקר מודד את רמת השליטה במיומנויות אלו ואת האופן שבו משתמשים בהן בעבודה ובחיי היום־יום. [1] המטרה העיקרית היא להיות מסוגלים להעריך את מיומנויות האוריינות, החשבון ופתרון הבעיות בסביבות עשירות בטכנולוגיה, ולהשתמש במידע שנאסף בכדי לעזור למדינות לפתח דרכים לשיפור מיומנויות אלו. ההתמקדות היא באוכלוסייה בגיל העבודה (בין הגילאים 16 ל-65). הנתונים הראשונים פורסמו ב-8 באוקטובר 2013.[2][3] סבב ראשון של המחזור השני של הסקר התקיים בשנים 2022-2023 ותוצאותיו פורסמו ב-10 בדצמבר 2024.[4] סקר המיומנויות במחזור הראשון נערך בשנים 2011–2018 ב־39 מדינות, ובמחזור השני, ב־31 מדינות בשנים 2022–.2023. מדינת ישראל השתתפה בשני הסקרים. רֶקַעמאז תחילת שנות ה-90 נבחן הצורך בהערכת מיומנויות ספרותיות במדינות מפותחות על ידי שני סקרים בין-לאומיים גדולים. הראשון היה "הסקר הבין-לאומי לאוריינות מבווגרים" (IALS) שהוצא לפועל ב-1994, ב-1996 וב-1998. השני היה "הסקר הבין-לאומי לאוריינות וכישורי חיים של מבוגרים" שנערך ב-2003, ובין 2006 ל-2008.[5] מיומנויות בסיסיות מוערכותשלוש מיומנויות בסיסיות מרכזיות מוערכות ב-PIAAC: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית, ופתרון בעיות בסביבות עשירות בטכנולוגיה.[6] אוריינות קריאהאוריינות כוללת את היכולת להבין, להשתמש ולפרש טקסטים כתובים. אוריינות היא תנאי מוקדם לפיתוח הידע והפוטנציאל של האדם ולהשתתפותו בחברה. תחום האוריינות ב-PIAAC כולל משימות כמו קריאה והבנה של תווית על תרופה או של מאמר קצר בעיתון. בנוסף, ישנן משימות הכרוכות במדיה דיגיטלית, כמו קריאת מודעת דרושים מקוונת. רמות מיומנות להישגי אוריינות, טווח ציוני תיאורי המשימות של PIAACמתחת לרמה 1: 0 – 175 המשימות ברמה זו דורשות מהמשיב לקרוא טקסטים קצרים על נושאים מוכרים כדי לאתר פיסת מידע ספציפית אחת. לעיתים רחוקות יש מידע מתחרה בטקסט והמידע הנדרש זהה בצורתו למידע בשאלה או בהנחיה. ייתכן שהמשיב יידרש לאתר מידע בטקסטים רציפים קצרים. עם זאת, במקרה זה, ניתן לאתר את המידע כאילו הטקסט בפורמט לא רציף. נדרש רק ידע בסיסי באוצר מילים, והקורא אינו נדרש להבין את מבנה המשפטים או הפסקאות או לעשות שימוש בתכונות טקסט אחרות. משימות מתחת לרמה 1 אינן עושות שימוש בתכונות ספציפיות לטקסטים דיגיטליים. רמה 1: 225 – 176 רוב המשימות ברמה זו דורשות מהמשיב לקרוא טקסטים דיגיטליים קצרים יחסית או מודפסים רציפים, לא רציפים או מעורבים כדי לאתר פיסת מידע בודדת שזהה או שהיא שם נרדף למידע שניתן בשאלה או בהנחיה. מטלות מסוימות, כגון אלה הכוללות טקסטים לא רציפים, עשויות לדרוש מהמשיב להזין מידע אישי על מסמך. קיים מעט מידע מתחרה, אם בכלל. מטלות מסוימות עשויות לדרוש מעברים חוזרים דרך יותר מפיסת מידע אחת. מצופים ידע ומיומנות בזיהוי אוצר מילים בסיסי הקובע את משמעות המשפטים וקריאת פסקאות טקסט. רמה 2: 226 – 275 ברמה זו, הטקסטים יכולים להיות מוצגים באופן דיגיטלי או מודפס והם עשויים לכלול סוגים רציפים, לא רציפים או מעורבים. משימות ברמה זו מחייבות את המשיבים לבצע התאמות בין הטקסט למידע ועשויות לדרוש ניסוח מחדש או הסקת מסקנות ברמה נמוכה. כמה פיסות מידע מתחרות עשויות להיות מוצגות. חלק מהמשימות דורשות מהמשיב:
רמה 3: 276 – 325 טקסטים ברמה זו הם צפופים או ארוכים בדרך כלל, וכוללים עמודי טקסט רציפים, לא רציפים, מעורבים או מרובים. הבנת טקסט ומבנים רטוריים הופכת מרכזית יותר להשלמת משימות מוצלחת, במיוחד ניווט בטקסטים דיגיטליים מורכבים. משימות דורשות מהמשיב לזהות, לפרש או להעריך פיסת מידע אחת או יותר, ולעיתים קרובות דורשות רמות שונות של הסקה. משימות רבות דורשות מהמשיב לבנות משמעות על פני חלקי טקסט גדולים יותר, או לבצע פעולות מרובות שלבים על מנת לזהות ולנסח תגובות. לעיתים קרובות משימות גם דורשות מהמשיב להתעלם מתוכן לא רלוונטי או לא הולם על מנת לענות במדויק. מידע מתחרה מופיע לעיתים קרובות, אך הוא אינו בולט יותר מהמידע הנכון. רמה 4: 326 – 375 משימות ברמה זו, דורשות בדרך כלל מהמשיבים לבצע פעולות מרובות שלבים, כדי לשלב, לפרש או לסנתז מידע מטקסטים רציפים מורכבים או ארוכים, לא רציפים, מעורבים או מסוגים מרובים. ייתכן שיהיה צורך במסקנות מורכבות ויישום של ידע כללי כדי לבצע את המשימה בהצלחה. משימות רבות דורשות זיהוי והבנה של רעיון אחד או יותר בטקסט, ספציפי ולא מרכזי, על מנת לפרש או להעריך טענות שהראיות להן מרומזות באופן עדין או כדי לשכנע בשיחה. מידע מותנה קיים לעיתים קרובות במשימות ברמה זו ועל המשיב לקחת אותו בחשבון. קיים מידע מתחרה שלעיתים נראה כמו המידע הנכון. רמה 5: 376 – 500 ברמה זו, משימות עשויות לדרוש מהמשיב לחפש ולשלב מידע על פני מספר רב של טקסטים צפופים; לבנות סינתזות של רעיונות או של נקודות מבט דומות ומנוגדות או להעריך טיעונים מבוססי ראיות. יישום והערכת מודלים לוגיים ורעיוניים של רעיונות, עשויים להידרש לביצוע משימות. הערכת מהימנות של מקורות ראייתיים ובחירת מידע מפתח נדרשת לעיתים קרובות. משימות דורשות בדרך כלל מהמשיבים להיות מודעים לרמזים עדינים ורטוריים ולהסיק מסקנות ברמה גבוהה או להשתמש בידע כללי הקשור למומחיות. אוריינות מתמטיתאוריינות מתמטית מתייחסת ליכולת לגשת, להשתמש ולפרש מידע מתמטי יומיומי על מנת לנהל דרישות מתמטיות בחיי היומיום. הדבר נמדד, למשל, עם פריטים הכוללים הערכה של הצעה מיוחדת או פרשנות של מידע מספרי באיורים ובטבלאות. תיאור של רמות ההישג באוריינות מתמטית של PIAACמתחת לרמה 1: 0 - 175 משימות ברמה זו מחייבות את המשיבים לבצע תהליכים פשוטים כמו ספירה, מיון, ביצוע פעולות חשבון בסיסיות עם מספרים שלמים, עם כסף, או זיהוי ייצוגים מרחביים נפוצים בהקשרים קונקרטיים ומוכרים שבהם התוכן המתמטי מפורש. עם מעט או ללא טקסט או הסחות כלל. רמה 1: 176 – 225 משימות ברמה זו מחייבות את המשיב לבצע תהליכים מתמטיים בסיסיים בהקשרים נפוצים וקונקרטיים שבהם התוכן המתמטי מפורש, ועם מעט טקסט ומינימום הסחות. משימות דורשות בדרך כלל תהליכים חד-שלביים או פשוטים הכוללים ספירה, מיון, ביצוע פעולות חשבון בסיסיות, הבנת אחוזים פשוטים כגון 50%, ואיתור וזיהוי אלמנטים של ייצוגים גרפיים או מרחביים פשוטים או נפוצים. רמה 2: 226 – 275 משימות ברמה זו דורשות מהמשיב לזהות ולפעול על פי מידע ורעיונות מתמטיים המוטבעים במגוון של הקשרים נפוצים שבהם התוכן המתמטי די מפורש או חזותי עם מעט הסחות באופן יחסי. משימות נוטות לדרוש יישום של שני שלבים או תהליכים או יותר, הכוללים חישוב עם מספרים שלמים ועשרונים נפוצים, אחוזים ושברים; מדידה פשוטה וייצוג מרחבי; אוּמדָן; ופרשנות של נתונים ושל סטטיסטיקות פשוטות יחסית בטקסטים, בטבלאות ובגרפים. רמה 3: 276 – 325 משימות ברמה זו דורשות מהמשיב להבין מידע מתמטי שעשוי להיות פחות מפורש, מוטמע בהקשרים שאינם תמיד מוכרים ואשר מיוצגים בדרכים מורכבות יותר. המשימות דורשות מספר שלבים ועשויות לכלול בחירה של אסטרטגיות לפתרון בעיות ותהליכים רלוונטיים. המשימות נוטות לדרוש יישום של חוש למספרים וחוש מרחבי; זיהוי ועבודה עם קשרים מתמטיים, דפוסים ופרופורציות המתבטאים בצורה מילולית או מספרית ופרשנות וניתוח בסיסי של נתונים וסטטיסטיקות בטקסטים, בטבלאות ובגרפים. רמה 4: 326 – 375 משימות ברמה זו דורשות מהמשיב להבין מגוון רחב של מידע מתמטי שעשוי להיות מורכב, מופשט או מוטבע בהקשרים לא מוכרים. משימות אלו כוללות ביצוע שלבים מרובים ובחירת אסטרטגיות ותהליכים רלוונטיים לפתרון בעיות. המשימות נוטות לדרוש ניתוח וחשיבה מורכבת יותר לגבי כמויות ונתונים; סטטיסטיקה והסתברות, יחסים מרחביים והישתנות, פרופורציות ונוסחאות. משימות ברמה זו עשויות לדרוש גם הבנת טיעונים או מתן הסברים מנומקים היטב לתשובות או לבחירות. רמה 5: 376 – 500 משימות ברמה זו דורשות מהמשיב להבין ייצוגים מורכבים ורעיונות מתמטיים וסטטיסטיים מופשטים ופורמליים, אולי מוטמעים בטקסטים מורכבים. ייתכן שהמשיבים יצטרכו לשלב כמה סוגים של מידע מתמטי, כאשר נדרשים תרגום או פרשנות ניכרים. הם ידרשו להסיק מסקנות, לפתח או לעבוד עם טיעונים או מודלים מתמטיים, ולהצדיק, להעריך ולשקף באופן ביקורתי פתרונות או בחירות. פתרון בעיות בסביבות עתירות טכנולוגיה (נקרא גם פתרון בעיות אדפטיבי)PIAAC הוא הסקר הבין-לאומי הראשון ליישום פתרון בעיות בסביבות עשירות בטכנולוגיה ( ICT ). מיומנות מפתח זו מוגדרת כיכולת להשתמש בהצלחה בטכנולוגיות דיגיטליות, בכלי תקשורת וברשתות, על מנת לחפש, לתקשר ולפרש מידע. הגל הראשון של PIAAC מתמקד באופן שבו אנשים ניגשים למידע ומשתמשים בו בסביבה המתבססת על מחשבים. הפריטים כוללים מיון ושליחת הודעות דואר אלקטרוני, מילוי טפסים דיגיטליים והערכה של תוכן המידע ושל אמינות אתרי אינטרנט שונים. רמה 1: 241 – 290 ברמה זו, משימות דורשות בדרך כלל שימוש ביישומי טכנולוגיה זמינים ומוכרים, כגון תוכנת דואר אלקטרוני או דפדפן אינטרנט. כדי לגשת למידע או לפקודות הנדרשות לפתרון הבעיה לא נדרש ניווט או נדרש במידה מועטה. הבעיה עשויה להיפתר ללא קשר למודעות המשתמש ולשימוש שלו בכלים ופונקציות ספציפיות (למשל פונקציית מיון). המשימות כוללות כמה שלבים ומספר מינימלי של מפעילים. ברמה הקוגניטיבית, המשיב יכול בקלות להסיק לגבי המטרה מתוך הגדרת המשימה. פתרון הבעיה מחייב את המשיב ליישם קריטריונים מפורשים ויש מעט דרישות ניטור (למשל המשיב אינו צריך לבדוק אם הוא השתמש בנוהל המתאים או אם הוא התקדם לקראת הפתרון). זיהוי תוכן והפעלות יכול להיעשות באמצעות התאמה פשוטה. נדרשות רק צורות פשוטות של הנמקה, כגון הקצאת פריטים לקטגוריות; אין צורך להבדיל או לשלב מידע. רמה 2: 291 – 340 ברמה זו, משימות דורשות בדרך כלל שימוש ביישומי טכנולוגיה גנריים וספציפיים יותר. לדוגמה, ייתכן שהמשיב יצטרך לעשות שימוש בטופס מקוון חדש. נדרש ניווט מסוים בין דפים ויישומים כדי לפתור את הבעיה. השימוש בכלים (למשל פונקציית מיון) יכול להקל על פתרון הבעיה. המשימה עשויה לכלול מספר שלבים ומפעילים. ייתכן שהמשיב יצטרך להגדיר את מטרת הבעיה, אם כי הקריטריונים שיש לעמוד בהם הם מפורשים. יש דרישות ניטור גבוהות יותר. עשויות להופיע תוצאות בלתי צפויות או מבוי סתום. המשימה עשויה לדרוש הערכת הרלוונטיות של קבוצת פריטים כדי להתעלם מהסחות. ייתכן שיהיה צורך באינטגרציה כלשהי ובהנמקת מסקנות. רמה 3: 341 – 500 ברמה זו, משימות דורשות בדרך כלל שימוש ביישומי טכנולוגיה גנריים וספציפיים יותר. נדרש ניווט מסוים בין דפים ויישומים לפתרון בעיות. נדרש שימוש בכלים (למשל פונקציית מיון) כדי להתקדם לקראת הפתרון. המשימה עשויה לכלול מספר שלבים ומפעילים. ייתכן שהמשיב יצטרך להגדיר את מטרת הבעיה. הקריטריונים שיש לעמוד בהם עשויים להיות מפורשים או לא. בדרך כלל יש דרישות ניטור גבוהות. סביר שיתרחשו תוצאות בלתי צפויות והגעה למבוי סתום. המשימה עשויה לדרוש את הערכת הרלוונטיות והאמינות של המידע על מנת להתעלם מהסחות. ידרש במידה רבה צורך באינטגרציה ובנימוקים מסקנתיים. מבנה הסקרPIAAC הוקמה על ידי המדינות החברות ב-OECD בשנת 2008, וכמו PISA, גם היא מתוכננת כתוכנית רב-מחזורית. סבב 1 התקיים בשנים 2008-13 (מחקר ראשי ב-2011[7] ), סבב 2 התקיים בשנים 2012-16, וסבב 3 ב-2014-18 (מחקר ראשי ב-2016-17). [8] המחזורים שלאחר מכן יכולים לאפשר ניטור וניתוח שינויים עתידיים במיומנויות המבוגרים ולספק אינדיקציות ראשונות היכן הושגו שיפורים והיכן נמשך מצב לא טוב . 24 מדינות השתתפו בסיבוב הראשון של PIAAC. תשע מדינות נוספות הביעו עניין גם בהשתתפות ב-PIAAC. לפחות 5,000 משיבים שנבחרו באקראי בין הגילאים 16 ל-65 רואיינו והוערכו בכל מדינה משתתפת. הסקר בוצע כראיון אישי הכולל שאלון ולאחריו הערכת מיומנויות, שגרסת מחשב או נייר שלו הושלמה באופן עצמאי על ידי הנשאל בנוכחות המראיין; כל הראיון (כולל ההערכה) נמשך בין שעה וחצי לשעתיים.[9] ממצאיםהממצאים מהסקר האחרון שפורסם בדצמבר 2024:[10] המדינות שמיומנויות המבוגרים בהן הן הגבוהות ביותר הן פינלנד, יפן, הולנד, נורווגיה ושוודיה. מדינות אלה מצטיינות בכל תחומי המיומנות שנבדקו, עם אחוז גבוה של אוכלוסיית בוגרים בעלי יכולות מתקדמות. בממוצע, 18% מאוכלוסיית הבוגרים במדינות ה-OECD חסרים את הרמה הבסיסית ביותר של מיומנויות אלו. בעשור האחרון, רמת האוריינות שופרה רק בדנמרק ובפינלנד, בעוד שבשאר המדינות היא נותרה יציבה או ירדה. הסקר מצביע על פער גדל והולך ברמת המיומנויות בין בוגרים בעלי השכלה גבוהה לבעלי השכלה נמוכה. למרות שבוגרים בעלי השכלה גבוהה משיגים בדרך כלל צביון גבוה יותר, רמת השכלה גבוהה לא תמיד מיתרגמת לרמת מיומנויות גבוהה. כשליש מהעובדים במדינות ה-OECD לא מותאמים למשרותיהם, מבחינת ההכשרה, המיומנויות או תחומי הלימוד שלהם. בוגרים להורים בעלי השכלה גבוהה מציגים רמות אוריינות גבוהות יותר בהשוואה לבוגרים להורים בעלי השכלה נמוכה. הפערים במיומנויות בין בוגרים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים משתנים ממדינה למדינה. ישראלישראל השתתפה עד כה בשני סקרים. התוצאות של הסקר האחרון משנת 2023 מראות על ירידה במיומנויות קריאה בהשוואה למחזור הקודם משנת 2014-2015 ופערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, כמו יהודים וערבים, גברים ונשים, וחילונים מול דתיים. מהסקר השני של מיומנויות בוגרים בישראל (PIAAC) נמצאה ירידה במיומנויות הבוגרים בישראל, ובפרט בקרב אוכלוסיות ספציפיות.[11][12]הציון הממוצע של ישראל נמוך בשלושת תחומי המבחן, מממוצע ה-OECD . בשלושת התחומים ישראל במקומות 25-27 מתוך 31 מדיות משתתפות: באוריינות קריאה ישראל נמצאת במקום ה-27, באוריינות מתמטית במקום ה-26 ובפתרון בעיות אדפטיבי ישראל נמצאת במקום ה-25.[13] ציוני המיומנויות בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD ב-15 נקודות (כ-0.3 סטיות תקן)[14] ירידה באוריינות ירידה כללית במיומנויות אוריינות קריאה ומתמטיקה (לא ניתן להתייחס להבדל בציון פתירת בהיון שכן הוא נמדד לראשונה בסקר האחרון): ירידה של 10 נקודות בציוני אוריינות קריאה. בממוצע ה-OECD הייתה עליה קטנה. כתוצאה הפער בין ישראל לממוצע ה-OECD באוריינות קריאה גדל. הירידה באוריינות בישראל נובעת בעיקר מעלייה בחלקם של בוגרים בעלי ביצועים נמוכים, בעוד שחלקם של בוגרים בעלי ביצועים גבוהים נותר יציב. 27% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מגיעים לרמות גבוהות של אוריינות קריאה, לעומת ממוצע של 33% במדינות ה-OECD. באוריינות מתמטית הירידה היא ב 5 נקודות, ירידה שנחשבת בלתי מובהקת סטטיסטית. בעלי מיומנויות נמוכות בעלי המיומנויות הנמוכות בישראל קיבלו ציונים נמוכים בהרבה מבעלי מיומנויות נמוכות במדינות אחרות. לעומתם זאת, ציוני בעלי המיומנות הגבוהות בישראל נמוכים במעט לעומת בעלי מיומנויות גבוהות במדינות אחרות. ביחס לסקר הראשון נראית עליה בכמות בעלי המיומנויות הנמוכות. משליש מהבוגרים בישראל הם בעלי מיומנות נמוכות מאוד (ציון ברמה 1 או מתחת ל 1): 36% מהבוגרים בישראל בעלי מיומנויות נמוכות באוריינות קריאה, לעומת 26% בממוצע ה-OECD. בסקר הקודם היו בישראל 27% בעלי מיומנויות נמוכות באוריינות קריאה. 34% מהבוגרים בישראל בעלי מיומנויות נמוכות באוריינות מתמטיקה, לעומת 25% בממוצע ה-OECD. בסקר הקודם היו בישראל 31% בעלי מיומנויות נמוכות באוריינות מתמטית. 40% מהבוגרים בישראל בעלי מיומנויות נמוכות בפתרון בעיות אדפטיבי, לעומת 29% בממוצע ה-OECD. מבחן זה נערך לראשונה. פערים הקשורים במגזר נראית ירידה חדה במיומנויות הקריאה והמתמטיקה בקרב האוכלוסייה הערבית, מה שהרחיב את הפער בינם לבין האוכלוסייה היהודית. ציוני החברה הערבית נמוכים משמעותית בפער של סטיית תקן שלמה (45-60 נקודות) מהציון הממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים. על פי הסקר לשנת 2023 70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה לעומת 46% במחזור הקודם.[15] ירידה במיומנויות בקרב גברים: ירידה חדה בציוני אוריינות קריאה בקרב גברים ערבים. בכלל האוכלוסייה הערבית הייתה ירידה משמעותית באוריינות הקריאה (26 נקודות, כמחצית סטיית תקן). בקרב גברים ערבים חלה ירידה דרסטית יותר בציונים לעומת נשים ערביות. פערים בין חרדים ללא חרדים ציוני החברה החרדית נמוכים בכ-10 נקודות (0.2 סטיית תקן) מהממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים. קיימת ירידה הן בציוני גברים יהודים חרדים והן בציוני לא חרדים, אך היא גדולה יותר בקרב חרדים. כתוצאה גדל הסקר לעומת הסקר הראשון. שיעור גבוה של בעלי מיומנויות נמוכות בקרב גברים חרדים, לעומת גברים יהודים אחרים. הציון הממוצע באוריינות מתמטית נמוך ב-12 נקודות לעומת היהודים (נשים וגברים) הלא חרדים. הפער נוצר מההבדל בין הגברים. הפער בין נשים חרדיות לנשים מכלל האוכלוסייה קטן הרבה יותר לעומת הפער בין הגברים. השפעת השכלת ההורים כמו במדינות אחרות, גם בישראל רמת השכלה גבוהה יותר של ההורים קשורה לרמות מיומנות גבוהות יותר אצל ילדיהם. אך בישראל פער זה בולט במיוחד בהשוואה למדינות אחרות. הקשר בין מיומנויות לתוצאות כלכליות וחברתיות בישראל, כמו במדינות OECD אחרות, בוגרים בעלי רמות מיומנות גבוהות יותר נוטים להיות בעלי השכלה גבוהה יותר, להשיג תעסוקה טובה יותר ולהרוויח שכר גבוה יותר. כמו כן, הם נוטים לדווח על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים, בריאות טובה יותר ומעורבות חברתית גבוהה יותר פערים מגדריים בישראל נצפה פער משמעותי של 6 נקודות לטובת נשים באוריינות, ופער משמעותי של 6 נקודות לטובת גברים באוריינות מתמטית. לא נצפה פער משמעותי בפתרון בעיות אדפטיבי. בהשוואה לשאר המדינות בישראל הפער באוריינות לטובת נשים גדול יותר (ממוצע הOECD הוא פער 3) והפער באוריינות מתמטית של גברים קטן יותר (ממוצע הOECD הוא פער 10) חוסר התאמה תעסוקתית כ-34% מהעובדים בישראל מוגדרים כבעלי יתר-הסמכה, כלומר רמת ההשכלה שלהם גבוהה מרמת ההשכלה הנדרשת בתפקידם. יתר-הסמכה קשורה לשכר נמוך יותר, אך בישראל אין השפעה משמעותית על שביעות רצון מהחיים השפעת מקום לידת ההורים בוגרים שנולדו בישראל להורים שנולדו בישראל מציגים רמות אוריינות גבוהות יותר בהשוואה לבוגרים שנולדו וגדלו בחו"ל. חלק מהפער נובע מהמאפיינים הסוציו-דמוגרפיים השונים של שתי קבוצות אלו, אך גם לאחר ניכוי גורמים אלו, עדיין קיים פער של 12 נקודות באוריינות משתנה הגיל פערי ההון האנושי בין ישראל ל-OECD ניכרים מגיל מוקדם ונותרים משמעותיים לאורך החיים. פערי הציונים שנצפו בגיל 15 נשארים דומים בגיל 25–34.[16] בדרך כלל האוריינות יורדת עם ההתבגרות כאשר השיא הוא בגילים הצעירים (24-16) קרוב להשכלה בבית הספר. הציונים של המבוגרים הצעירים הם דרך טובה להעריך את מערכת החינוך במדינה. בשונה מכך, בישראל הצעירים הם אלה שפותחים את עיקר הפערים יחסית לשאר המדינות, בעיקר במתמטיקה. בטווח הגילים הזה, הציונים נמוכים ביותר מ-20 נקודות מממוצע ה-OECD. טווח הגילים שבו הפער הקטן ביותר בין ישראל לבין ממוצע ה-OECD הוא 44-35, ומשם חלה הירידה המשמעותית. שחיקת המיומנויות עם עליית הגיל בולטת בישראל לעומת ה-OECD במיוחד בקרב ילידי שנות ה-60 וה-70. משתנים נוספים אין שיפור מובהק באוריינות קריאה או מתמטיקה בערים גדולות. 10% מבעלי ההשכלה העל-תיכונית בישראל חסרים את רמת הידע המינימלית הנדרשת ממבוגר – שיעור חריג בהשוואה ל-OECD. פיזור ציונים גבוה באוריינות קריאה בישראל, גדל מאז המחזור הראשון. פיזור ציונים גבוה באוריינות מתמטיקה בישראל, ירד במעט. פיזור ציונים גבוה בפתרון בעיות אדפטיבי, מהגבוהים ב-OECD. המלצות הדו"חדגש על למידה מתמשכת לאורך כל החיים, תוך התאמת מערכות החינוך וההכשרה לצרכים המשתנים. התאמה בין מוסדות ההשכלה לשוק העבודה: השקעה בזיהוי, בתגמול ובהסמכת מיומנויות שנרכשו גם מחוץ למסגרות הלמידה הפורמלית. שיפור היכולות המקצועיות והנגשת הזדמנויות הכשרה גמישות ומודולריות. נקיטת פעולות לצמצום הפערים ברמת המיומנויות, תוך התמקדות באוכלוסיות מוחלשות ובעלי השכלה נמוכה. הערות שוליים
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]] |
